מפעל הגרעינים התורניים יכול להיות מבורך וחשוב.
על מנת שיהיה כזה, מן הראוי לחדד את מטרותיו ואת מגבלותיו.
אי מעקב יגרום לנזק חברתי וציבורי עבור אוכלוסיית הציונות הדתית במובנה הרחב ויביא למתחים חברתיים מיותרים בין אוכלוסיות.
אנו קוראים לראשי הגרעינים ולמנהיגי החברה הדתית להיות הראשונים אשר יובילו דיון ציבורי שכזה.

הגרעין הינו עמותה פרטית ולא מוסד נבחר, על יתרונותיו וחסרותיו אין כיום מדדי הצלחה חברתיים לגרעין, גם לא בהקשרים פשוטים יחסית הניתנים לכימות כמו מספר תלמידים בבתי ספר התקצוב עלול להביא את הגרעין לעקוף את המוסדות המקומיים: קהילות, מוסדות חינוך ומוסדות עירוניים. הגדרות התמיכה מקשות על בנייה עצמאית של מוסדות הקהילה המקומית שאמורות לכאורה לחזור ולהחזיק בהנהגה אין חלוקה לסוגים שונים של גרעינים לפי פעילותם: גרעינים הפועלים בעיירות פיתוח מול גרעינים הפועלים בערים מבוססות. גרעינים חברתיים מול גרעינים להחזרה בתשובה וכו’. הגדרות התמיכה עלולות לייצר מונופול בערים קטנות. הגדרות התמיכה בנויות במידה רבה לפי גוון אידאולוגי אין אכיפה מספקת על קשרים פוליטיים ועל שימוש בפלטפורמת הגרעינים לצרכים מפלגתיים. אין כיום מוקד כלשהו לפניות או לטיפול במקרה של בעיות או מחלוקת

‏‏‏גרעינים תורניים- נקודות לדיון*

הנחות יסוד המחייבות דיון מפורט ובלתי מכליל:

  1. יש גרעינים המביאים ברכה רבה, יש גרעינים היוצרים נזק
  2. אין גרעין אחד דומה למשנהו
  3. ישנן מטרות שונות לגרעינים (חברתיים, קהילתיים, זהות יהודית, פריפריה, מרכז הארץ וכו')
  4. ישנם תהליכים פנימיים ושינויים בתוך הגרעינים עצמם

יתרונות הגרעין:

  1. כוח צעיר ורענן
  2. יכולת פעולה גמישה ומהירה שאינה תלויה במוסדות
  3. יכולת הבאת משאבים נוספים
  4. יכולת ריענון אוכלוסיות וחידוש עירוני

חסרונות:

  1. עמותה פרטית ולא מוסד נבחר
  2. עקיפת המוסדות המקומיים הנבחרים וניוונם
  3. גרעין מהגדרתו אמור להיות זמני ולאפשר למוסדות המקומיים לחזור ולהחזיק בהנהגה

נקודות הדורשות רגולציה בתחום הגרעינים:

  1. הסדרה למערכת הקשרים של גרעינים עם מוסדות חינוכיים
  2. יצירת מדדי הצלחה חברתיים
  3. חלוקה לסוגים שונים של גרעינים לפי פעילותם
  4. מניעת מונופול
  5. הגבלה לשנות תמיכה
  6. כל הגדרות התמיכה יבנו שלא על פי גוון אידאולוגי
  7. יצירת הגבלות על שימוש לצרכים מפלגתיים
  8. יצירת מוקד פניות במקרה של בעיות או מחלוקת
  • התנועה פנתה מספר פעמים במהלך השנים האחרונות ליצירת דיון עומק נרחב בתוך המסגרות הפוליטיות הדתיות, סביב פעילויות הגרעינים התורניים. לצערנו, מכתבי הפנייה הרבים (מקבץ פניות של התנועה בנושא הגרעינים 2021) נותרו ללא מענה.

לקריאה נוספת בנושא גרעינים תורניים

סודות הגרעין: הדילמה המורכבת של הגרעינים התורניים / שמואל שטח

הגרעינים ברחבי הארץ מביאים ברכה והתפתחות, וחבריהם עמדו בפרץ בימי הפרעות בערים המעורבות, אך יש לוודא שתרומתם איננה גורמת לניוון של ההנהגה המקומית ופוטרת את השלטון מאחריות

12 ההבטחות שאף פעם לא מתגשמות בציונות הדתית / שמואל שטח

שוב אתם יושבים בחוג בית. הפעם בזום, והמועמד מבטיח לכם שלל הבטחות ביחס לחינוך ילדיכם. מצ"ב מדריך קצר אשר יסייע לכם להבחין בין מקסם שווא לבין טענה מבוססת.

מחקר לעיון: הגרעינים התורנים ותרומתם להון האנושי ולהון החברתי

עבודת מחקר:
אפקטיביות של התיישבות אידאולוגיית בפרפריה:
הגרעינים התורנים ותרומתם להון האנושי ולהון החברתי 
שני מקרי בוחן  – עכו ובית שאן

חבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", מאת ז'נט כהן
בהנחיית פרופסור מרים ביליג ופרופסור יוסי גולדשטיין

הוגש לסנט אוניברסיטת אריאל בשומרון
אדר תשע"ח מרץ 2018

בנט, ´וועדת ביטון´ זה טוב. האפליה האמיתית ממשיכה / דעה / שמואל שטח

שר החינוך נפתלי בנט ממשיך את מדיניות קודמיו ולא בולם את הסינון לבתי הספר. שמואל שטח קורא לו לעצור את הגזענות אחת ולתמיד

מכתב לאורי אריאל: "התנהלותך מעמידה את מפעל הגרעינים בסכנה"

בעקבות תחקיר ערוץ 10, במכתב פתוח לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, מביע מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה' את חששו מהמשך קיומם של הגרעינים התורניים

מאמר: תערובת גרעינים

הגרעינים התורניים זוכים להערכה רבה ומוצדקת, שבצידה תקציבים, אך ללא הבחנה פנימית חוסות קבוצותשונות תחת המותג ועלולות לגרום לקריסתו. דרושה ביקורת עצמית

פעולה חינוכית בנושא: סוגיית הגרעין- בין דבר ברוך לזה שלא

מה דעתכם על התקנון?

האם התקנון, מדיר למעשה חלק מהאוכלסייה המקומית, שאותה לכאורה התכוון הגרעין לחזק?

אולי זה נכון ומתאים למציאויות מסוימות?

אולי זו הדרך היחידה לחזק את האוכלוסיה ולהביא תושבים חדשים?

כיצד גרעין צריך לפעול?

זהירות: חלק מהגרעינים התורניים הפכו לעסקנים

בתי ספר תורניים, אליטיסטיים, זוכים לתקציבים משמעותיים יותר מבתי ספר ממלכתיים. לא יתכן שכסף ינתן כשוחד פוליטי, על חשבון חלוקת משאבים דמוקרטית.

אך יש ממ"ד נוסף שמתנהג כאליטיסטי ומתנשא. בי"ס המסנן תלמידים בשיטות עקיפות ומקבל לשורותיו בעיקר את אלה שבאו מרקע סוציו-אקונומי גבוה. בהשוואה למגוון הצבעים שיש בממ"דים האחרים, הרי שכאן, רובם דומים אחד לשני. בבית הספר הזה ידברו ויחנכו את הילדים על "אחדות","קירוב לבבות", "עם ישראל" ועל תרומה לעיירה שדרות. אלא שהנתונים המספריים שבידינו מראים שאת האחריות לוקחים שני הממד"ים האחרים, הרגילים, ומדובר בפערים של עשרות אחוזים.

 הממ"ד האליטיסטי אינו אלא הממ"ד בו אנשי גרעין התורני פועלים. בשם ה"התחזקות התורנית" גורמים בפועל להדרה של אוכלוסיות אחרות, שהיו שם קודם.

לאחר ההצלחה: פירוק הדרגתי של הגרעין

פורסם בערוץ 7: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12132, 11/3/14

 "משלחת של השר יחד עם חברי כנסת ומפקחים במשרד החינוך, ביקרו השבוע בעיר פלונית. במהלך סיורם הם נפגשו עם מנהל הגרעין התורני, עם ילדי הגן של הגרעין ועם בית הספר שהגרעין מקדם…".

שורות אופייניות אלו עושות את מקומן לתקשורת המגזרית כמעט מידי יום, יחד עם תמונות של פוליטיקאים מחויכים.

לכאורה, איזה יופי! העיר היתה מתה והגרעין התורני הציל אותה.

ב"ה.

אלא שאת אותן שורות אנסה כעת לשכתב מחדש על פי המציאות המעט יותר מורכבת: "משלחת של השר יחד עם … ביקרה השבוע בעיר פלונית. הם לא ניפגשו עם מנהלי שלושת הממ"דים הוותיקים הקיימים בעיר. הם לא הלכו לראות את 6 גני הילדים הוותיקים של הציונות הדתית והם גם לא התארחו באף בית כנסת מתוך ה-40 הקיימים בעיר זו. הם סיירו רק לפי המתווה שיצר להם מנהל הגרעין".

מפעל הגרעינים התורניים הוא מפעל מבורך שגם אני באופן אישי נהנה ממנו. יתרונו הגדול הוא ביכולת להביא מסה של תושבים חדשים אשר יֵחיו מקום שהלך והזדקן מבחינה דמוגרפית.

המבנה הארגוני הקטן של הגרעין מאפשר לו לפעול באופן מהיר ויעיל ולהביא חיש מהר רוח רעננה לערים שבהן התושבים "נרדמו" ושההנהגה המוניציפלית הפכה ללא רלוונטית.

אלא, שכמו שעון מעורר, בשלב מסויים צריך לכבות אותו ולתת לחיים להתנהל כפי שהם צריכים להיות.

עם יד על הלב, הגרעינים התורניים לא יקבלו את מי ששונה מהם

הבעיה העמוקה והמהותית היא אחרת לגמרי: כיצד אתם בגרעין התורני מתייחסים לאחרים, חילונים ודתיים ואפילו תלמידי חכמים, שלא חושבים כמוכם לגבי תורה והיהדות? האם גם אותם תקבלו בזרועות פתוחות?

בניתם בית מדרש שמיועד להיות לדבריכם ה"לב" של חיי התורה בעיר, אך אסור למי שלא מקבל את ה"קו" להשתתף באותו בית מדרש כשווה בין שווים, ואסור להביע בו עמדה תורנית לא לפי ה"קו".

האם תושב כרמיאל שלא חושב לפי ה"קו" שלכם יכול להצטרף לגרעין בתור חבר מלא, יחד עם זכות הצבעה על דרכה של הגרעין ועל העומד בראשה? כלומר, האם הוא יכול להשפיע על הגרעין באופן אמיתי? או רק לבוא לפעילות ולקבל את מה שמציעים לו?

האם משפחה כרמיאלית שלא חושבת לפי ה"קו" יכול להזמין בחור ישיבה הביתה לסעודת שבת? (אוּפְּס, שכחתי הם לא אברכים). האם האברכים וחברי הגרעין משתדלים לפתוח את בתיהם באופן הדדי, כלומר לארח ולהתארח בתדירות ומתוך תחושה של קהילתיות, גם כלפי משפחות בעיר שלא מזדהות עם ה"קו" של בית המדרש?

הגרעינים התורניים מבריחים את המשפחות הדתיות

בכל ערי המרכז הייתה עזיבה של אוכלוסייה דתית ואולם, במקרים רבים, דווקא הגרעין שבא "להאיר" היה זה אשר האיץ את קצב העזיבה ומנע את חזרתם של מי שהצליחו כעת לממן מגורים בסמוך למקום העבודה. בסופו של יום, האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה להשתקע לאורך זמן בערי המרכז היקרות הינה דווקא זו אשר נמנית עם החלק הפתוח יותר שבציונות הדתית. אנשים דתיים ויראי שמיים שרכשו השכלה כללית רחבה ומועסקים כרופאים, כאנשי הי-טק ובמקצועות חופשיים אחרים. הם, שמאמינים בצורך לחיות יחד בעיר מעורבת, לא ירצו לגור במקום שבו בית הספר מחנך לתוצר אחר, סגור יותר ומתבדל. על כן, מי שחפץ בהמשכיות הקהילות הדתיות של אזור המרכז, חייב לוודא שלאותה אוכלוסייה יהיה לאן לחזור.

כתבה: מבקר המדינה נגד שילוב הגרעינים התורניים בחמ"ד

 


 


בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול תוקף את השתלובתם של הגרעינים התורניים במוסדות החינוך הממלכתי דתי, הדורשים הוספת לימודי קודש והפרדה בין בנים לבנות. עוד טוען המבקר כי לא נבדקה השכלתם של ה"מלמדים" הפועלים בגני הילדים.


02.05.12


 


דוח מבקר המדינה 2012- ביחס לחינוך הדתי

במסגרת דו"ח מבקר המדינה, מאי 2012, פורסם פרק מיוחד (22 עמ') העוסק בהתנהלות תהליך ההתחרדות של מוסדות בחינוך ממלכתי דתי.
פרק זה נכתב לאור פניות רבות אותן ריכזה התנועה אל מול משרד החינוך, ביחס לסוגיות כמו ההפרדה של בתי הספר, הורדת לימודי החול, הכנסת תלמודי תורה באופן לא מבוקר ועוד. ריכוז הפניות כלל אלפי שעות עבודה שכללו מפגשים, ישיבות ונסיעות למקומות שונים.

כתבה: מתעקשים לריב-התחרדות הממ"ד

מתעקשים לריב-חגית ששר, מקור ראשון כ"א מרחשון 18.11.2011

׳נאמני תורה ועבודה׳ מתלוננים על הגרעינים התורניים והחרד״לים יוצאים נגד הלייטים ולהפך. כמעט שנה מאז מונה אברהם ליפשיץ לראש החמ״ד, ולמרות ניסיונותיו הרבים להכיל את כל גווני הציבור הדתי בחינוך תחת כיפה אחת, הקבוצות הקיצוניות ־ משני הצדדים ־ ממשיכות להחליש את הממ״ד

מאמר: אשליית הגרעין התורני

כשמו "גרעין תורני", הוא מעיד כי מדובר במשהו חיצוני ולא בהליך טבעי של התחדשות קהילה. לעיתים ההתארגנות נצרכת: בכדי לחדש קהילה שהולכת ומזדקנת צריך לארגן כמה משפחות ולהחליט יחד שעוברים לגור באותה עיר. אולם לאחר ההגעה של המשפחות, הן צריכות להיות חלק בלתי נפרד מן הקהילה המקומית על מנהגיה, יתרונותיה וקשייה.

מי שבא לחיות על המזוודות מוטב שלא יבוא. מי שבא לעקור את מנהגי המקום ואולי אף מאיים כי אם "המקומיים"
לא יענו לדרישותיו, הוא יפתח בי"ס מתחרה, טוב יעשה אם יישאר בביתו. מעבר לכך, מי שחושב שהיותו "תורני", בהגדרה, הופכת אותו ליותר קרוב לקב"ה מאשר בעלי הבתים המקומיים הנהנים מיגיע כפיהם, ספק בעיני אם יכול באמת "להתחבר לעם ישראל".

מאמר: צמיחה או הקפאה?

 


לא כל גרעין תורני מסוגל לגרום להתפתחות הקהילה. יש כאלה שעושים בדיוק הפוך/א´ תמוז ה´תש"ע   

בימים אלו, נמצאת הציונות הדתית בעשייה ברוכה להרבות ולהגדיל גרעינים תורניים בכל עיר וקהילה בישראל, עם זאת חשוב לשים לב שלעיתים, פעילותם של הגרעינים התורניים עלולה להוביל לתהליך הפוך ובמקום להביא להתפתחות תורנית היא גורמת להקפאה ולהישארות במקום.

ביחד זה לגמרי לא לבד, קהילות צעירים כאלטרנטיבה של סולידריות חברתית/שרה שדמי-וורטמן

 

לא בכדי זכו קהילות הצעירים לעניין הולך וגובר בשנים האחרונות, הן בקרב ממסדים ציבוריים והן בקרב קרנות פרטיות וציבוריות. התופעה מייצגת אלטרנטיבה ייחודית, כמעט חתרנית, לנטייה הגוברת שלנו להתכנס בעולמנו הפרטי. קהילות הצעירים עשויות להיות הבטחה למציאות ישראלית טובה יותר

כתבה: להתראות שיקגו, שלום נגב- על הקהילה החדשה בבאר שבע.

שבט תשע"א
מי אמר שהציונות נגמרה?. בשקט בשקט, הרחק מעין התקשורת, זלגו להם יהודים אמריקנים לבירת הנגב, והקימו שם גרעין מעניין. קחו למשל את רווית גרינברג, שגדלה בצפון ניו יורק אבל התאהבה בישראל כבר בילדותה כשהגיעה למספר שנים לארץ במסגרת עבודתו של אביה. לאחר שסיימה לימודים לתואר ראשון בארה"ב היא החליטה, כסטודנטית ציונית פעילה בקמפוס, לעלות ארצה. בארץ היא התגוררה תחילה בירושלים אבל לאחר כשנתיים החליטה שכדי להיות ישראלית היא צריכה לצאת מאזור המרכז. "הרגשתי שלחיות בירושלים עם כל העולים הרבים שיש בה, זה להיות באמריקה שבארץ, ולמרות שיש בזה משהו נוח, רציתי לצאת מהבועה".  

מאמר: הפוליטיקה שבגרעינים התורניים: מסמרים בלי ראש

ראש גרעין תורני, שלא נבחר על ידי הציבור צריך להחליט: האם הגרעין נבנה כדי להיות בית בשביל כל העיר כולה, או האם הוא נבנה להיות בית בשביל "אנשים שחושבים כמונו"? על פוליטיקה וגרעינים תורניים.

29.12.10

מאמר דעה: תוכנית הגרעין – על תקנון לגרעינים

רחוק מהעין 48, כסלון תשע"א, מקור ראשון.

הרב ד"ר אבי קדיש, הגיע לכרמיאל לפני שלוש עשרה שנה ממניעים אידיאולוגיים חברתיים והיה שותף להקמת "קהילה יהודית פתוחה" בעירו. התיישבותו של גרעין תורני בכרמיאל הביאה אותו לניסוח הצעת תקנון לגרעינים תורניים מנקודת ראותו של תושב המקום. בהצעתו, קדיש מבקש להפוך את הגרעינים לדמוקרטיים יותר ולפתוחים יותר כלפי דעות תורניות שונות וכלפי האוכלוסייה שבה הם פועלים. הוא מציע למסד חברות בגרעין עבור כל תושב החפץ בכך ומזדהה עם מטרות הגרעין. בתמורה לתשלום דמי החבר, תוענק לכל חבר זכות הצבעה על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו. על פי ההצעה של קדיש "אין לפסול אף חבר מהשתתפות מלאה בחיי הגרעין בגלל דעותיו, ואין שום זכות לאף גורם בגרעין למנוע הבעת דעה". באשר לבעלי תפקידים כמו רכז גרעין או ראש בית מדרש של הגרעין, קדיש טוען שהריבון בגרעין התורני הוא קהילת החברים ולכן כל בעלי התפקידים בגרעין התורני, כולל הנהגתו, אמורים לשאוב את סמכותם אך ורק מהצבעתם הרשמית של חברי הגרעין.

בואו להתיישב בכרמיאל!

איכות חיים גבוהה בעיר יפיפייה, קהילה פתוחה וחמה,
שילובים בין דתיים וחילונים, צברים ועולים…

בואו להתיישב בכרמיאל!  הצטרפו לקהילות המתחדשות!

לפרטים: קהילת מבראשית: ספי חוטר, 052-7710018.    קהילת "ניצוץ" (Русский): הרב אלי טלברג 054-6447475

"בירושלים יוצאים מהביצות"

 רוצים להקים קהילה חדשה?

מקימים קהילות דתיות וקהילות מעורבות של דתיים-חילונים בירושלים.

מפגש בנושא יתקיים ביום רביעי ה16/6 ב20:30 בצעירים מרכז (רח' אגריפס 42 קומה 1).

לפרטים נוספים והרשמה: kehilotzeyirim@gmail.com יעלה- 054-3344179

* על מיזם הקהילות הירושלמי: http://www.new-spirit.org.il/he/node/60
** שכונות פוטנציאליות: תלפיות מזרח, קרית מנחם, קטמונים, גילה, קרית יובל.