כבר שנים שאני מנסה לברוח מהמגזר – מהחצאית, מבני עקיבא, מהרבנים, מהמרובעות, מהשיפוטיות, מההגדרות, מהשמרנות.
אבל ככל שניסיתי לברוח – ככה הבנתי שלמרות כל הבעיות והחסרונות – זה הבית שלי. זה העולם שנולדתי לתוכו, זאת השפה שאני משתמשת בה ואלה המשקפיים שדרכם אני רואה את העולם.
מצד שני – כבר שנים שגיליתי את העולם שבחוץ, וגם הוא הפך לי לבית. לא בדיעבד ולא בלית ברירה – אלא בגלל שאני רוצה לקחת חלק באופן מלא בעולם ובחברה.
אז אחרי כמה שנים טובות אני מוכנה להודות בזה, בלי להתבייש – אני סטודנטית דתייה. לא סטודנטית ואגב – גם דתייה. ולא דתייה ואגב – גם סטודנטית. העולם הדתי שלי לא מסתכם בתפילת מנחה בקמפוס, והעולם הסטודנטיאלי שלי לא מסתכם במסיבות של האגודה.
אם גם אתם שותפים לתחושות האלו, אני מזמינה אתכם להצטרף לתא נת"ע באוניברסיטה העברית. תא שמשלב עשייה משמעותית בתוך המגזר, ומחוצה לו. תא שנדרש לנושאים שמעניינים כל סטודנט באשר הוא – אבל בלי להתעלם מנקודת המבט הדתית. תא שאוזר אומץ לחדש ולאתגר את העולם הדתי, ובד בבד גם מציב סטנדרטים חדשים לעולם הסטודנטיאלי. אתם מוזמנים לישיבת פעילים ראשונה ב-6.11, יום רביעי, בשעה 20:00 בחדר הישיבות של בית הלל.
לכבוד ל"ג בעומר, החליטו חברי תא נת"ע באוניברסיטה העברית להפיק ערב מיוחד יחד עם "אסקפיזם הפקות", לסטודנטים וצעירים. מטרת הערב הייתה לחגוג את ל"ג בעומר באווירה מיוחדת, שילוב של כיף ותוכן, רוח וחומר. בנוסף, הערב נועד לחשוף קהלים חדשים לערכי תנועת נאמני תורה ועבודה בכלל, ולתא בפרט. להקת הבית הובילה את השירה בציבור, ובין שיר לשיר נאמרו דברי תורה על רשב"י, על הזוהר ועל משמעות החג.
ביום ראשון, כ"ח אדר , 10.3 נפגשנו בסלון שבזי בשכונת נחלאות בירושלים, לשיחה עם יואב שורק, עורך מוסף שבת של מקור ראשון.
שורק מדבר על ביטול החברה הדתית, על הגדרת זהויות חדשות, על תפיסה של הלכה ישראלית. המפגש עמו נועד על מנת להעלות סוגיות של זהות, דתיות, מגזריות, לדבר בשיח פתוח על הנושאים שמעסיקים את כולנו, ואולי במיוחד את הסטודנטים הירושלמים- מי אני? היכן אני נמצא בתוך החברה שלי? לאן אני שייך? מי זו החברה הזו? היכן מקומה של ההלכה. המטרה במפגש עם יואב הייתה בכדי להעלות את השיח הזה אל המישור הרחב והפתוח יותר, ולקיים דיון הגותי-פילוסופי ועם זאת גם מאוד מציאותי, על החיים שלנו בתור אנשים שנמצאים באחת מן הנקודות על הרצף.
מתוך הערב:
"היום הזהות היהודית קשורה בעיקר למדינה-ללאום, כשרק לפני 100 שנה כולם ראו את היהדות רק כדת. אם מישהו יבנה את בית המקדש השלישי- זה יהיה רק מדינת ישראל ולא שום גוף דתי. בסופו של דבר מי שמכונים כיום דתיים יכולים להפוך לכת שולית. יש היום משבר של התרבות המערבית- חילון, ניפוץ כל הערכים (הדתיים) שהאמינו בהם. יש למודרניות גם תוצאות טובות, אבל זה בא עם צרות מודרניות רבות. אירופה נעלמת דמוגרפית. משהו ביצר החיים של האירופאים לא עובד. הם מחקו את ערכי המשפחה ולא מולידים ילדים. הערכים המערביים משמידים את עצמם. למרות היתרונות והחכמה שהחילוניות מביאה, משהו בה לא עובד. אם בחברה המערבית היו עוצרים ליום בשבוע את המירוץ כמו שבת, בלי קניות, ניתוק מתקשורת- זה היה שונה.
הלכה חסרה כיום לחברה הישראלית. צריך מערכת נורמטיבית שאינה חלק מהחוק, אנו זקוקים לזה. היום ההלכה לא תורמת כי היא מסתגרת, כפייתית ודקדקנית. צריך הרבה יותר פלורליזם באורח החיים, בלי להעמיד כמטרה אורח חיים אידאלי ואינטנסיבי כמו היום. זה צריך להיות משהו שכולם בישראל מקבלים עליהם- נורמה, ולא חוק. יש לזה השלכות על החברה הערבית- היחס לגר וההתנהגות שלנו צריכה להיות מופת. זה אתגר למדינה יהודית.
זה תהליך ארוך שאולי יעבוד ואולי לא. זה תהליך ארוך. לחברה שלנו חסר היום מיינסטרים- המיינסטרים שלנו ריקני. ההלכה מקצינה כל הזמן כי היא עסוקה בהתמודדות עם השוליים. בסופו של דבר כולם "יחזרו בתשובה". מה זה אומר? שמכניסים את מי שהיום לא בתוך
המחנה- לתוך המחנה.
במקום 2 אורחות חיים עם מערכות ערכים נפרדות (דתי רליגיוזי וחילוני), נגיע למצב של 2 אורחות חיים שונים עם מערכת ערכים נורמטיבית אחת. חברה יכולה להיות מגוונת אבל עם ערכים משותפים. "הבית היהודי" מבטא משהו יפה בכיוון הזה, יותר לאומי ומכיל".
ביום ראשון, כ"ח אדר א', 10.3 נפגשנו בסלון שבזי בשכונת נחלאות בירושלים, לשיחה עם יואב שורק, עורך מוסף שבת של מקור ראשון.
שורק מדבר על ביטול החברה הדתית, על הגדרת זהויות חדשות, על תפיסה של הלכה ישראלית. המפגש עמו נועד על מנת להעלות סוגיות של זהות, דתיות, מגזריות, לדבר בשיח פתוח על הנושאים שמעסיקים את כולנו, ואולי במיוחד את הסטודנטים הירושלמים- מי אני? היכן אני נמצא בתוך החברה שלי? לאן אני שייך? מי זו החברה הזו? היכן מקומה של ההלכה. המטרה במפגש עם יואב הייתה בכדי להעלות את השיח הזה אל המישור הרחב והפתוח יותר, ולקיים דיון הגותי-פילוסופי ועם זאת גם מאוד מציאותי, על החיים שלנו בתור אנשים שנמצאים באחת מן הנקודות על הרצף.
אפילו השלג לא יגרום לנו לוותר – פאנל דת ומדינה באוניברסיטה העברית.
ביום רביעי ה-23.01, בשעה 19:00 בערב, נפגשנו, כמה עשרות סטודנטים באוניברסיטה העברית, לדבר לעומק על האלטרנטיבות ליחסי דת ומדינה.
התחלנו במעגלי דיון עם קולך, במעגלי צדק ותא תיקון. הגיעו עשרות סטודנטים, דתיים וחילונים כאחד. הקהל היה מאד קשוב ודרוך, ואפילו התפרץ כמה פעמים באמצע כשהפאנליסטים דיברו, מרוב שהדברים נגעו בנימי נפשם. נראה שהקהל הבין את חומרת המצב ואת חשיבות השינוי בתחום הזה.
בפאנל עצמו השתתפו ד"ר מלכה פיוטרקובסקי-מורת הלכה ד"ר הדר ליפשיץ- יוזם ומפתח המודל הקהילתי של נאמני תורה ועבודה עו"ד יזהר הס- מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית הרב ישראל סמט- רב הגרעין התורני בלוד, מרבני צהר
להלן ציטוטים נבחרים מהערב:
מלכה: "אנחנו רצינו בקום המדינה לשמור על הייחוס היהודי, (לדוגמא ממזרות), אבל לא הבאנו בחשבון את העובדה שזה כפוי, דווקא בגלל החלת ההלכה, אנו מרבים עריות, ממזרות, הרבה אנשים לא מתעניינים בכלל. אנשים מוותרים על הכול. גם זוגות דתיים כיום רוצים להתחתן לא דרך הרבנות, או בכלל לפי חוקי ההלכה, כדי שלא להתמודד עם העגינות. בעיני אין מנוס אלא להפריד בין הדברים: כל אחד ינהל את חייו הזוגיים כראות עיניו, והדבר היחיד שנקפיד עליו יהיה רישום מדוקדק."
"מעולם הפוליטיזציה לא הייתה כ"כ חזקה בקביעת ההלכה. מבט על הרב החרדי שינזוף בי, פגיעה בערבות ההדדית כלפי מי שלא שומר תורה מצוות- לא קיימת מוטיבציה להחיל את הפתרונות – המוכנים מראש! – לבעיות ההלכתיות. לא יעזור כמה פועלים בצורה יפה בלוד, אבל המודל הקהילתי לא פותר את הכפייה של ההלכה, הלוואי שזה היה עובד. זה לא פותר את האקלים הציבורי הכללי, ואני מסכימה איתך בצער רב הרב סמט, שברגע שנמצא את הדרך לנטרל את הכפייה, נוכל להחזיר את היהדות לישראל."
יזהר הס: "המודל שאנחנו מצדדים בו, ואני בטוח שהוא לא אפשרי, הוא הפרדה בין דת ומדינה. ישראל תהיה מדינה יהודית יותר עם הפרדה. זה לכתחילה. אבל בדיעבד אנחנו נמצאים היום במקום אחר, לכן צריך לעשות תקנות בחוק כדי לאפשר ליותר סיפורים יהודיים להיספר, מתוך הנחה שלא נצליח להשיג הפרדה. וזאת באמצעות רישום, אם לפלוני חשוב עניין הייחוס, שיבדוק את זה- כמו שעושים בחו"ל. אל לנו לחשוש מפילוג העם- זה מצב לא מוסרי, ולא אפשרי."
הדר: "למדינה לא אכפת איך הדת תהיה, לא אכפת לה אם אישה תעלה לתורה וכו', הרעיון הוא לתת לכל בית כנסת תקציב ישיר, רעיון של תחרות – קנאת סופרים – בית הכנסת יקבל תקציב לפי מספר החברים בו. כשעושים את זה, אם יתנו לבתי הכנסת לפעול, זה יחבר עוד יותר את האנשים לבתי הכנסת. הממסד הזה לא היה מקובל בעבר, אין סיבה שזה יעבוד בארץ. גם גורמים חרדיים מבינים שזה הכיוון."
מלכה פיוטרקובסקי: "אני קובעת נחרצות שיש בארגז הכלים ההלכתי האורתודוכסי לפתור כמעט כל בעיה (בעיה שתישאר ) ואין סיבה בעולם שתהיה אישה אחת מסורבת גט, שאישה לא תוכל להספיד, לא לאמר קדיש. האתגר השני הוא לעשות החלטה כואבת, חותכת, שאין מנוס ממנה- לעשות שינוי בחוק הרבנות הראשית"
עו"ד יזהר הס: "מדובר ברטוריקה של הפחדה, צריך לתת לעם היהודי לעשות את מה שהוא יודע לעשות. ואני מסכים עם המודל ד"ר ליפשיץ, זה יאפשר לנו לפרוח מבחינה יהודית. אנשים לא מכירים את הjts, שיש שם תלמידי חכמים עצומים, כי לא מכירים אותם כאן. זה יכול לפתוח עתיד חדש."
ד"ר הדר ליפשיץ: "כולם רוצים יהדות אבל ללא כפייה. זה מצב חדש לחלוטין, ושונה ממה שהיה בעבר. יש היום גם חילוניות דתית. לדעתי זה שורש העמדות של לפיד בנושא דת ומדינה. הסטאטוס קוו, בכל ההסכמים הקואליציוניים, אומר שכל סוגיה שעולה בנושא דת הולכת לפי הסטאטוס קוו, אלא אם כן כל המפלגות מסכימות בזה. "- והוא כמובן דיבר על המודל הקהילתי.
הרב ישראל סמט: "אני מזדהה עם הכאב של מלכה לגבי חוסר הידע. עם זאת, יש שינוי- אנשים מעוניינים ביהדות. זה לא אומר שהם מעוניינים ביהדות אורתודוכסית, אבל זה קיים באוויר. שאלת המחויבות היא שאלת קריטית- אין זהות בלי מחויבות, כמו שזהות משפחתית דורשת מחויבות. משפחות מתקשות להחזיק מעמד כי אין להן תחושת מחויבות. עם כל הכאב, נכון לרגע זה, אנו רואים בארה"ב, ואני מכבד את עבודתם של הזרמים השונים, א"א להתכחש לנתונים שהצגתי קודם. "
בין צדק לצדקה – סיור ירושלמי
כחלק מן הפעילות החודשית שלנו, חשבנו לעשות משהו קצת אחר, ובעיקר- אמיתי. במסגרת שיתוף פעולה עם עמותת במעגלי צדק, יצרנו סיור מיוחד במרחב הציבורי הקרוב לנו.
על מנת להיות רלוונטים, ולא להכנע לקלישאות, יצאנו לסיור ירושלמי קריר. עצם ההליכה הרגלית הלילית
בקור הירושלמי גרמה לנו לנסות להבין מה קורה בירושלים דרך הרגליים, תוך כדי חוויה משמעותית.
האם יש לך שליטה על הרגעים החשובים בחיים שלך? הנכם מוזמנים לפאנל בנושא שינוי והתחדשות ביחסי דת ומדינה. נקיים דיון מעמיק ברפורמות שונות המציעות אלטרנטיבות למודל הרבנות הקיים. בהשתתפות: הגב' מלכה פיוטרקובסקי-מורת הלכה ד"ר הדר ליפשיץ-יוזם ומפתח "המודל הקהילתי" מטעם "נאמני תורה ועבודה". עו"ד יזהר הס-מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית. הרב ישראל סמט-רב הגרעין התורני בלוד, מרבני […]
תא נת"ע בעברית פוגש את ח"כ רות קלדרון!
/ ימי עיון וארועים, תא נתע העברית /תא נת"ע מזמין אתכם לשיחה ולימוד עם ח"כ רות קלדרון, ביום רביעי, ה18.12, בשעה 16:00 בכנסת.
פגישה עם רות קלדרון
/ תא נתע העברית /תא נת"ע מזמין אתכם לשיחה ולימוד עם ח"כ רות קלדרון,
ביום רביעי, ה18.12, בשעה 16:00 בכנסת.
הירשמו בהקדם בקישור הבא – https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AtkeksyXMSufdF9MXy1yaEEzZ3ItcWwzNi1aUFhSNnc&usp=sharing
בעלי תפקידים בתא
/ תא נתע העברית /הכירו את תא נת"ע העברית!
פגישת פעילים ראשונה
/ תא נתע העברית /כבר שנים שאני מנסה לברוח מהמגזר –
מהחצאית,
מבני עקיבא,
מהרבנים,
מהמרובעות,
מהשיפוטיות,
מההגדרות,
מהשמרנות.
אבל ככל שניסיתי לברוח – ככה הבנתי שלמרות כל הבעיות והחסרונות – זה הבית שלי.
זה העולם שנולדתי לתוכו, זאת השפה שאני משתמשת בה ואלה המשקפיים שדרכם אני רואה את העולם.
מצד שני –
כבר שנים שגיליתי את העולם שבחוץ, וגם הוא הפך לי לבית. לא בדיעבד ולא בלית ברירה – אלא בגלל שאני רוצה לקחת חלק באופן מלא בעולם ובחברה.
אז אחרי כמה שנים טובות אני מוכנה להודות בזה, בלי להתבייש –
אני סטודנטית דתייה. לא סטודנטית ואגב – גם דתייה. ולא דתייה ואגב – גם סטודנטית.
העולם הדתי שלי לא מסתכם בתפילת מנחה בקמפוס, והעולם הסטודנטיאלי שלי לא מסתכם במסיבות של האגודה.
אם גם אתם שותפים לתחושות האלו, אני מזמינה אתכם להצטרף לתא נת"ע באוניברסיטה העברית.
תא שמשלב עשייה משמעותית בתוך המגזר, ומחוצה לו. תא שנדרש לנושאים שמעניינים כל סטודנט באשר הוא – אבל בלי להתעלם מנקודת המבט הדתית.
תא שאוזר אומץ לחדש ולאתגר את העולם הדתי, ובד בבד גם מציב סטנדרטים חדשים לעולם הסטודנטיאלי.
אתם מוזמנים לישיבת פעילים ראשונה ב-6.11, יום רביעי, בשעה 20:00 בחדר הישיבות של בית הלל.
קישור לאירוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/222229421271785/
מעורב ירושלמי- מעורבות אזרחית בסוגיות של דת ועיר
/ ימי עיון וארועים, תא נתע העברית /תא הסטודנטים של נאמני תורה ועבודה חוגג ל"ג בעומר בליפתא
/ ימי עיון וארועים, תא נתע העברית /לכבוד ל"ג בעומר, החליטו חברי תא נת"ע באוניברסיטה העברית להפיק ערב מיוחד יחד עם "אסקפיזם הפקות", לסטודנטים וצעירים. מטרת הערב הייתה לחגוג את ל"ג בעומר באווירה מיוחדת, שילוב של כיף ותוכן, רוח וחומר. בנוסף, הערב נועד לחשוף קהלים חדשים לערכי תנועת נאמני תורה ועבודה בכלל, ולתא בפרט. להקת הבית הובילה את השירה בציבור, ובין שיר לשיר נאמרו דברי תורה על רשב"י, על הזוהר ועל משמעות החג.
ל"ג בליפתא
/ תא נתע העברית /יואב שורק בירושלים
/ תא נתע העברית /"היום הזהות היהודית קשורה בעיקר למדינה-ללאום, כשרק לפני 100 שנה כולם ראו את היהדות רק כדת. אם מישהו יבנה את בית המקדש השלישי- זה יהיה רק מדינת ישראל ולא שום גוף דתי. בסופו של דבר מי שמכונים כיום דתיים יכולים להפוך לכת שולית.
יש היום משבר של התרבות המערבית- חילון, ניפוץ כל הערכים (הדתיים) שהאמינו בהם. יש למודרניות גם תוצאות טובות, אבל זה בא עם צרות מודרניות רבות. אירופה נעלמת דמוגרפית. משהו ביצר החיים של האירופאים לא עובד. הם מחקו את ערכי המשפחה ולא מולידים ילדים. הערכים המערביים משמידים את עצמם. למרות היתרונות והחכמה שהחילוניות מביאה, משהו בה לא עובד. אם בחברה המערבית היו עוצרים ליום בשבוע את המירוץ כמו שבת, בלי קניות, ניתוק מתקשורת- זה היה שונה.
הלכה חסרה כיום לחברה הישראלית. צריך מערכת נורמטיבית שאינה חלק מהחוק, אנו זקוקים לזה. היום ההלכה לא תורמת כי היא מסתגרת, כפייתית ודקדקנית. צריך הרבה יותר פלורליזם באורח החיים, בלי להעמיד כמטרה אורח חיים אידאלי ואינטנסיבי כמו היום. זה צריך להיות משהו שכולם בישראל מקבלים עליהם- נורמה, ולא חוק.
יש לזה השלכות על החברה הערבית- היחס לגר וההתנהגות שלנו צריכה להיות מופת. זה אתגר למדינה יהודית.
זה תהליך ארוך שאולי יעבוד ואולי לא. זה תהליך ארוך. לחברה שלנו חסר היום מיינסטרים- המיינסטרים שלנו ריקני. ההלכה מקצינה כל הזמן כי היא עסוקה בהתמודדות עם השוליים. בסופו של דבר כולם "יחזרו בתשובה". מה זה אומר? שמכניסים את מי שהיום לא בתוך
המחנה- לתוך המחנה.
במקום 2 אורחות חיים עם מערכות ערכים נפרדות (דתי רליגיוזי וחילוני), נגיע למצב של 2 אורחות חיים שונים עם מערכת ערכים נורמטיבית אחת. חברה יכולה להיות מגוונת אבל עם ערכים משותפים. "הבית היהודי" מבטא משהו יפה בכיוון הזה, יותר לאומי ומכיל".
ביטול הדתיות? – שיחה עם יואב שורק
/ ימי עיון וארועים, תא נתע העברית /ביום ראשון, כ"ח אדר א', 10.3 נפגשנו בסלון שבזי בשכונת נחלאות בירושלים, לשיחה עם יואב שורק, עורך מוסף שבת של מקור ראשון.
שורק מדבר על ביטול החברה הדתית, על הגדרת זהויות חדשות, על תפיסה של הלכה ישראלית. המפגש עמו נועד על מנת להעלות סוגיות של זהות, דתיות, מגזריות, לדבר בשיח פתוח על הנושאים שמעסיקים את כולנו, ואולי במיוחד את הסטודנטים הירושלמים- מי אני? היכן אני נמצא בתוך החברה שלי? לאן אני שייך? מי זו החברה הזו? היכן מקומה של ההלכה. המטרה במפגש עם יואב הייתה בכדי להעלות את השיח הזה אל המישור הרחב והפתוח יותר, ולקיים דיון הגותי-פילוסופי ועם זאת גם מאוד מציאותי, על החיים שלנו בתור אנשים שנמצאים באחת מן הנקודות על הרצף.
פאנל דת ומדינה
/ ימי עיון וארועים, תא נתע העברית /אפילו השלג לא יגרום לנו לוותר – פאנל דת ומדינה באוניברסיטה העברית.
ביום רביעי ה-23.01, בשעה 19:00 בערב, נפגשנו, כמה עשרות סטודנטים באוניברסיטה העברית, לדבר לעומק על האלטרנטיבות ליחסי דת ומדינה.
התחלנו במעגלי דיון עם קולך, במעגלי צדק ותא תיקון. הגיעו עשרות סטודנטים, דתיים וחילונים כאחד. הקהל היה מאד קשוב ודרוך, ואפילו התפרץ כמה פעמים באמצע כשהפאנליסטים דיברו, מרוב שהדברים נגעו בנימי נפשם. נראה שהקהל הבין את חומרת המצב ואת חשיבות השינוי בתחום הזה.
בפאנל עצמו השתתפו ד"ר מלכה פיוטרקובסקי-מורת הלכה
ד"ר הדר ליפשיץ- יוזם ומפתח המודל הקהילתי של נאמני תורה ועבודה
עו"ד יזהר הס- מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית
הרב ישראל סמט- רב הגרעין התורני בלוד, מרבני צהר
להלן ציטוטים נבחרים מהערב:
מלכה: "אנחנו רצינו בקום המדינה לשמור על הייחוס היהודי, (לדוגמא ממזרות), אבל לא הבאנו בחשבון את העובדה שזה כפוי, דווקא בגלל החלת ההלכה, אנו מרבים עריות, ממזרות, הרבה אנשים לא מתעניינים בכלל. אנשים מוותרים על הכול. גם זוגות דתיים כיום רוצים להתחתן לא דרך הרבנות, או בכלל לפי חוקי ההלכה, כדי שלא להתמודד עם העגינות. בעיני אין מנוס אלא להפריד בין הדברים: כל אחד ינהל את חייו הזוגיים כראות עיניו, והדבר היחיד שנקפיד עליו יהיה רישום מדוקדק."
"מעולם הפוליטיזציה לא הייתה כ"כ חזקה בקביעת ההלכה. מבט על הרב החרדי שינזוף בי, פגיעה בערבות ההדדית כלפי מי שלא שומר תורה מצוות- לא קיימת מוטיבציה להחיל את הפתרונות – המוכנים מראש! – לבעיות ההלכתיות. לא יעזור כמה פועלים בצורה יפה בלוד, אבל המודל הקהילתי לא פותר את הכפייה של ההלכה, הלוואי שזה היה עובד. זה לא פותר את האקלים הציבורי הכללי, ואני מסכימה איתך בצער רב הרב סמט, שברגע שנמצא את הדרך לנטרל את הכפייה, נוכל להחזיר את היהדות לישראל."
יזהר הס: "המודל שאנחנו מצדדים בו, ואני בטוח שהוא לא אפשרי, הוא הפרדה בין דת ומדינה. ישראל תהיה מדינה יהודית יותר עם הפרדה. זה לכתחילה. אבל בדיעבד אנחנו נמצאים היום במקום אחר, לכן צריך לעשות תקנות בחוק כדי לאפשר ליותר סיפורים יהודיים להיספר, מתוך הנחה שלא נצליח להשיג הפרדה. וזאת באמצעות רישום, אם לפלוני חשוב עניין הייחוס, שיבדוק את זה- כמו שעושים בחו"ל. אל לנו לחשוש מפילוג העם- זה מצב לא מוסרי, ולא אפשרי."
הדר: "למדינה לא אכפת איך הדת תהיה, לא אכפת לה אם אישה תעלה לתורה וכו', הרעיון הוא לתת לכל בית כנסת תקציב ישיר, רעיון של תחרות – קנאת סופרים – בית הכנסת יקבל תקציב לפי מספר החברים בו. כשעושים את זה, אם יתנו לבתי הכנסת לפעול, זה יחבר עוד יותר את האנשים לבתי הכנסת. הממסד הזה לא היה מקובל בעבר, אין סיבה שזה יעבוד בארץ. גם גורמים חרדיים מבינים שזה הכיוון."
סיור ירושלמי בנושא עוולות חברתיות
/ ימי עיון וארועים, תא נתע העברית /בין צדק לצדקה – סיור ירושלמי
כחלק מן הפעילות החודשית שלנו, חשבנו לעשות משהו קצת אחר, ובעיקר- אמיתי. במסגרת שיתוף פעולה עם עמותת במעגלי צדק, יצרנו סיור מיוחד במרחב הציבורי הקרוב לנו.
על מנת להיות רלוונטים, ולא להכנע לקלישאות, יצאנו לסיור ירושלמי קריר. עצם ההליכה הרגלית הלילית
בקור הירושלמי גרמה לנו לנסות להבין מה קורה בירושלים דרך הרגליים, תוך כדי חוויה משמעותית.
קישור לדף הפייסבוק
/ תא נתע העברית /נשמח מאוד לראותכם מגיבים באתר למחשבות ודיונים המתקיימים בו.
באתר נמצא גם מידע על כל מה שקורה כרגע בתא.
שתפו, עשו לייק ותתמכו במטרה חשובה זו!
http://www.facebook.com/tanetaivrit
רכזי התא
/ תא נתע העברית /מוזמנים בכיף ליצור קשר עם רכזי התאים:
תאיר אברמוביץ', tanetaivrit@gmail.com, 0546333793,
אלומה לאו מוניקנדם, tanetaivrit@gmail.com, 0524413128
– https://www.facebook.com/tanetaivrit?fref=ts
נת"ע בעברית פותח שנה!
/ תא נתע העברית /צפו בתמונות מתוך הערב:
פאנל בנושא התחדשות ושינוי ביחסי דת ומדינה
/ ימי עיון וארועים, תא נתע העברית /האם יש לך שליטה על הרגעים החשובים בחיים שלך? הנכם מוזמנים לפאנל בנושא שינוי והתחדשות ביחסי דת ומדינה. נקיים דיון מעמיק ברפורמות שונות המציעות אלטרנטיבות למודל הרבנות הקיים. בהשתתפות: הגב' מלכה פיוטרקובסקי-מורת הלכה ד"ר הדר ליפשיץ-יוזם ומפתח "המודל הקהילתי" מטעם "נאמני תורה ועבודה". עו"ד יזהר הס-מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית. הרב ישראל סמט-רב הגרעין התורני בלוד, מרבני […]