הפוליטיקאים החרדים כבר מחככים ידיים בהנאה. המאמר של רם פרומן מתאים להם כמו כפפה ליד ("מבחן הצ'יזבורגר", 24.7). הנה, גם ח"כ אלעזר שטרן, מי שפעל מתוך הכנסת למען תיקון יחסי דת ומדינה ועשה זאת גם בשם היהדות ולא רק בשם הדמוקרטיה, גם הוא בין המותקפים של יו"ר הפורום החילוני. וכל זאת למה? משום שהעז לבקש סולידריות מהצד השני.
"היאך הקול יוצא אצל כל ישראל? הזקנים לפי כוחן, הבחורים לפי כוחן, הקטנים לפי כוחן, היונקים לפי כוחן, הנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו … בכוחו של כל אחד ואחד" (שמו"ר, ה, ט)
הקול יצא בבת-אחת, אמת שמימית ומוחלטת מפי הגבורה. בדרכו התגמש הקול כדי לפגוש את הקהל שלו – בני גילאים, שלבי חיים, כישורים וכוחות שונים. הרי אינו דומה כלי הקיבול של תינוק יונק לזה של אדון הנביאים, והדיבור הא-להי רצה לפגוש כל אחד מהם באשר הוא שם.
בשנות העבודה החינוכית שלי, נפגשתי ושוחחתי עם לא מעט "דתלשים". הסוגים, המחשבות והחוויות שונות מקצה לקצה ו"כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהן שונות". ולמרות ההבדלים ישנו מכנה משותף רחב שראיתי שוב ושוב. חלק גדול מאדמהדתלשים שפגשתי, כלל אינם "דתלשים" – לא ניתן לכנות אותם "דתיים לשעבר", משום שלמען האמת, דתיים הם מעולם לא היו. מבחינת הזהות וההוויה הפנימית, הם הפכו מלהיות חילונים שומרי מצוות לחילונים שאינם שומרי מצוות. הבנת היסוד הזה, היא בעיני שורש המהפיכה החינוכית הנדרשת בקרב הציבור הדתי, החולק עולם רוחני ותרבותי משותף עם העולם החילוני.
מדוע האדם נברא יחידי? שואלת המשנה (סנהדרין פרק ד'), ועונה: "… להגיד גדולתו של הקב"ה, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד – כולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון – ואין אחד מהם דומה לחברו… לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". כלומר, כשם שבטבע השונות היא אינהרנטית, כך גם בין בני האדם השונות היא אינהרנטית. לפי זה תפקידנו כמחנכים הוא לעזור לכל אחד מהתלמידים שלנו לגלות את הנשמה הייחודית שלו – את הכישורים המייחדים אותו, את המתנה המיוחדת שניתנה לו. לפיכך אנו נדרשים לחנך לבחירה אישית בין דרכים שונות של תורה ולא ל'פס ייצור' – הבוגרים יהיו שונים זה מזה, ושונים ממני, וזה בסדר, וכך ראוי. האם זה מסוכן? האם אין בגלל זה בוגרים שבוחרים לא לשמור מצוות? האם יש גישה חינוכית שיכולה להבטיח שאין תוצאות כאלה? מדוע בכל זאת, בניגוד לטבע, קיים רצון לחנך ל'פס ייצור'?
כל הורה כאשר הוא מתבונן בילדיו אחראי לומר להם: אתם אנשים נפלאים, אנשים גדולים, מלאי כוחות מלאי חכמה ויצירה. אתם העתיד שלנו ובידיכם אנו מפקידים את גורלנו – המשפחתי, הלאומי והדתי. אתם המנהיגים של הדור הבא! כך אני עושה באופן פרטי לילדי וזוהי הסיבה בגללה בחרתי, ועודני בוחרת, לעסוק בחינוך.
אופנת הפיצולים במגזר גובה לא רק מחירים פוליטיים, אלא גם חינוכיים. כשכל תת־זרם מתעקש לפתוח מוסד משלו, הכלים שעומדים לרשות התלמידים מצטמצמים
זה הולך כך: החרדים זוכים להישג, נכנסים לממשלה, מתעקשים על ענייני דת ומדינה, מעוררים תסיסה של חילונים – וכך מקרבים עצמם לאופוזיציה
מי שמבקש חופש דת בהר הבית ראוי שייאבק למענו גם כאשר נשים מבקשות להתפלל כמנהגן בכותל. מי שדורש שלא לכפות עליו אורח חיים יהודי מסוג אחד (באירוע ציבורי), חשוב שיתמוך במתן אפשרות לקיום אורח חיים יהודי מסוג אחר
חדר השאלות: אני נמשך לגברים. מה לעשות? האם אוכל להישאר דתי?
זה זמן רב שארגונים כמו ליב"ה, חזון ונעם מכלים את זמנם בשיח של "סימון בוגדים", במקום בדיון ענייני. מדם ליבי אני כותב, כמי שגם אותו ניסו להשחיר ולצייר כזרוע תמנונית של ארגוני שמאל, איתם מעולם לא נפגשתי
בעת האחרונה אנו שומעים על קבוצות ציוניות דתיות שמצטרפות ליוזמות להפריע בצורה פעילה לתפילתן של נשות הכותל ולתפילות שמתקיימות ב'עזרת ישראל'. האם ההתנהגות הזו מועילה? האם היא גורמת למי מהמתפללים שם, בדרכים שמנוגדות להלכה, להשתכנע ולהפסיק להתפלל בדרכו? ואולי להיפך?
במתחם התחנה הראשונה בירושלים נערך שיח של חיבורים במטרה להתבוננות פנימית ותיקון. כתב ערוץ 7 פגש כמה ממובילי האירוע.
חדר השאלות: מה היהדות אומרת על שוויון בין נשים לגברים?
