אילו ידעו להכיל אותו, הוא לא היה מגיע לייאוש הזה

כיצד קרה שאדם מישראל קילל את ה'? מפרטי המקרה עולה שלא היה הכרחי שאותו בן איש מצרי יגיע לכך. אילו ידעו בני שבטו להכיל אותו, ובמקום לדחותו, היו מקרבים אותו, הוא לא היה מגיע לבית דינו של משה, לא היה בא לכלל ייאוש תהומי, ולא היה מגדף שם שמים

והדרת והאדרת פני הדור הזקן

הימים המיוחדים שעברו עלינו, חוברים לפרשת 'קדושים' כדי להפנות את מבטינו לתרומתם של בני הדור הקודם לחיזוקה של המדינה. הציווי "והדרת פני זקן", צריך להעניק השראה לכינונה של חברה שמעמידה בראש ערכיה, הערכה וכבוד לאדם, ולא רואה בהצלחות פיננסיות את פאר רוח האדם

פטירת הרב ליכטנשטיין: "אבד המגדלור של הציונות הדתית"

הוא היה מעצב של דור, מנהיג בעל שם עולמי בעולם הדתי, חתן פרס ישראל, וממעמידי התשתית המודרנית של עולם התורה והעשייה – עולמם של בני הציונות הדתית. הרב אהרון ליכטנשטיין העמיד תלמידים הרבה, ובהם אנשים בעלי שם – ראשי ישיבות הממשיכים את דרכו. נשיא המדינה: "הוא השאיר חותם על מדינת ישראל כולה"

וסיננתם לדבריך: על דיבור מיותר ועל זה שמותר

פרשת הנגעים צריכה לשמש תמרור אזהרה בפני דיבור מיותר ומזיק, אך היא לא צריכה לשמש מחסום בפני דיבורים ראויים. אולי מוטב שאדם לא ישים עצמו כאילם, אלא רק ישים לפיו מסננת ויקיים: וסיננתם לדבריך

לא רק בצבא: הגיע הזמן להוביל גם בתחומים נוספים במדינת ישראל

פעילות חינוכית ייחודית תערך השבת ובשבתות הבאות בתנועות הנוער של הציונות הדתית. הפעילות בהובלת "נאמני תורה ועבודה" תעודד את חיזוק ערכי המצוינות גם בתחום הלימודים

הלכות פסח לבאי בתי המלון

מכתב מדני, צוות מזון ומשקאות מלון "שליש פרדייס" ים המלח:
בשנים האחרונות משפחות דתיות רבות מקיימות את חג הפסח אצלנו במלון. לאותן אלו שלא יצטרכו השנה לקרוא את הלכות הכשרת המטבח, מצ"ב כמה ענייני מוסר והלכה המבוססים על משפטי מפתח הנאמרים לעיתים בידי האורחים. 95% מהם מתנהגים הכי טוב שבעולם, ובמיוחד האורחים הדתיים. אין עליכם! למרות זאת בשביל חמשת האחוזים שלא נוהגים כך, נסו לראות איך נראה ליל הסדר מן הצד שלי:

להציל את לימודי מדעי הרוח

 

האבחנה בין כמות לאיכות היא פעמים רבות מלאכותית. בעניינים אנושיים רבים, כמות המעשים היא שקובעת את המשמעות הערכית. כך בנוגע לדרכי חינוך, כך בנוגע לקביעת מזגו של אדם ואופיו וכך בנוגע לפעולות של חברה ומדינה. לדוגמא, אפשר בוודאי לקבוע שאיכותם האישית של לוחמים בצבא היא תנאי הכרחי להצלחתם, אולם יתרון מספרי דרמטי של מי שעומד מולם, עלול בהחלט לאזן ואף להכריע יתרון "איכותי", ולצערנו נוכחנו גם בכך. העובדות המצטברות ביחס למעמדם של מדעי הרו הן באוניברסיטאות, הן בבתי הספר התיכוניים והן בציבוריות הישראלית, מביאות לתחושת דאגה חמורה.

הדרך אל העושר

שני סוגי עושר קיימים בחיינו: האחד , עושר אובייקטיבי – המתייחס לכמות הכסף והנכסים שיש לאדם; והשני, עושר סובייקטיבי – המתייחס ליחסו הנפשי של האדם לחלקו או למצבו הכלכלי. איזה הוא עשיר?

י"ג אייר תשע"ד, 13/05/2014 17:51

מה יעשה אדם ויתעשר?

גישה אחת גורסת כי העושר נקבע מראש – עוד בטרם נולד האדם. לעומת זאת, גורסת הגישה השנייה כי העושר תלוי בהשתדלות האדם. מהו מקור העושר?

כ"א אייר תשע"ד, 21/05/2014 18:30

במאמר הקודם נוכחנו כי "עושר" עשוי להתבטא בהרבה מישורים: החל מבריאות טובה, עבור בזוגיות בריאה וכלה במצב נפשי וכלכלי טוב.

במאמר זה אבקש לדון בהיבט הנפוץ של העושר המתייחס למצב הכלכלי האובייקטיבי של האדם.

לימודי האבולוציה – בלי "מוצא האדם מהקוף"

 

משרד החינוך החליט לראשונה ללמד על אבולוציה, אך התכנית החדשה לא צפויה לעורר התנגדות שכן החלק השנוי במחלוקת, אשר מטיל ספק בדבר בריאת האדם בידי האל – יוותר מחוץ לתכנית
1/6/2014 18:31 

לאחר שנים רבות בהן נמנעה מערכת החינוך מעיסוק מפורש בנושא, החל משנת הלימודים הבאה יילמדו עקרונותיה של תורת האבולוציה בכל חטיבות הביניים. 
אולם מה שנראה על פניו כמהלך דרמטי שעשוי לעורר פולמוס ציבורי רחב בעיקר בהיבט הדתי, צפוי ככל הנראה לעבור ללא התגוששויות מיותרות, שכן אחד ממרכיביה המרכזיים של תורת האבולוציה- "מוצא האדם" יישאר מחוץ לתכנית הלימודים. 

"פת במלח" לא בבית ספרנו

האם היהדות מקדשת את אידיאל העוני או שמא התשובה לכך שלילית? הרב אורי נויבירט בעקבות משנה ממסכת אבות

י"ג סיון תשע"ד, 11/06/2014 19:13

פני מספר שבועות נתקלתי בכתבה שעסקה בעוני בחברה החרדית. בפתיח הסביר הפרשן כי החברה החרדית מקדשת את אידיאל העוני, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסכת אבות (ו, ד): "כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל…".

האם אכן ניתן להסיק מברייתא זו כי חכמים ראו את העוני כמצב אידיאלי? דומני שהתשובה לכך היא שלילית.

בזמן שדיברנו על השמיטה- היכן פרי גפנה?

 

 

 

פורסם בעיתון "בשבע", מדור דעה, 21/8/14. 

כמו בכל שבוע סיימתי את ההבדלה, ברכתי ברכת מעין שבע וסיימתי ב"ועל פרי גפנה". איני יודע מדוע, אך תוך כדי החזרת בקבוק מיץ הענבים למקרר, בחנתי אותו מקרוב. היתה עליו כשרות והוא השתייך למותג ידוע, אך באמצעות השורות הקטנות הבנתי להפתעתי שהוא בכלל מיובא. לא היה זה פרי גפנה של ארץ ישראל אלא של מדינה באירופה. כמה ימים לאחר מכן כשהלכתי לחנות שמתי לב שעל המדף נמצאים גם יינות מתוצרת ארה"ב, ספרד ועוד.

החל מהשבועות הקרובים נתחיל ביתר שאת להלחם את "מלחמות השמיטה". מצווה חשובה זו שמוזכרת בפרשת השבוע תציף מחדש את שאלת המקור של כל תפוח ומלפפון. בצדק רב נדרוש לעודד את תוצרת ישראל והמאבקים לחיזוק החקלאות הציונית יתפסו אותנו בכל אכילת סלט ואפילו בזמן חיתוכו, כשנרצה לשים את הקליפות בפח. ואולם בעודנו נאבקים, בצדק, אחת לשבע שנים למען הפירות הטריים אנו לא שמים לב לפגיעה ההולכת וגוברת במזון ארוז שמקורו גם הוא מפירות או ירקות מתוצרת ישראל.

מי מכם שהלך לאחרונה לקנות שמן זית יראה בודאי שמנים רבים שמקורם בחוצה לארץ. מה אירוני הוא שאפילו את מה שנשתבחה בו ארץ ישראל אנו קונים משאר העולם רק בגלל המחיר. ועוד לא דיברנו על מוצרים מיובאים אחרים שהחלו להיות נפוצים יותר ויותר על חשבון תנובת ארצנו: פסטות זולות מאיטליה, שמנים, עוגיות, קופסאות שימורים ועוד ועוד. אומר בזהירות כי נדמה לי שבגלל עלותם הזולה ואי מיתוגם, הם זמינים יותר דווקא במרכולים המשרתים קהל דתי וחרדי המחפש, כמוני, אחר מוצרים זולים ולא אחר מותגים ישראלים ידועים.

תפילה יוצרת קהילה

 

 

במדינה שלנו מקומה של הקהילה בחיים הדתיים אינו גבוה, הישיבות, הכוללים, המפלגות, הפכו להיות הכתובת הדתית. דומה שקהילת התפילה נעלמה לה מהנוף הדתי, הכל הפך להיות ממוסד, מאורגן, פוליטי. הרב אביע"ד סנדרס מבקש לחזור למבנה הקהילתי 

08/01/2014