מה דעתכם על התקנון?
האם התקנון, מדיר למעשה חלק מהאוכלסייה המקומית, שאותה לכאורה התכוון הגרעין לחזק?
אולי זה נכון ומתאים למציאויות מסוימות?
אולי זו הדרך היחידה לחזק את האוכלוסיה ולהביא תושבים חדשים?
כיצד גרעין צריך לפעול?
המאמר יצא עם פרסום הדו”ח:
שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו”ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ”ד: “המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו”
שמואל שטח . י אייר תשע”ב, 02/05/2012 14:38. פורסם באתר “כיפה”.
המאמר יצא עם פרסום הדו”ח:
אם מרבית ההורים רוצים חינוך חדרי לאומי- כך יהיה. אך אם רק מיעוטם רוצה זאת וכופה זאת, כאילו בנועם, על השאר- זה לא תקין. שמואל שטח קרא את דו”ח מבקר המדינה, ויש לו מה להגיד על הגרעינים התורניים.
שמואל שטח / 10.05.12 10:13 / פורסם באתר “סרוגים”.
כשמו “גרעין תורני”, הוא מעיד כי מדובר במשהו חיצוני ולא בהליך טבעי של התחדשות קהילה. לעיתים ההתארגנות נצרכת: בכדי לחדש קהילה שהולכת ומזדקנת צריך לארגן כמה משפחות ולהחליט יחד שעוברים לגור באותה עיר. אולם לאחר ההגעה של המשפחות, הן צריכות להיות חלק בלתי נפרד מן הקהילה המקומית על מנהגיה, יתרונותיה וקשייה.
מי שבא לחיות על המזוודות מוטב שלא יבוא. מי שבא לעקור את מנהגי המקום ואולי אף מאיים כי אם “המקומיים”
לא יענו לדרישותיו, הוא יפתח בי”ס מתחרה, טוב יעשה אם יישאר בביתו. מעבר לכך, מי שחושב שהיותו “תורני”, בהגדרה, הופכת אותו ליותר קרוב לקב”ה מאשר בעלי הבתים המקומיים הנהנים מיגיע כפיהם, ספק בעיני אם יכול באמת “להתחבר לעם ישראל”.
לא כל גרעין תורני מסוגל לגרום להתפתחות הקהילה. יש כאלה שעושים בדיוק הפוך/א´ תמוז ה´תש”ע
בימים אלו, נמצאת הציונות הדתית בעשייה ברוכה להרבות ולהגדיל גרעינים תורניים בכל עיר וקהילה בישראל, עם זאת חשוב לשים לב שלעיתים, פעילותם של הגרעינים התורניים עלולה להוביל לתהליך הפוך ובמקום להביא להתפתחות תורנית היא גורמת להקפאה ולהישארות במקום.
לא בכדי זכו קהילות הצעירים לעניין הולך וגובר בשנים האחרונות, הן בקרב ממסדים ציבוריים והן בקרב קרנות פרטיות וציבוריות. התופעה מייצגת אלטרנטיבה ייחודית, כמעט חתרנית, לנטייה הגוברת שלנו להתכנס בעולמנו הפרטי. קהילות הצעירים עשויות להיות הבטחה למציאות ישראלית טובה יותר
מלכה פיוטרקובסקי בחרה להתגורר ביישוב תקוע מתוך תחושה שחיים משותפים לדתיים וחילונים הם משימה הכרחית לקיומנו פה. אחרי יותר מעשרים שנה של הוראת גמרא והלכה לנשים היא חושבת שנשים צריכות להיות פוסקות הלכה ולשמש בתפקידי רב בקהילותיהן
יותר ויותר יישובים קהילתיים-תורניים מפעילים ועדות קבלה כדי למנוע ממי שאינו בדיוק כמותם להתבשם מהאווירה התורנית ביישוב, שמא יקלקל אותה. לאחר שנים של דיבורים על “התנחלות בלבבות”, בחלק מן היישובים מוכנים להתנחל בלבו של השני רק בתנאי שיתלבש ויסתפר בדיוק כמונו, ידבר כמונו ויתפלל כמונו.
שבט תשע"א
מי אמר שהציונות נגמרה?. בשקט בשקט, הרחק מעין התקשורת, זלגו להם יהודים אמריקנים לבירת הנגב, והקימו שם גרעין מעניין. קחו למשל את רווית גרינברג, שגדלה בצפון ניו יורק אבל התאהבה בישראל כבר בילדותה כשהגיעה למספר שנים לארץ במסגרת עבודתו של אביה. לאחר שסיימה לימודים לתואר ראשון בארה"ב היא החליטה, כסטודנטית ציונית פעילה בקמפוס, לעלות ארצה. בארץ היא התגוררה תחילה בירושלים אבל לאחר כשנתיים החליטה שכדי להיות ישראלית היא צריכה לצאת מאזור המרכז. "הרגשתי שלחיות בירושלים עם כל העולים הרבים שיש בה, זה להיות באמריקה שבארץ, ולמרות שיש בזה משהו נוח, רציתי לצאת מהבועה".
מטרות תשע”א
אור חדש פועל מתוך הנחה כי ירושלים, בתי הכנסת וכל הכרוך בהם, שייכים לכל העם היהודי, ואינם נחלת רבנים, חרדים או דתיים. הדת וההלכה היהודית, על מוסדותיה השונים, יכולים וצריכים לשמש פורצי דרך של יוזמה חברתית, ע”י טיפוח דמוקרטיה השתתפותית כעקרון היסוד בניהולם והתנהלותם. המורשת היהודית היא של כולנו.
מטרות
1. יצירת קואליציה של חברה אזרחית הפועלת להרחבת השותפות באחריות למוסדות הדת וההלכה היהודית.
2. הגברת השותפות של גורמים שונים באחריות לכותל המערבי ולמקומות הקדושים.
3. העצמת בתי הכנסת בירושלים, כבסיס לשירותי הדת והרבנות בעיר.
4. הרחבת השותפות האזרחית והנשית בקביעת מדיניות וניהול המקוואות.
5. הגברת השקיפות של מערך הכשרות בישראל, ככלי הפיקוח המרכזי לשיפורו.
6. הגברת היוזמה הפרלמנטארית המבטאת שותפות רחבה באחריות לשירותי הדת.
7. הגברת שותפותם של נציגי העם היהודי באחריות למוסדות הדת בירושלים.
.
לפרטים: http://kehilatbeerot.org/
[email protected] , [email protected]
אורי נוב 054-556008, רוית (לדוברי אנגלית): 050-2717500
כתבה שפורסמה על הקהילה במקור ראשון (לקריאה היכנסו לידיעה):
ההצעה נכתבה ע”י הרב ד”ר אבי קדיש, חבר הנהלת נאמני תורה ועבודה. התקנון המלא פורסם לראשונה בחנוכה תשע”א. כאן מופיע הנוסח המעודכן.
כנס בנושא מגורים בישראל בהשתתפות שר השיכון והבינוי ועוד…
להרשמה: [email protected]
קישור למודעה:
http://www.gesher.co.il/Data/UploadedFiles/Free/i6znc8ysga_1.jpg
זו הפעם ה 14 לקיומו של כנס הקהל בחול המועד סוכות.
במהלך הכנס יתקיימו מושבים שונים ומגוונים אשר יעסקו בהתחדשות, התפתחות והקמת קהילות בכל רחבי הארץ: קהילות דתיות, חילוניות ומעורבות. בעיר בישור, בכפר ובמושב.
תנועת ‘התעוררות בירושלים’ ו’רוח חדשה’ מציגות:
התארגנות רוכשים צעירים המתארגנת בימים אלו ומיועדת לזוגות צעירים. מטרת ההתארגנות היא לחזק את צביונה של שכונת קריית יובל ולעודד הגעת צעירים.
מרק"ם – מיזם רשת קהילות מעורבות לדתיים וחילונים מזמין את חברי הקהילות והציבור הרחב לכנס הקהילות המעורבות הראשון שיתקיים ביום שישי, י"ז אלול, 27 באוגוסט בין השעות 9:30 – 13:30 ביער בן שמן.
בואו לראות, להתרשם ולהכיר. למודעה המעוצבת לחצו כאן.
פרטים והרשמה – ללי, 052-5221720, [email protected], www.mirkam.co.il
למעלה מחמשת אלפים חברי גרעינים תורניים ותומכיהם הגיעו לפני מספר שבועות לאירוע הצדעה והוקרה לגרעינים, ראשון מסוגו, שפקק את שמורת נאות קדומים מכל הכיוונים. גם המארגנים הופתעו מכמות המשתתפים הגדולה. עם התעצמותה של תופעת הגרעינים והקהילות המגשימות בערים, מתעצם גם העיסוק בשאלת השתלבותם של חברי הגרעינים במערכות החינוך הקיימות במקום מגוריהם. חלק מהגרעינים משתלבים במערכות החינוך הממלכתיות הקיימות, וחלקם מעדיפים הקמת מסגרות חדשות ופרטיות.
בהקהל הקרוב – מדברים קהילות.
זו הפעם ה 14 לקיומו של כנס הקהל בחול המועד סוכות.
במהלך הכנס יתקיימו מושבים שונים ומגוונים אשר יעסקו בהתחדשות, התפתחות והקמת קהילות בכל רחבי הארץ: קהילות דתיות, חילוניות ומעורבות. בעיר בישור, בכפר ובמושב.
מה דעתכם על התקנון?
האם התקנון, מדיר למעשה חלק מהאוכלסייה המקומית, שאותה לכאורה התכוון הגרעין לחזק?
אולי זה נכון ומתאים למציאויות מסוימות?
אולי זו הדרך היחידה לחזק את האוכלוסיה ולהביא תושבים חדשים?
כיצד גרעין צריך לפעול?
אביטל הוכשטיין היא דיקן הסגל וחברת הצוות המארגן של מכון הדר. היא חוקרת ומלמדת במכון שלום הרטמן בירושלים ויחד עם פרופ’ חנה ספראי ז”ל כתבה את הספר “נשים בחוץ, נשים בפנים – מקומן של נשים במדרש” בהוצאת ידיעות אחרונות.
פרופ’ יהודה מירסקי, מכהן כעת כפרופסור חבר באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון, בחוג למדעי היהדות ובמרכז שוסטרמן לחקר ישראל. ספרו, Rav Kook: Mystic in a Time of Revolution, יצא לאור בקרוב בהוצאת אוניברסיטת ייל. הוא חבר בוועד המנהל של התנועה הירושלמית.
הדר ליפשיץ
בגידה בערכי ‘תורה ועבודה’
יואב שורק
תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ הציגה במהלך השנה האחרונה את ‘המודל הקהילתי’ לשירותי הדת במדינת ישראל. עיקרו של מודל זה הוא בהעברת האחריות על שירותי הדת מן המדינה אל הקהילות שבה. האמנם מתיישב מודל זה עם ערכי התורה והעבודה, ערכיה של הציונות הדתית הרואה במדינת ישראל בסיס להגשמת החזון של עם ישראל?
המאמר יצא עם פרסום הדו”ח:
שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו”ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ”ד: “המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו”
שמואל שטח . י אייר תשע”ב, 02/05/2012 14:38. פורסם באתר “כיפה”.
המאמר יצא עם פרסום הדו”ח:
אם מרבית ההורים רוצים חינוך חדרי לאומי- כך יהיה. אך אם רק מיעוטם רוצה זאת וכופה זאת, כאילו בנועם, על השאר- זה לא תקין. שמואל שטח קרא את דו”ח מבקר המדינה, ויש לו מה להגיד על הגרעינים התורניים.
שמואל שטח / 10.05.12 10:13 / פורסם באתר “סרוגים”.
כשמו “גרעין תורני”, הוא מעיד כי מדובר במשהו חיצוני ולא בהליך טבעי של התחדשות קהילה. לעיתים ההתארגנות נצרכת: בכדי לחדש קהילה שהולכת ומזדקנת צריך לארגן כמה משפחות ולהחליט יחד שעוברים לגור באותה עיר. אולם לאחר ההגעה של המשפחות, הן צריכות להיות חלק בלתי נפרד מן הקהילה המקומית על מנהגיה, יתרונותיה וקשייה.
מי שבא לחיות על המזוודות מוטב שלא יבוא. מי שבא לעקור את מנהגי המקום ואולי אף מאיים כי אם “המקומיים”
לא יענו לדרישותיו, הוא יפתח בי”ס מתחרה, טוב יעשה אם יישאר בביתו. מעבר לכך, מי שחושב שהיותו “תורני”, בהגדרה, הופכת אותו ליותר קרוב לקב”ה מאשר בעלי הבתים המקומיים הנהנים מיגיע כפיהם, ספק בעיני אם יכול באמת “להתחבר לעם ישראל”.
לא כל גרעין תורני מסוגל לגרום להתפתחות הקהילה. יש כאלה שעושים בדיוק הפוך/א´ תמוז ה´תש”ע
בימים אלו, נמצאת הציונות הדתית בעשייה ברוכה להרבות ולהגדיל גרעינים תורניים בכל עיר וקהילה בישראל, עם זאת חשוב לשים לב שלעיתים, פעילותם של הגרעינים התורניים עלולה להוביל לתהליך הפוך ובמקום להביא להתפתחות תורנית היא גורמת להקפאה ולהישארות במקום.
לא בכדי זכו קהילות הצעירים לעניין הולך וגובר בשנים האחרונות, הן בקרב ממסדים ציבוריים והן בקרב קרנות פרטיות וציבוריות. התופעה מייצגת אלטרנטיבה ייחודית, כמעט חתרנית, לנטייה הגוברת שלנו להתכנס בעולמנו הפרטי. קהילות הצעירים עשויות להיות הבטחה למציאות ישראלית טובה יותר
מלכה פיוטרקובסקי בחרה להתגורר ביישוב תקוע מתוך תחושה שחיים משותפים לדתיים וחילונים הם משימה הכרחית לקיומנו פה. אחרי יותר מעשרים שנה של הוראת גמרא והלכה לנשים היא חושבת שנשים צריכות להיות פוסקות הלכה ולשמש בתפקידי רב בקהילותיהן
יותר ויותר יישובים קהילתיים-תורניים מפעילים ועדות קבלה כדי למנוע ממי שאינו בדיוק כמותם להתבשם מהאווירה התורנית ביישוב, שמא יקלקל אותה. לאחר שנים של דיבורים על “התנחלות בלבבות”, בחלק מן היישובים מוכנים להתנחל בלבו של השני רק בתנאי שיתלבש ויסתפר בדיוק כמונו, ידבר כמונו ויתפלל כמונו.
שבט תשע"א
מי אמר שהציונות נגמרה?. בשקט בשקט, הרחק מעין התקשורת, זלגו להם יהודים אמריקנים לבירת הנגב, והקימו שם גרעין מעניין. קחו למשל את רווית גרינברג, שגדלה בצפון ניו יורק אבל התאהבה בישראל כבר בילדותה כשהגיעה למספר שנים לארץ במסגרת עבודתו של אביה. לאחר שסיימה לימודים לתואר ראשון בארה"ב היא החליטה, כסטודנטית ציונית פעילה בקמפוס, לעלות ארצה. בארץ היא התגוררה תחילה בירושלים אבל לאחר כשנתיים החליטה שכדי להיות ישראלית היא צריכה לצאת מאזור המרכז. "הרגשתי שלחיות בירושלים עם כל העולים הרבים שיש בה, זה להיות באמריקה שבארץ, ולמרות שיש בזה משהו נוח, רציתי לצאת מהבועה".
מטרות תשע”א
אור חדש פועל מתוך הנחה כי ירושלים, בתי הכנסת וכל הכרוך בהם, שייכים לכל העם היהודי, ואינם נחלת רבנים, חרדים או דתיים. הדת וההלכה היהודית, על מוסדותיה השונים, יכולים וצריכים לשמש פורצי דרך של יוזמה חברתית, ע”י טיפוח דמוקרטיה השתתפותית כעקרון היסוד בניהולם והתנהלותם. המורשת היהודית היא של כולנו.
מטרות
1. יצירת קואליציה של חברה אזרחית הפועלת להרחבת השותפות באחריות למוסדות הדת וההלכה היהודית.
2. הגברת השותפות של גורמים שונים באחריות לכותל המערבי ולמקומות הקדושים.
3. העצמת בתי הכנסת בירושלים, כבסיס לשירותי הדת והרבנות בעיר.
4. הרחבת השותפות האזרחית והנשית בקביעת מדיניות וניהול המקוואות.
5. הגברת השקיפות של מערך הכשרות בישראל, ככלי הפיקוח המרכזי לשיפורו.
6. הגברת היוזמה הפרלמנטארית המבטאת שותפות רחבה באחריות לשירותי הדת.
7. הגברת שותפותם של נציגי העם היהודי באחריות למוסדות הדת בירושלים.
.
לפרטים: http://kehilatbeerot.org/
[email protected] , [email protected]
אורי נוב 054-556008, רוית (לדוברי אנגלית): 050-2717500
כתבה שפורסמה על הקהילה במקור ראשון (לקריאה היכנסו לידיעה):
ההצעה נכתבה ע”י הרב ד”ר אבי קדיש, חבר הנהלת נאמני תורה ועבודה. התקנון המלא פורסם לראשונה בחנוכה תשע”א. כאן מופיע הנוסח המעודכן.
כנס בנושא מגורים בישראל בהשתתפות שר השיכון והבינוי ועוד…
להרשמה: [email protected]
קישור למודעה:
http://www.gesher.co.il/Data/UploadedFiles/Free/i6znc8ysga_1.jpg
זו הפעם ה 14 לקיומו של כנס הקהל בחול המועד סוכות.
במהלך הכנס יתקיימו מושבים שונים ומגוונים אשר יעסקו בהתחדשות, התפתחות והקמת קהילות בכל רחבי הארץ: קהילות דתיות, חילוניות ומעורבות. בעיר בישור, בכפר ובמושב.
תנועת ‘התעוררות בירושלים’ ו’רוח חדשה’ מציגות:
התארגנות רוכשים צעירים המתארגנת בימים אלו ומיועדת לזוגות צעירים. מטרת ההתארגנות היא לחזק את צביונה של שכונת קריית יובל ולעודד הגעת צעירים.
אביטל הוכשטיין היא דיקן הסגל וחברת הצוות המארגן של מכון הדר. היא חוקרת ומלמדת במכון שלום הרטמן בירושלים ויחד עם פרופ’ חנה ספראי ז”ל כתבה את הספר “נשים בחוץ, נשים בפנים – מקומן של נשים במדרש” בהוצאת ידיעות אחרונות.
פרופ’ יהודה מירסקי, מכהן כעת כפרופסור חבר באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון, בחוג למדעי היהדות ובמרכז שוסטרמן לחקר ישראל. ספרו, Rav Kook: Mystic in a Time of Revolution, יצא לאור בקרוב בהוצאת אוניברסיטת ייל. הוא חבר בוועד המנהל של התנועה הירושלמית.
הדר ליפשיץ
בגידה בערכי ‘תורה ועבודה’
יואב שורק
תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ הציגה במהלך השנה האחרונה את ‘המודל הקהילתי’ לשירותי הדת במדינת ישראל. עיקרו של מודל זה הוא בהעברת האחריות על שירותי הדת מן המדינה אל הקהילות שבה. האמנם מתיישב מודל זה עם ערכי התורה והעבודה, ערכיה של הציונות הדתית הרואה במדינת ישראל בסיס להגשמת החזון של עם ישראל?
