התגובות הפרו-פלסטיניות שנשמעות בעולם אוחזות בגישה הנמנעת מלבחון את "האירוע כשלעצמו" ומנסה להעריך את הטבח שביצע חמאס מתוך הקשרו הרחב. הגם שיש בגישה זו משהו מתוחכם וחיוני בשעת שגרה, היא לוקה בעיוורון מוסרי בשעת הופעתו של מאורע חריג, כפי שקרה כעת על "אלימותו" של החמאס נשמעו גינויים רפים, בהססנות ובלב כבד, בקמפוסים אוניברסיטאיים גדולים […]
השימוש שעושים רבנים בציונות הדתית במונחים 'עמלק' ו'נקמה' כדי לתאר את המערכה הנוכחית עלול להיות מסוכן ולעודד פעולות לא-שקולות ולא-מוסריות. יש להשתמש במונחים אחרים כדי להצדיק את המכה הקשה שאנו נדרשים לתת לחמאס, אך מבלי להסתכן בהקצנה חסרת מעצורים
למרות שפקודת השירות המשותף קיבלה את ברכתם של רבנים מרכזיים והיא אושררה על ידי ועדה מיוחדת שמינה הרמטכ"ל האחרון, צה"ל עדיין לא פתח את שורות המערך הלוחם לכל הנשים, בשל חששות לא מבוססים שהדבר פוגע ביכולתו המבצעית. במלחמה הזו, בו עולים לא מעט סיפורי גבורה של נשים לוחמות, הוכח סופית שזה לא נכון צה"ל […]
המערכה כעת היא כנראה המערכה עם הכי הרבה הרוגות, כי המוות אינו מבחין במגדר. אבל החיים כן מבחינים, ולכן צריך כבר כעת לדרוש ייצוג שוויוני לנשים בכל מוקדי ההחלטות כדי להבטיח מציאות טובה יותר, עכשיו וביום שאחרי המלחמה "זה לא קשור למגדר" – בביטוי הזה שהמצאתי ואימצתי לעצמי בשנים האחרונות, אני משתמשת כשאני רואה […]
המלחמה הנוכחית, שמציפה בעוצמה רבה קונפליקטים בין החרדים למדינה, מתגלה כזרז לפריחתה של המנהיגות הרבנית החדשה בציבור החרדי, שדורשת לקחת חלק פעיל במאמציה של החברה הכללית. צהר למנהיגותו של הרב דוד לייבל, מהמובילים המרכזיים את תופעת החרדיות החדשה
מעקב אחר המתחולל בחברה החרדית בעקבות המלחמה מגלה התעוררות בכל הנוגע לסוגיית השוויון בנטל: אם בזרם החרדי המרכזי הדבר מעורר מבוכה בעיקר אצל האברכים, אצל הציבור החרדי המודרני, התביעה המוסרית להשתתפות כבר הופכת לקריאה ברורה מצד הרבנים לקחת חלק בגורל החברה הישראלית
המלחמה הנוכחית גרמה לי להבחין ביסוד שלא הכרתי קודם: שישנו אויב הפועל בדרכים המשחיתות את צלם האנוש שבו הוא נברא, כחיות טרף ובתהומות נפש. על אויב כזה צריכים לחול כללי מוסר מלחמה אחרים מאלה שבדרך כלל ניסחתי ביחס לאויבינו
המעבר החד מהפילוג והשסע של השנה האחרונה אל גילויי האחדות והלכידות בעת המלחמה רק מעיד על עוצמת ההדף שחטפה החברה הישראלית כולה. גם אם לא ניתן לצייר כעת להיכן הדברים יובילו אותנו, חשוב להכיר בתזוזות שעוברות עלינו ולפחות להזדהות איתן
"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" (על פי קיקרו) לביטוי זה משמעות כפולה. יש המבטאים באמצעותו את מצוקתם של אנשי הרוח בעת המלחמה. כוחות היצירה דוממים כאשר כל תשומת הלב והאנרגיה מופנות לטיפול בצרכים הבסיסיים ביותר של האדם על פי הפירמידה הידועה של מאסלו: הזנת הגוף והביטחון הקיומי. אבל רוח, כמו רוח, לא יכולה באמת לשתוק. היא […]
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל לְמַעְלָה מֵאֶלֶף אֶזְרְחֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בְּאַכְזָרִיּוּת בְּדָם קַר בִּידֵי מְחַבְּלִים נֶעֶדְרֵי צֶלֶם אֱנוֹשׁ, וְעַל רַבִּים שֶׁנִּטְּלוּ כִּבְנֵי עֲרֻבָּה, יְלָדִים וִילָדוֹת, בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים, וְעַל הָאֶזְרָחִים הָרַבִּים הַנֶּעֱדָרִים, וְעַל הַפְּצוּעִים הָרַבִּים, מֵהֶם קָשֶׁה וַאֲנוּשׁ. וְכָל זֹאת בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ וּבְיוֹם שְׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת […]
