פרשת ניצבים נקראת לפני ראש השנה טומנת בחובה את רעיון התשובה- שאינה רחוקה מהאדם, תלויה רק בו ובבחירתו "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". רגע לפני שהשנה מסתיימת, ושנה חדשה מתחילה, נרצה לחשוב יחד עם החניכים שלנו על תיקון המעשים שלנו וחזרה בתשובה.
המודל האמריקני של בית הכנסת – ששם דגש על קהילתיות, על שוויון ועל הכלה של מתפללים מעולמות שונים – יכול להעניק השראה לבית הכנסת הישראלי. הרבה ד"ר ענת שרבט כותבת על "הבית", בית כנסת אורתודוקסי שוויוני בריברדייל, ועל קהילה שרוב מתפלליה מרגישים בבית
במאמרו 'בית הכנסת: מוסד ורעיון' מחפש הרב סולוביצ'יק את הנוסחה הנכונה להצלחת בית הכנסת כמוסד פופולרי. הוא מפריד בין בית הכנסת כמוסד, המגשים את מטרתו הראשונית כבית תפילה, לבין הרעיון העומד מאחורי בית הכנסת. הרב סולוביצ'יק מנסה להציב את בית הכנסת בהקשר של רעיון או חזון המאפשרים חוויה משמעותית שתמשוך קהל לבית הכנסת. הביטוי 'בית כנסת' מורכב משתי מילים, שמאפשרות ליצור את החזון הזה: בית – מעון שבו מתקיים מפגש; וכנסת – ייצוג של כנסת ישראל כולה לדורותיה.
במאמר זה אבקש לבחון את מעמדו של בית הכנסת בעולם היהודי, ובפרט בעולם האורתודוקסי בישראל ובארצות הברית, דרך דוגמאות ורעיונות שמעלה הרב סולוביצ'יק במאמרו. תחילה אנסה להגדיר את הציפיות השונות של המתפללים הישראלים לעומת המתפללים האמריקנים. אבחן את מקומן של נשים בבית הכנסת. לבסוף אציע תיאור של בית כנסת שאימץ בפועל, להבנתי, את הדרך שהתווה הרב סולוביצ'יק, ומציע מפגש המייצר בית אלוהים.
