גיליון המאה של דעות, הוא גם גיליון הפרידה שלי. ואולי, לא במקרה, הגיליון הזה עוסק בשנת השמיטה. כבר כמה שנים שאני עסוקה במנגנון המופלא שמלמדת אותנו השמיטה – יכולת הפירוק, הכאוס המידתי, הפרידה הזמנית, לצורך בניה והתקדמות. התורה מביאה איתה הבנה עמוקה שפעם בכמה זמן הכל צריך להתפרק (מי אמר מגיפה עולמית?) כדי לייצר תהליכים […]
הגיליון הזה יורד לדפוס בדיוק בזמן ההתפרצות המחודשת של הקורונה.
וזה העניין עם הקורונה – אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה. אנחנו לא יודעים אם ההתפרצות הזו נחשבת לגל שני, אם זה רק ההמשך של הראשון, אם עד ספטמבר הלימודים ישובו לנורמליות, אם המשק יתאושש, אם ההופעה ההיא שקנינו אליה כרטיסים לפני חצי שנה תתקיים אי פעם וכמה אנשים יגיעו לחתונה שתכננתם כבר לפני ארבעה חודשים
הגיליון הזה יורד לדפוס בדיוק בזמן ההתפרצות המחודשת של הקורונה.
וזה העניין עם הקורונה – אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה. אנחנו לא יודעים אם ההתפרצות הזו נחשבת לגל שני, אם זה רק ההמשך של הראשון, אם עד ספטמבר הלימודים ישובו לנורמליות, אם המשק יתאושש, אם ההופעה ההיא שקנינו אליה כרטיסים לפני חצי שנה תתקיים אי פעם וכמה אנשים יגיעו לחתונה שתכננתם כבר לפני ארבעה חודשים
הגיליון הזה יורד לדפוס בדיוק בזמן ההתפרצות המחודשת של הקורונה.
וזה העניין עם הקורונה – אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה. אנחנו לא יודעים אם ההתפרצות הזו נחשבת לגל שני, אם זה רק ההמשך של הראשון, אם עד ספטמבר הלימודים ישובו לנורמליות, אם המשק יתאושש, אם ההופעה ההיא שקנינו אליה כרטיסים לפני חצי שנה תתקיים אי פעם וכמה אנשים יגיעו לחתונה שתכננתם כבר לפני ארבעה חודשים
לפני שנה ניגשה אלי קשישה ברחוב. היא שאלה איזו שאלה ואני הייתי חסרת סבלנות. מלמלתי תשובה במהירות והלכתי. היא היתה נראית לי כל כך זקנה, כל כך לא מבינה, ופשוט לא היה לי כוח. כמה חודשים אחר כך הוזמנתי לארוחת שבת אצל אנשים שלא הכרתי. ברגע שדלת הבית נפתחה גיליתי פנים מוכרות. לקחו לי עוד שניה-שתיים לזהות – בעלת הבית היא האישה הקשישה שפגשתי. נשמע כמו סיפור חסידי אבל זו אמת לאמיתה. השפלתי מבט וקיוויתי מאוד שהיא לא זוכרת אותי. גם אם היא זכרה, היא לא אמרה דבר. בהמשך הארוחה גיליתי בקשישה ההיא, שחשבתי למתישה וטרחנית, עולם עשיר של אופי, הומור, חוויות אינסוף, בישול מדהים, עוקצנות, ידע וכשרון.
