הבחירות לכנסות ה-21 וה-22 התנהלו על רקע מאבקי דת ומדינה, ותסיסה הולכת וגוברת מצד חלקים נרחבים בציבור הישראלי שמואסים במדיניות הנוכחית בנוגע לזהותה היהודית של מדינת ישראל. אי-אמון במוסדות הרבנות, המשבר עם יהדות התפוצות, אתגר הגיור, התנהלות בעייתית של הממסד הדתי כלפי יוצאי מדינות ברה"מ לשעבר וכלפי יוצאי אתיופיה על רקע ערעור על יהדותם, חוק המרכולים, אפליה מגדרית והפגיעה המתמשכת במסורבות גט ועגונות בחסות המדינה – כל אלה תרמו לניכור ההולך וגדל של ישראלים כלפי מוסד הרבנות הראשית. תוצאות הבחירות הנוכחיות מובילות בהכרח למסקנה שיש צורך דחוף בתיקון יחסי הדת והמדינה.
הסכמות בסוגיות דת ומדינה
לאחר שנים של מאבקים בנושאי דת ומדינה, מוסכם לאמץ גישה חדשה אשר תיצור מערך חדש של איזונים והסדרים, לחיזוק הקשר בין הציבור לבין הזהות היהודית של מדינת ישראל. גישה ממלכתית שתתבסס על מכנה משותף רחב ויצירת הסכמות, תוך שמירה על סולידריות חברתית בין קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הישראלית ובעם היהודי כולו. ההסדרים מראשית ימי המדינה, המכונים בשם הכולל "סטטוס קוו", נשחקו עם השנים ואיבדו מהרלוונטיות שלהם. יש צורך בהסדרים מעודכנים אשר מותאמים למציאות של מדינת ישראל.
להלן קווי יסוד מוצעים בנושאי דת ומדינה אשר מקובלים על הרוב הציוני במדינת ישראל. בבסיסם עומדים העקרונות הבאים:
- א. הסכמה על חיזוק זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית באמצעות יצירת הסכמה וסולידריות בין חלקי החברה והעם היהודי ולא באמצעות כפייה חד-צדדית.
- ב. עיצוב המרחב הציבורי באופן שייתן מקום לכל קבוצות האוכלוסייה, אלו הרוצים להמשיך לקבל שירותי דת, ואלו שמבקשים להימנע מכפייה על אורח חייהם ועיצוב הסכמות שיתמקדו בטוב המשותף ובהסכמות בין רוב חלקי החברה הישראלית.
- ג. הבחנה בין סוגיות העוסקות בזהות היהודית-הישראלית, בהם שירותי הדת והמרחב הציבורי, לבין סוגיות הקשורות לחברה החרדית והשתלבותה בחברה הישראלית.
הממשלה שתקום תפעל לשמור על האופי היהודי-דמוקרטי של מדינת ישראל, ולהתאים את ההסדרים הנוהגים היום ביחסי דת ומדינה למציאות החיים בישראל, ובראשם ששת הנושאים הבוערים הדורשים תיקון:
- ממסד דתי שמשקף את צרכי החברה הישראלית: מוסכם לפעול למען ייצוג ראוי של כלל הציבור במסגרת מוסדות הדת, ובכללם הרבנות הראשית לישראל, הרבנויות המקומיות, המועצות הדתיות ובתי הדין הרבניים ובכלל זה גם תקצוב שוויוני לשירותי דת לכלל נותני ומקבלי שירותי הדת.
- זכות בחירה בכינון זוגיות: מוסכם לפעול לשינוי מערך הנישואין בישראל באופן שיאפשר לכל אחד לבחור את האופן בו יקים זוגיות תוך הסדרה של רישום ממשלתי ומתן מענה לכלל הציבור. כמו כן מוסכם לפעול לקידום פתרון כולל לבעיית סרבנות הגט והעגינות ולשוויון מגדרי ומניעת הדרה של נשים.
- שבת ומועדי ישראל: מוסכם ליצור מרחב ציבורי המעניק לשבת אופי ייחודי, מאפשר מנוחה בשבת, ומגן על זכויות סוציאליות של עובדים ביום זה, באופן שמותאם לקהילות השונות בישראל. לשם כך תפעל הממשלה להביא להסדרים בנושאי תחבורה ותרבות בהתאם לאופי ולצרכי קהילות שונות בזירה המוניציפלית על בסיס קווי יסוד משותפים מוסכמים.
- גיור: מוסכם כי גיור יוכל להיערך גם על ידי רבנים מקומיים וראשי ישיבות, תוך שימור האיזונים הקיימים להכרה בגיור בארץ ובחו"ל לצורך מרשם האוכלוסין בישראל.
- כשרות: מוסכם לפעול לפתיחת שוק הכשרות לנותני שירותי השגחת כשרות נוספים לצד הרבנות הראשית לישראל אשר תמשיך להיות המוסמכת למתן כשרות במוסדות המדינה.
- ישראל והתפוצות: מוסכם כי על מדינת ישראל כמדינה יהודית צריכה לפעול לחיזוק הקשר בינה לבין יהדות התפוצות, ולשאוף להביא לייצוגו של העם היהודי לגווניו וקהילותיו השונות בקביעת המדיניות המשפיעה על חייהם ועל המקומות הקדושים לעם היהודי.
