נאמני תו"ע הייתה הראשונה יחד עם הקיבוץ הדתי להוביל את נושא גיוס הבנות הדתיות לצה"ל. כהמשך לפעילות התנועה הוקמה "אלומה" שלקחה מאז הקמתה את האחריות לנושא.

אנו מלאי סיפוק על פירות המאבק שנוהל בעיקר ע"י יו"ר התנועה, ד"ר יחזקאל כהן, שעסק בהיבטים ההלכתיים והחינוכיים של הסוגיה. 

אנו מאמינים וכך גם אלפי הבנות הדתיות שהתגייסו, שניתן לתת אמון ביכולותם של ילדינו לגבש זהות דתית שומרת תורה ומצוות בכל סביבה, ומתוך מחויבות למדינת ישראל. כל זאת, ודאי בצבא העם אשר פועל ומלווה את החיילים והחיילות לאורך כל שירותם.

הפתרון לאתגרים הכרוכים בשירות לאומי וצבאי אינו טמון בהבדלות ובחיזוקן של חממות נפרדות, אלא דווקא בבנייה של מערכת חינוכית איתנה המאפשרת לחנך למורכבות וליכולת התמודדות עם העולם.

עבודת מחקר: דת – מגדר – צבא: זהויות נשיות: בין דת וצבא בישראל

הכרעה חשובה עומדת לפתחן של תלמידות כיתות י"א וי"ב בחינוך הממלכתי דתי – ההחלטה אם להתגייס לצבא או ללכת לשירות הלאומי. ההחלטה בדבר מסלול השירות (צבאי או לאומי) היא אחת ההחלטות הראשונות שהן מקבלות בחייהן הבוגרים מתוך עצמאות. ההחלטה מושפעת מהאופן שבו הן תופסות את זהותן ובה בעת משפיעה על המשך עיצוב זהותן.

רוב מכריע של הרבנים, וגם מנהל החינוך הממלכתי דתי, מתנגדים לשירות צבאי של נשים. אף על פי כן, על פי הערכות שונות כ-%25 מבוגרות החינוך הממלכתי דתי מתגייסות לצה"ל בשנים האחרונות.

מחקר: המשמעות הרטרו-ספקטיבית של השירות הצבאי בחייהן הבוגרים של נשים דתיות-לאומיות בישראל / שרה פרידל-ענבר

תקציר התיזה

עבודת התזה הנוכחית עוסקת במשמעות החוויה הצבאית בחייהן הבוגרים של נשים דתיות לאומיות בישראל. הנשים הדתיות הבוחרות להתגייס הינן חריגות ביחס למרבית נשות הציונות הדתית, אשר משרתות בשירות לאומי. שיערתי כי התנגדותן זו של הנשים ביחס להסללה המגדרית הרווחת במגזר הדתי, בעודן צעירות, עשויה לטמון בחובה התנגדויות ומשמעויות נוספות. ביחס להקשר זה, בחנתי את המשמעות לאורך זמן של הבחירה להתגייס, וכן את עיבוד החוויה הצבאית מנקודת מבטן של הנשים כנשים בוגרות המתמרנות את דרכן במשטרי המגדור בחברה הדתית בה הן משוקעות. במטרה להגיע להבנה יותר מלאה של חווית תמרון זו בחייהן הבוגרים, נעזרתי בנרטיבים הרטרו-ספקטיביים אודות חוויותיהן של הנשים כחיילות דתיות. שאלות המחקר העיקריות היו לגבי משמעותו של הפרק הצבאי וההתנסות הצבאית בחייה הבוגרים של האישה הדתית בישראל: מהן בטוייה וגלוייה השונים בחיי היום יום שלה, כיצד החוויה עיצבה את בחירותיה המקצועיות, את עמדותיה לגבי דת ומגדר, ואת הפוליטיקה הפמיניסטית/מגדרית שלה בחייה הבוגרים. יתרה מזו, מנקודת מבטה הפרטיקולרית של האישה, ניתו יהיה להשליך על הצירים המצטלבים: דת, מגדר וצבא, המעצבים את חוויתה.

מסמך: הרבנות הראשית לא התנגדה לגיוס בנות

  אל מול הטענה לפיה הרבנות הראשית התנגדה מאז ומעולם לגיוס בנות, מתגלה מסמך של הרב הראשי אונטרמן ז"ל, שדווקא מאפשר גיוס נשים מועצת הרבנות הראשית הבהירה שוב בחודש האחרון כי העמדה ההיסטורית של הרבנות הראשית היא להתנגד באופן מוחלט לגיוס בנות דתיות לצה"ל. אולם מסמך עליו חתום מזכירו של הרב הראשי האשכנזי איסר יהודה […]

פניית התנועה לראשי החמ"ד בנוגע לנתינת במה הוגנת בנושא הכוון בנות י"ב לאחר סיום הלימודים

הנדון: נתינת במה הוגנת בנושא הכוון בנות י"ב לאחר סיום הלימודים

כמידי שנה בשנה עולה מחדש סוגיית נתינת הבמה לגופים שונים הבאים לעזור לבנות י"ב להחליט בדבר עתידן.

במחקר שפירסמנו לפני כשנה סקרנו את המגמות השונות בקרב בוגרות כיתה י"ב בחמ"ד: כרבע מבוגרות החמ"ד משרתות בצה"ל, ו -75% מהבנות המשרתות בשירות הלאומי מסתפקות בשנת שירות אחת ואינן ממשיכות לשנה שנייה. בוגרות רבות של החמ"ד משרתות בתפקידים הנחשבים כאיכותיים ובהתאם לכך גם אחוזי הקצונה בקרב בוגרות החמ"ד הינם גבוהים בהרבה מהממוצע הצה"לי. תופעה זו מלמדת על השינוי בסוג בוגרות החמ"ד המתגייסות לצה"ל עליו הצביעו פעילות עמותת אלומה: עלייה באחוז המתגייסות דווקא בקרב בנות האולפנות והתיכונים היוקרתיים.

כמו כן, עמדנו על המאבק המתנהל בתוך החמ"ד על הזכות לעמוד מול הבנות בבתי הספר: גורמים מסוימים במוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס הבנות לצה"ל וחוששים כי כניסה של גורמים המזוהים עם השירות הצבאי לבתי הספר תיתן לגיטימציה לגיוס, ומנגד אנשי הצבא ופעילים העוסקים בעניין טוענים כי בלאו הכי רבות מבוגרות החמ"ד מתגייסות, כך שהמדיניות של בתי הספר פוגעת בסופו של דבר בבנות עצמן ומעלה את הסיכויים שהן ישרתו בתפקיד שאינו מביא לידי ביטוי את יכולותיהן (לטענת גורמי הצבא) או שאינו תואם את עולמן הדתי. ככל הנראה, מאבק זה רק הולך להתגבר בשנים הקרובות, ולאור הנתונים השונים שהצגנו, הצענו שהגיע הזמן לחשיבה מחודשת על הנושא במינהל החמ"ד.

מחקר: לאן ממשיכות בוגרות החמ"ד- צבא ושירות לאומי

מחקרו של אריאל פינקלשטיין 'החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים', תשרי תשע"ג.
פרק חמישי 'לאן ממשיכות בוגרות החמ"ד- צבא ושירות לאומי'.
לקריאה- היכנסו לידיעה

בפרק זה סקרנו את המגמות השונות בקרב בוגרות כיתה י"ב בחמ"ד וראינו פער משמעותי בין ההכוונה בחמ"ד ובין המציאות בשטח. בעוד הקווים המנחים של החמ"ד טוענים כי "החמ"ד יחנך את תלמידיו לחובת שירות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן
שנתיים", בפועל הראנו כי פחות מ-20% מבוגרות החמ"ד עומדות ביעד זה: מחד, כרבע מבוגרות החמ"ד משרתות בצה"ל, ומאידך כ-75% מהבנות המשרתות בשירות הלאומי מסתפקות בשנת שירות אחת ואינן ממשיכות לשנה שנייה.