תקציר- חלק ה: המשפחה הדתית-לאומית
פרק 11: נישואין
בפרק זה מוצג ניתוח כמותני סטטיסטי של נתונים על נישואין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי ילידי השנים 1973-1990. אלו הם הממצאים המרכזים העולים מהפרק:
גיל הנישואין: 50% מהנשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי מתחתנות עד גיל 24 ו-50% מהגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מתחתנים עד גיל 27. לעומת זאת, שיעור המתחתנים מבין כלל בוגרי החינוך הממלכתי מגיע ל-50% בקרב הנשים בגיל 27.5 ובקרב הגברים בגיל 30.5. שיעור המתחתנים מבין בוגרי החינוך החרדי מגיע ל-50% בקרב הנשים בגיל 20 ובקרב הגברים בגיל 22. בנוסף, הגיל שבו השיעור הגבוה ביותר של מתחתנות בקרב נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי הוא 22, שבו מתחתנות 10.3% מהבוגרות; הגיל המקביל לגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הוא 24, שבו מתחתנים 8.7%. בקרב בוגרי החינוך הממלכתי גיל השיא הוא 26 לבנות ו-28-29 לבנים, ובקרב בוגרי החינוך החרדי 20 לבנות ו-22 לבנים.
נתונים אלו מתייחסים לכלל ילידי השנים 1973-1990. אולם לאורך השנים הללו ניתן לזהות מגמות סותרות בין גברים ונשים: שיעור הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי המתחתנים בגיל צעיר עלה, בעוד ששיעור הנשים המתחתנות בגיל צעיר ירד, כך שלמעשה הצטמצם פער הגילאים בין הגבר לאישה הנישאים. כך, שיעור הנשים המתחתנות עד גיל 20 ירד במהלך השנים מ-14.3% בקרב ילידות 1973 ל-10.6% בקרב ילידות 1990, ושיעור המתחתנות עד גיל 23 ירד מ-45.6% ל-39.5%. מנגד, שיעור הגברים המתחתנים עד גיל 20 עלה, בהתאמה, מ-2.3% ל-3.5% ושיעור המתחתנים עד גיל 23 עלה מ-19.1% ל-21.2%. מגמה מקבילה של עלייה בשיעור הגברים המתחתנים בגיל צעיר לעומת ירידה בשיעור הנשים העושות זאת נרשמה גם בקרב בוגרי החינוך החרדי, ואילו בקרב בוגרי החינוך הממלכתי המגמה היא אחידה: ירידה בשיעור המתחתנים בגיל צעיר הן נשים והן גברים.
רווקות מאוחרת: מכלל ילידות 1973-1990 בוגרות החינוך הממלכתי-דתי עומד שיעור הרווקות בנות 30 על 21.8%, בנות 35 על 15% ובנות 40 על 12.7%. בקרב הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שיעור הרווקים בני 30 עומד על 31.5%, בני 35 על 19% ובני 40 על 15.2%.
הן שיעור הגברים והן שיעור הנשים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, המגיעים לגיל 30 בעודם רווקים, נשאר יציב מאוד לאורך השנים ולא חלו בו שינויי מגמה משמעותיים. אך בשיעור הרווקים והרווקות בני 35 חלה ירידה לאורך השנים: שיעור הרווקות בנות 35 הגיע לשיא של 16.2% בקרב ילידות 1974 ו-1976 ואילו בקרב ילידות 1982 עמד שיעור זה על 13.6%, ירידה ריאלית של 16% בשיעור הרווקות; שיעור הרווקים בני 35 בקרב ילידי 1974-1977 עמד על 19.6%-19.9%, אך לאחר מכן ירד בהדרגה עד לשיעור של 17.6% בקרב ילידי 1982, ירידה ריאלית של 13%.
פרק 12: גירושין
בפרק זה מוצג ניתוח כמותני סטטיסטי של נתונים על גירושין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי ילידי השנים 1973-1990. אלו הם הממצאים המרכזים העולים מהפרק:
שיעור הגירושין: כמו בתחום הנישואין, גם בתחום הגירושין מצויים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתווך, בין בוגרי החינוך הממלכתי ובין בוגרי החינוך החרדי. כך, בטווח של 20 שנים מעת הנישואין עומד שיעור הגירושין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי על 20%, בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי על 11% ובקרב בוגרי החינוך החרדי על 6.6%.
בהשוואה לאורך השנים נמצא כי אין שינוי משמעותי בשיעור הגירושין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, בעוד שהן בקרב בוגרי החינוך הממלכתי והן בקרב בוגרי החינוך החרדי שיעור זה עלה במידה משמעותית. כך, למשל, בקרב המתחתנים עד גיל 21, מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, שיעור הגירושין בטווח של עשר שנים עלה במידה מינורית, מ-7.9% בקרב ילידי 1973-1975 ל-9% בקרב ילידי 1985-1986 – עלייה ריאלית של 13.9%; השיעור המקביל בחינוך הממלכתי הוא עלייה מ-18.7% ל-26.7% – עלייה ריאלית של 42.7%; ובקרב בוגרי החינוך החרדי העלייה היא מ-3.7% ל-6.2% – עלייה ריאלית של 67.6%(!). בהשוואה בין המתחתנים עד גיל 23 ילידי 1973-1975 לילידי 1982-1984 ניתן לראות שהייתה ירידה קלה בשיעור הגירושין בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (מ-7.5% ל-7.4%), בעוד שבקרב בוגרי החינוך הממלכתי הייתה עלייה משיעור גירושין של 16.1% לשיעור גירושין של 20.2% – עלייה ריאלית של 25.5%; ובקרב בוגרי החינוך החרדי הייתה עלייה משיעור גירושין של 4% לשיעור גירושין של 5.5% – עלייה ריאלית של 37.5%.
גירושין לפי גיל נישואין: בבדיקת ההבדלים בשיעורי הגירושין בין הנישאים לפי גיל נישואיהם נמצא כי בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, בכל טווח שנים שנמדד, שיעור הגירושין של המתחתנים בגיל 17 או 18 גבוה מאוד ויורד בהדרגה עד שמגיע למינימום בקרב המתחתנים בגיל 24-22. לאחר מכן עולה שיעור הגירושין באופן הדרגתי ומתון, ורק באמצע שנות ה-30, סביב גיל 35, הוא מגיע לשיעור הגירושין של המתחתנים בגיל 18-17. כך, למשל, שיעור הגירושין בטווח של 10 שנים מעת הנישואין בקרב המתחתנים בגיל 17 עומד על 17.6%, ובקרב המתחתנים בגיל 18 הוא עומד על 13.5%; השיעור ממשיך לרדת משנה לשנה ומגיע למינימום בקרב המתחתנים בגיל 24-22, שם הוא מתייצב על 7%. לאחר מכן שוב עולה בהדרגה שיעור הגירושין, ובקרב המתחתנים בגיל 33 מגיע ל-12.9%, מעט פחות משיעור הגירושין של המתחתנים בגיל 18. ממצאים אלו מלמדים כי שיעור הגירושין הנמוך ביותר הוא בקרב המתחתנים בגיל 22-24, שהם הגילאים שבהם השיעור הגבוה ביותר של מתחתנים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. ככל שמתרחקים מגיל הנישואין המקובל בחברה הדתית-לאומית, הן כלפי מטה והן כלפי מעלה, שיעור הגירושין עולה. בקרב בוגרי החינוך החרדי גיל הנישואין המתואם עם שיעור הגירושין הנמוך ביותר הוא 22-20 ובקרב בוגרי החינוך הממלכתי גיל 29-27. הדבר מלמד שגם בקרב החרדים והחילונים שיעור גירושין נמוך מתואם עם נישואין בגילאים שבהם ישנו השיעור הגבוה ביותר של מתחתנים, אלא שבחברה החרדית גיל הנישואין המקובל מוקדם יותר מאשר בחברה הדתית-לאומית, ובחברה החילונית הוא מאוחר יותר.
פרק 13: ילודה
פרק זה בוחן את היקפי הילודה (פריון) של נשים יהודיות לפי מידת הדתיות שלהן. אלו הם הממצאים המרכזים העולים מהפרק:
- היקף הילודה: מספר הילדים הממוצע של נשים דתיות מצוי במגמת עלייה לאורך השנים. הוא היה במינימום בשנים 1983-1981 שבהן הוא עמד על 3.6, ולאחר מכן בסוף שנות ה-90 הוא עמד על 3.7. מאז שנת 2003 הוא עומד באופן יציב במשך תקופה ארוכה על 4.3-4.2 ילדים, ובשנים 2019-2017 הוא עמד על 4.3 ילדים, נמוך יותר מאשר נשים חרדיות (6.6), אך גבוה מנשים מסורתיות (3), נשים מסורתיות לא כל כך דתיות (2.4) ונשים חילוניות (2.1). העלייה בהיקף הילודה בחברה הדתית התרחשה דווקא לאחר הקיצוץ בקצבאות הילודה בשנת 2003, בתקופה שבה היקף הילודה בקרב נשים חרדיות ירד באופן משמעותי.
- גיל הילודה: בחינת הנתונים על פני ארבעה עשורים מלמדת כי על אף הגידול במספר הילדים של נשים דתיות ישנה דחייה הדרגתית של גיל הילודה, שהתרחשה בעיקר בשנות ה-90. נשים דתיות יולדות כיום 0.6 ילדים בממוצע עד גיל 25 לעומת 0.9 ילדים בסוף שנות ה-80, וגם במספר הילדים עד גיל 30 ישנה ירידה קלה (מ-2.2 ל-2). מנגד, ישנה עלייה משמעותית במספר הילדים שנשים דתיות יולדות בגילאים 45-30. תופעה דומה של ירידה ניכרת במספר הלידות של נשים עד גיל 25, ואף עד גיל 30, לצד עלייה ניכרת במספר הלידות בגילאים 45-30 ניתן למצוא גם בקרב נשים מסורתיות ונשים חילוניות. בקרב הנשים החרדיות, לעומת זאת, אין ירידה במספר הילדים עד גיל 25 ועד גיל 30.
הסיבות לדחיית גיל הילודה בחברה הדתית-לאומית הן ככל הנראה דחיית גיל הנישואין בקרב נשים והחלטה מודעת למנוע הריונות בגילאים צעירים על ידי שימוש באמצעי מניעה (תכנון ילודה).
