מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט / יעל לוין

את תפילת "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט" חיברתי בקיץ תשס"ו (2006). תפילה זו היא עתירה כלפי שמים לסיוע בהתרת העגונות ומסורבות הגט מכבליהן וממוסרותיהן. למרות המודעות ההולכת וגוברת בשנים האחרונות לגורלן של העגונות ומסורבות הגט באשר הן, וחרף ההצלחות שניכרו ושנרשמו בהתרת עגונות אחדות, התופעה המצערת של הימצאות עגונות ומסורבות גט עודנה מהלכת בקרבנו, ועדיין מצריכה תפילה עד לביטולה ולמיגורה כליל.
*
מחד גיסא, תפילת "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט" אינה מזכירה באורח מפורש את המאמצים האנושיים שראוי שהציבור ינקוט לטובת העניין. אולם מאידך גיסא, מובן שהיא כלל אינה באה לבטלם או להפחית מערכם. נחוצה ודרושה בעת ובעונה אחת פעילות בשני המישורים והמרחבים הללו כאחד. באופן דומה, תפילות למציאת הזיווג אינן מכלילות במסגרת תכניהן את מוטיב ההשתדלות שעל האדם התר אחר זיווגו לעשות, אלא מתמקדות בהיבט הבקשה מהקב"ה שימציא לו את זיווגו הראוי.
*
תפילת "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט" מיוסדת כולה על מקורות ידועים, ויונקת מנוסחאות תפילה מוכרות. היא מיועדת בראש ובראשונה להיות נישאת בציבור בבתי הכנסת בשבת כאחת מבין תפילות "מי שבירך" הנאמרות. נראה כי מקום מתאים לאמירתה הוא לאחר תפילת "מִי שֶׁבֵּרַךְ" לחיילי צה"ל. 
* 
תפילת "מִי שֶׁבֵּרַךְ" פורסמה והופצה לראשונה בשנת תשס"ז (2007) לקראת יום העגונה הבין-לאומי הֶחָל מדי שנה בתענית אסתר, אז נקלטה התפילה והתקבלה ברבים בפרק זמן קצר, והיא נאמרת עתה בקהילות רבות בארץ ובחו"ל. בשנה הנוכחית, שנת תש"ע (2010), חלה השבת הקודמת ליום העגונה הבין-לאומי בי"ג באדר גופו – מועד אשר כרגיל חל בו תענית אסתר. נראה גם כי מלבד נשיאת התפילה בשבת שלפני יום העגונה הבין-לאומי, אפשר וראוי לאמרה בציבור בתענית אסתר עצמה. התפילה מתאימה להיות נישאת לעתים מזומנות יותר, וייתכן לדוגמה שיהיו קהילות אשר ימצאו לנכון לאמרה מדי שבת מברכים, או אפילו מדי שבת בשבתו, או כתפילה למען התרת עגונה ספציפית.

 

נוסח התפילה

 

מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט / יעל לוין
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יִזְכֹּר וְיִפְקֹד לְטוֹבָה אֶת כָּל נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת הַגֵּט, וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לָהֶן, וְיוֹצִיא מִמַּסְגֵּר נַפְשָׁן לְחַיּוֹתָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

הָאֵל הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, הַפּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צוּקָה, הוּא יַעֲנֶה אֶת הַנָּשִׁים הַצְּרוּרוֹת אַלְמְנוּת חַיּוּת וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתָן, וִיבַטֵּל וִישַׁנֶּה לְטוֹב אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַבְּעָלִים הַמְּסָרְבִים לָתֵת לִנְשׁוֹתֵיהֶם גֵּט, כִּי הוּא אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר, הֲמִמֶּנּוּ יִפָּלֵא כָּל דָּבָר.

אַחֲיוֹתֵינוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנוֹת בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה – הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶן, וְיוֹצִיאֵן מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.

הָאֵל הַמּוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, יִתֵּן בְּלֵב דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' לְהַתִּיר אֶת כָּל הַנָּשִׁים הָעֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת הַגֵּט מִכִּבְלֵיהֶן, לְהָקִים שְׁכִינָה מֵעֲפָרָהּ, שֶׁכָּל הַמַּתִּיר עֲגוּנָה אַחַת כְּאִלּוּ בָּנָה אַחַת מֵחֻרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה. וִיקֻיַּם בָּהֶן מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ".

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים יַעֲמֹד לִימִינָן, יָרִים אֶת קַרְנָן, יַעֲלֶה לָהֶן אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶן עוֹד שֵׁאת וְשָׁבֶר. וְיִזְכּוּ לִבְנוֹת בָּתִּים נֶאֱמָנִים בְּיִשְׂרָאֵל. בַּעֲבוּר שֶׁכָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.

 

ד"ר יעל לוין היא בין היתר עורכת קובץ התפילות, "'שים שלום', תפילות לשלום העולם, אסופה מתוך 'ליקוטי תפילות'", שראה אור לאחרונה בהוצאת "מגיד" (קורן) בירושלים.