על חלום הרבנות הכלל ישראלית.דעה
יונתן בן הראש, יו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה' סבור שבג"ץ מחליף בהצלחה את הרבנות הראשית שמתבצרת בתוך תפיסה קנאית- חרדית.הפסיקות האחרונות בנושא הגיורים מהוות צעד חשוב ונכון על מנת להחזיר את ראייתו הכלל ישראלית של הרב קוק זצ"ל אל הרבנות הראשית.
יונתן בן הראש ו20/05/2009
כאשר הוקמה הרבנות הראשית על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, היא הוקמה מתוך ראייה כלל ישראלית. גישתו הכלל ישראלית נבעה מתוך אחריות לגודל השעה, ולאחריות העצומה לאחדות האומה השבה אל ארצה. הרב קוק השכיל להבין כי תפקידה של הרבנות הראשית יכולה לשמש כמקום המחבר בין דתיים לבין חלוצים, בין שומרי מצוות לבין חופשיים. הרב קוק דגל בתפיסת התורה כשייכת לכל העם היהודי ומכילה בתוכה את הכוחות השונים הפועלים בעם. מתוך כך, שאף לכך שהרבנות הראשית לישראל תשמש כמגדלור רוחני לכל העם היושב בציון.
מרחק רב עברה הרבנות הראשית לישראל מחזונו הגדול של הרב קוק עד למציאות העגומה השוררת כיום בבתי הדין הרבניים. במקום אחריות לכלל ישראל, ודאגה למרקם העדין המחבר את עמנו – התפיסה השלטת כיום מתבצרת בד' אמות של קנאות דתית-חרדית, המרוכזת בעצמה ובהקפאת היהדות על שמריה הגלותיים ללא כל נכונות לפשרה ולהכלה של חלקים גדולים בעם שמחוץ לחברה החרדית.
בימים האחרונים עלו לכותרות כמה פסיקות חשובות של בג"ץ, שלמעשה ממחישות כי בג"ץ הוא שקיבל על עצמו את אותה האחריות לכלל ישראל שאבדה מן הרבנות הראשית. פסיקה אחת, נוגעת לבירור המשפטי שהתנהל בבג"ץ סביב שערוריית ביטולי גיוריו של הרב דרוקמן. והשנייה, נוגעת לתביעתה של התנועה הרפורמית להכרה בתכניותיהם להכשרת גרים.
בפסיקה הנוגעת לעניין ביטולי הגיורים, התייצב הבג"ץ לימינו של הרב דרוקמן, ודרש מן הדיינים שהביעו ספק בכשרותם של הגרים – לנמק באיזה סמכות העזו פניהם לקבוע קביעה שערורייתית שכזו. לעצם העניין, מדובר בדוגמא נוספת לצרות האופק של היושבים בכס הדיינות הנלחמים ברב דרוקמן שבכל הווייתו דורש בטובת כלל ישראל, ומתוך אחריות זו לטובת כלל ישראל, לאור חזונו של הרב קוק, פעל לקרב גרים מ"זרע ישראל", שהגיעו ארצה מחבר העמים לאחר תלאות רבות. שערו בנפשכם איזה חילול ה' נגרם על-ידי אותם דיינים שכביכול "חרדים לדבר ה'", אך מבזים ומשפילים גרים שאנו מצווים באהבתם. ניתן רק לדמיין איזה סבל עוברת עולה חדשה מחבר העמים, שהגיע לארץ ישראל אחרי שנים של סבל ויסורים על היותה יהודיה, וכל משאת נפשה להגיע הבייתה למדינת היהודים – וכאן לפתע היא מגלה שהיא כלל לא יהודיה, "אזרחית סוג ב'". למרות ההשפלה שבדבר, היא אוזרת עוז ומתחילה תהליך ארוך של גיור שבסופו מודיעים לה בשמחה כי היא יהודייה כדת וכדין. ופתאום, לאחר זמן מה, כאשר היא רוצה לבוא ולהתחתן ברבנות, מגיעה ההשפלה הנוספת ומודיעים לה בשנית כי היא אינה יהודייה כשרה, שהרי היא עברה גיור במכון לגיור תחת הנהגתו של הרב חיים דרוקמן שאינו כשר דיו לדידם של אותם דיינים. אוי לעם שאלו דייניו. ב
פסיקה החשובה השנייה, חיזקו בג"ץ את העמדה שיש לשלב את כל הכוחות בעם היהודי במשימה החשובה של סיוע לאלפי הגרים המעוניינים להשתלב באופן מלא בחברה היהודית בישראל. רוח דומה עלתה ממסקנות ועדת נאמן, משנת 2002, שקבעה כי כל טקסי הגיור יבוצעו על פי ההלכה האורתודוכסית, אך הלימוד המקדים וההכשרה תבוצע על ידי כלל הזרמים ביהדות. עמדה זו, הקובעת כי יש לדבוק במגמה של שיתוף פעולה בין הזרמים ביישום פתרון אתגר הגיור, נובעת מתוך אותה אחריות לכלל ישראל, תוך קיום שותפות אמת בין כל חלקי העם, לשם שמירה על המרקם העדין המחבר אותנו.
טקס מינוי דיינים בבית הנשיא.להשיב את האחריות לכס הדיינות (צילום: ישראל נוי)
אסור לתת בידי קומץ רבנים חרדיים קיצוניים להוביל אותנו אל התהום ולעברי פי פחת. לאור פסיקות בג"ץ יש לשוב ולקרוא למנהיגנו שישיבו את השפיות לידי הרבנות הראשית לישראל, וישיבו את הרבנות לימי תפארתה שחזון כלל ישראל עמד בראש מעייניה. אילולי זאת, אין מוצא אלא שיקומו רבנים בעלי שיעור קומה מן הציונות הדתית ויכוננו בעוז ובגאון רבנות ממלכתית עצמאית שתשיב את רוח מרן הרב קוק זצ"ל, ובכך יחזירו עטרה ליושנה.
הכותב מכהן כיו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה'
