שר הדתות החדש מסכל יוזמה להסדרת תנאי העבודה הפרוצים של 300 רבני יישובים

 

השר לשירותי דת, דוד אזולאי (ש"ס), ויועצו הבכיר, דוד עמר, פועלים בימים אלה לסכל יוזמה להסדרת תנאי עבודם של 300 רבני היישוביים המאוגדים במועצות האזוריות בישראל (רבני ההתיישבות). את ההסדרה יזמו הנהלת משרד הדתות בתקופת השר הקודם, נפתלי בנט (הבית היהודי), בשיתוף אגף השכר במשרד האוצר. הרבנים הם עובדי מדינה, ומשכורתם משולמת על ידי משרד הדתות והמועצות האזוריות.

הניסיון להסדרה בא על רקע התנאים הגמישים במיוחד שבהם מועסקים הרבנים. הם אינם עומדים בדרישות הנהוגות מכלל עובדי המדינה, יכולים לנפח את שכרם בדרכים שונות, ואין עליהם כל פיקוח. שכרם הממוצע של רבנים אלה הוא כ–11 אלף שקל בחודש, ובמועצות אזוריות מסוימות, כמו גן רוה או משגב, הוא מגיע ל–18 אלף שקל בחודש.

 

לפי הסכם קיבוצי שנחתם ב–1988, הרבנים אינם נדרשים להשתמש בשעון נוכחות כמו רוב עובדי המדינה. אף שאינם נדרשים לדווח על מספר שעות העבודה שלהם, נדרש מהם לדווח על פעילויותיהם — אך רובם אינם עושים זאת. נוסף על כך, הם אינם טורחים לדווח על ניצול של ימי חופשה או מחלה. כשאחד מהם פורש, ומבקש כמקובל בשירות המדינה לפדות את ימי החופשה והמחלה שלו — מתברר כי לכאורה הוא מעולם לא היה חולה או יצא לחופש.

רבני ההתיישבות נהנים מהטבה נוספת שמגדילה את שכרם: בעוד שעובדי מדינה יכולים לקבל אישור לעבודה פרטית בהיקף של עד עשר שעות בשבוע, הרי שבפועל יש רבנים שעובדים גם 20 שעות פרטיות בשבוע ויותר (כחצי משרה) — תמורת שכר נוסף. מכיוון ששעות עבודתם הציבורית אינן מדווחות, ייתכן כי מספר שעות העבודה הפרטיות גדול אף יותר.

3654069329

משרד הדתות דורש כי רב מקומי יגור במקום שבו הוא מכהן, שכן עליו לנכוח במקום עבודתו במשך השבוע ולנהל את התפילות בשבתות. עם זאת, חלק נכבד מרבני ההתיישבות גרים במקומות אחרים.

אף פעם לא חולים 
או יוצאים לחופשה

"מדובר במאות אנשים שחיים ביישובים עצמם, אבל אפילו רב המועצה האזורית לא יודע מה הם עושים כל היום", אומר מקור המכיר את התנהלות הרבנים. "גם העובדה שהם לכאורה אף פעם לא חולים או לא יוצאים לחופשה, והימים מצטברים — היא אבסורד".

תחת כהונת בנט, השר הקודם לשירותי דת, הבינו במשרד כי המצב אינו יכול להימשך, והנהלת המשרד התחילה לפעול להסדרת הדיווחים ותנאי עבודתם של רבני ההתיישבות, יחד עם אגף הממונה על השכר באוצר. עם זאת, הצורך בהסדרת העסקתם של הרבנים אינו ברור לשר החדש, אזולאי — וההליך שהתחיל בתקופת בנט נעצר על ידי ההנהלה הנוכחית של המשרד.

עמר, יועצו של השר אזולאי, שהעסקתו כיועץ לא קיבלה עדיין אישור מנציבות שירות המדינה, הודיע לרבנים בסוף יוני שהחלטות קודמות ייבחנו שוב. "ההסכם הקיבוצי מ–1988 קובע במפורש שמדובר באופי עבודה אישי שאינו ניתן לדיווח", כתב. עמר הוסיף כי אין סיבה שרב מקומי ידווח — למשל לרב האזורי — מה הוא עושה במשך יום עבודתו. עמר התמרמר בשם השר גם על הניסיון לקצץ בשעות העבודה הפרטית או להסדיר את נושא מקום המגורים. במכתב נאמר כי "כבוד השר לענייני דתות רואה חשיבות רבה בשימור מדיניות שתחזק את מעמדם של רבני ישראל כמי שהולכים לפני המחנה ומוסרים את נפשם למען צאן מרעיתם".

השר החדש לא רק עצר את הסדרת התחום, אלא גם מגבה את פניית ההסתדרות יחד עם נציגי הרבנים לבית הדין לעבודה בבקשה לעצור את ההסדרה, בטענה כי זו נעשית באופן חד־צדדי. לדבריהם, יש לחתום על הסכם קיבוצי חדש — ורצוי שהוא לא יכלול את דרישות האוצר.

"חוזר המנכ"ל מבקש להטיל גזירות קשות מנשוא על רבני ההתיישבות ובני משפחותיהם, בלי שנוהל עמם כל משא ומתן ומבלי שהוצעה להם כל תמורה בגין כך", נכתב בבקשה לבית הדין. בבקשה מוגשת ההתנגדות ל"הגשת דו״ח נוכחות ופעילות מפורט ומדוקדק, הפוגע בכבוד הרב ומעמדו".

ועד הרבנים מתנגד בכל תוקף גם ל"הגבלה חסרת תקדים של היקף העבודה הפרטית, בעוד שרבים מהרבנים מבצעים כיום עבודה פרטית נוספת בהיקף רחב, לצורך פרנסתם ולנוכח השכר הזעום המשולם להם עבור תפקיד הרב".

היועץ עמר ביקש שלא להגיב. מדוברות המשרד לשירותי דת נמסר: "נושא רבני ההתיישבות נמצא בהליך משפטי בבית הדין לעבודה, ומשכך מנוע המשרד מלהתייחס לעניין. עמר החל בהליך קליטתו כיועץ השר לשירותי דת החל ב–21 במאי 2015, ועושה את עבודתו במקביל להליך הקליטה".

מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר כי "תנועת נאמני תורה ועבודה רואה בצער את הניסיון למנוע פיקוח על עבודתם של רבני היישובים. חלקם של הרבנים עושה עבודת קודש, אך במקרים רבים מדובר בכספי ציבור היורדים לטמיון וטוב היה עושה המשרד אם היה מסדיר את עבודתם.

"יחד עם כל אלה, הדרך הנכונה והראויה ביותר לייעול תפקוד רבנים הינה באמצעות קציבת כהונתם ויצירת מנגנון בחירה. רבנים אשר ייבחרו באופן דמוקרטי ממילא יהיו קשובים לרחשי לב הציבור וישרתו אותו על הצד הטוב ביותר- כך תחזור הרלוונטיות של הרבנות ולא תימשך מגמת הניתוק שלה מהציבור הישראלי".

כתוב ע"י טלי חרותי-סובר

הכתבה המקורית מופיעה באתר The Marker