20 שנה לישיבת מעלה גלבוע                                                                                          36 שנה לנאמני תורה ועבודה

מתכבדים להזמינכם לכנס:

לעבדך באמת!  – עבודת ה' בעידן הפוסט מודרני.

סופ"ש (חמישי-שישי-שבת) פרשת כי תשא, ט"ו אדר א', 13-15/2/14

 במלון "דן כרמל" המחודש, חיפה

לאתר המלון (אטרקציות, מיקום וכו') לחצו כאן

בהשתתפות (לפי סדר הא"ב):

הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעל"ג.

הרב יהודה גלעד, ראש ישיבת מעל"ג ורב קיבוץ לביא.

ביני תלמי, מדרשת אורנים. קהילת ניגון הלב.

פרופ' א.ב. יהושע. המחלקה לספרות, אוני' חיפה.

ד"ר חזי כהן, המחלקה לתנ"ך- אוני' בר אילן, ישיבת מעלה גלבוע.

חנן מנדל, יו"ר נאמני תורה ועבודה, מרצה למשפטים ויישוב סכסוכים, הקריה האקדמית אונו ואוני' בר אילן.

הרבנית ד"ר פנינה נויבירט, מרצה ליהדות, ד"ר למשפטים.

הרב רונן נויבירט, מנכ"ל בית הלל ורב קהילת אוהל ארי ברעננה. 

פרופ' ורד נעם, החוג ללימודי התרבות העברית, אוניברסיטת תל-אביב. 

הרב יוסי פרומן, ישיבת מעלה גלבוע.

הרב זאב קיציס, מרצה לחסידות – אוני' בר אילן, ישיבת מעלה גלבוע.

גב' רחל קרן, מדרשת עין הנצי"ב.

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אמי"ת אורות שאול, כפר בתיה".

ד"ר סמדר שרלו, החוג למחשבת ישראל, אוני' בר אילן.

_________________________________________________________________________

לוח הזמנים:

יום חמישי: 

13:30- קבלת חדרים על בסיס מקום פנוי.

15:40- תפילת מנחה.

16:00- פתיחה: הרב יהודה גלעד.

‎‎16:15- הרב דוד ביגמן: "אין בית מדרש ללא חידוש" – סוגיה תלמודית כמודל להתחדשות דתית.

17:15- הרבנית ד"ר פנינה נויברט: הנהגה רבנית בעידן הפייסבוק – הניו מדיה ככלי בעבודת ה'.

18:00- ארוחת ערב

19:00- ערבית

19:15- הרב יוסי  פרומן: "עשה עצמו שמח" – כנות ומשחק כערכים דתיים בעולמו של ר' נחמן 

20:15- התוועדות:  ביני תלמי והרב זאביק קיציס  – התחדשות חסידית בקהילה הישראלית.

 

יום שישי: 

6:15- שיעור לפני תפילה: שמואל שטח: "זה הוא אבא תחנא חסידא?"– על עבודת ה' בעידן האח הגדול, ניתוח מדרש.
7:00- שחרית

7:30- ארוחת בוקר

8:30- ד"ר חזי כהן:  בין הכלה לשיפוטיות בעידן של רליטיביזם. עיון בסיפורי הבן איש חי – "מעשה במלך וגנב".

9:20- רחל קרן: כניסת הנשים לבית המדרש כמנוף להתחדשות דתית.

10:05- הרב רונן נויברט: דמוקרטיה, זכויות אדם והלכה- מיסוד נישואין אזרחיים במדינת ישראל- מבט הלכתי ציבורי.

10:55- הפסקה ותמונה קבוצתית

11:15- א.ב יהושע: סגולה מכל העמים? – ניסיון לאתר את שורשי האנטישמיות.

12:10- ד"ר סמדר שרלו: מדוע הוחלף הראי"ה קוק בר' נחמן בהגותו של הרב שג"ר?

13:00- קפה ועוגה משודרגים

ערב שבת:

16:30- קבלת שבת מוזיקלית.

16:45- הדלקת נרות.

17:00- מנחה

17:15- קבלת שבת, דבר תורה, ערבית

18:00- סעודת שבת

19:30-  הרב יובל שרלו:  האם ניתן לעבוד את ה' באמת בתפיסת עולם מורכבת וליברלית?

20:30- פרופ' ורד נועם:  חיוב נשים בתפילה – עיון הלכתי והרהורים אקטואליים.

21:30- שיח פתוח: חינוך לדבקות בעידן של פתיחות. שמואל שטח, הרב יהודה גלעד.

יום השבת: 

7:00- קפה ועוגה בלובי.

7:15- שיעור לפני תפילה: הרב יהודה גלעד – "כי אם ליראה" מקומה של יראת שמים בחיינו.

8:00- שחרית, דבר תורה, מוסף

10:00- קידוש, סעודה שנייה (חלבית).

11:00- פרופ' א.ב יהושע:  "אל תשלח ידך אל הנער" – עקידת יצחק, קריאה חילונית.

12:00- הרב יהודה גלעד: הומניזם – תיאוצנטרי, עקידת יצחק ככיוון בפתרון הקונפליקט תורה – מוסר.

13:00- מנחה

13:25- ארוחת צהריים (סעודה שלישית בשרית).

           מנוחה

15:45- חנן מנדל:  עבודת ה' בשלמות, עבודת ה' בספקות: הלקח המדעי.

16:45- כיבוד

17:15- פאנל סכום: לעבדך באמת!  רב יהודה גלעד, הרב יובל שרלו, ד"ר סמדר שרלו, פרופ' ורד נועם. מנחה: חנן מנדל

18:30- ערבית הבדלה (18:01- צאת הכוכבים).

אל תשכחו להחזיר את מפתח השבת וסעו בזהירות.

עיבדו את השם בשמחה! 

תקצירי הרצאות

"אין בית מדרש ללא חידוש" – סוגיה תלמודית כמודל להתחדשות דתית
הרב דוד ביגמן
עולם לימוד הגמרא נראה על פניו כעולם שבו עיקר הפעילות וההתחדשות הן במישור האינטלקטואלי גרידא. במהלך ההרצאה נראה, באמצעות לימוד סוגיה כי ההתחדשות הדתית יכולה להתבטא גם בלימוד תורה. שיטות לימוד חדשות חושפות בפנינו עומקים ומשמעויות חדשות שיוצרות דיאלוג מרתק עם אורחות חיים עכשוויים.

לצפיה בהרצאתו של הרב ביגמן לחצו כאן

הנהגה רבנית בעידן הפייסבוק – הניו מדיה ככלי בעבודת ה'
פנינה נויבירט
העידן הפוסט מודרני מזמן לפתחנו אתגרים חינוכיים חדשים. הדור הצעיר תועה ומבולבל מול שפע ידע ומגוון בלתי מוגבל של אפשרויות בחירה לדרך חיים. גם שפתו של הדור הצעיר חדשה. את השיח המסורתי החליף במידה רבה שיח קצבי, קצרי, המתנהל באמצעי מולטי מדיה שונים לרבות רשתות חברתיות. החלק הארי של העולם הרבני מידר עצמו מעיסוק ברשתות החברתיות וקרא עליהן מלחמת חרמה. בשיחה זו נדון בגישה חינוכית אחרת, הרואה ברשתות החברתיות כלי אדיר לקידומם של מהלכים חינוכיים אדירים עד כדי מהפיכות חברתיות של ממש. נדון בדרכים לשימוש חינוכי ברשתות חברתיות ונלבן דילמות חינוכיות ואתיות הצצות אגב השימוש ברשתות חברתיות אלה.

לצפיה בהרצאתה של הרבנית פנינה נויבירט לחצו כאן

"עשה עצמו שמח" – כנות ומשחק כערכים דתיים בעולמו של ר' נחמן
הרב יוסי פרומן:
הניסיון לכונן חיים דתיים באמת, בתוך עולם ערכים במבנה תודעה פוסטמודרני, מציב שוב ושוב קושיות על האמונה. מתוך קריאה בתורות ובסיפורים של ר' נחמן, ננסה לטעום מהאפשרות שקושיות אלו הופכות למקור של קרבה לה' ומזקקות את האמונה.

לצפיה בהרצאתו של הרב יוסי פרומן לחצו כאן

בין הכלה לשיפוטיות בעידן של רלטיביזם. עיון בסיפור מאת הבן איש חי – "מעשה במלך וגנב"
חזי כהן:
בעולם שבו הכלה וקבלת עצמי והזולת הם בבחינת ערך עליון נשאלת השאלה האם נותר עוד מקום לשיפוטיות. בהרצאה נדון בשאלה זו דרך מעשיה שכתב הרב יוסף חיים – מגדולי האחרונים, פוסק, מקובל, דרשן, מנהיג קהילת יהודי בגדד ומחבר ספרי הלכה וספרי דרשות רבים. אחד הפוסקים הפופולאריים ביותר בקרב יוצאי עדות המזרח, קרוי על שם ספרו המפורסם "בן איש חי" המשלב הלכה ודברי אגדה.

כניסת הנשים לבית המדרש כמנוף להתחדשות דתית
רחל קרן:
אל תוך עולם לימוד התורה, שהיה עולם אקסקלוסיבי לחלוטין, הרבה יותר מבית הכנסת ומכל פרקטיקה אחרת של קיום אורח חיים דתי אחר, פרצו הנשים!
מבחינה היסטורית – סוציולוגית, הדבר קשור במהפכה הפמיניסטית העולמית, יחד עם פתיחת אפשרויות ההשכלה לכל שכבות הציבור, ושיח זכויות הפרט ועוד.
כל הסיבות הללו הינן ביטויים של העידן הפוסטמודרני, שעיקרו פירוק "הסיפורים הגדולים" – אותם נרטיבים היסטוריים ששרטטו את האמת היחידה ושביססו את האמונה שהנרטיב הזה, ורק הוא, מאפשר הרמוניה שהיא יסוד החיים.
האם פריצתן של נשים אל תוך עולם התורה אינה מבטאת גם היא את אותו פירוק, את ערעור הסדרים הקיימים, ההיררכיות, הוודאויות? ואם כך – מה להן ולעולם זה? מדוע הן מוצאות את עצמן דורשות בו חלק? האם אין הן מפרקות אותו בכך? והאם הנשים המערערות על הסדרים הקיימים, יכולות להיבנות בתוכם, ולבנות אותם?
אם כל מהלך כזה מנוגד למקובל, האין בכך ערעור על עצם מהות לימוד התורה ואף על כל עולם עבודת ה'?
בדברי נדון בשאלה זו ונציג כיצד כניסתן של נשים לעולם התורה, היא דווקא הזדמנות להתחדשות דתית משמעותית, מרחיבה יותר ומעמיקה יותר, שמשמעותה רבה לנשים עצמן ולכל העולם הדתי.

לצפיה בהרצאתה של רחל קרן לחצו כאן

דמוקרטיה, זכויות אדם והלכה- מיסוד נישואין אזרחיים במדינת ישראל- מבט הלכתי ציבורי
הרב רונן נויבירט:
במשך שנים הייתה התנגדות מוחלטת לכל יצירת אלטרנטיבה למיסוד זוגיות, לא רק מהכיוון הרבני והדתי, אלא מכלל החברה, מתוך חשש שהדבר יביא לפילוג האומה. בעשור האחרון חלה תמורה רחבה בנושא זה בחברה הישראלית והדתית וגוברים הקולות (גם הרבניים) הקוראים לאפשר נישואין אזרחיים בישראל. ההרצאה תפרוש סקירה הלכתית של הנושא ותציג עמדה רבנית קשובה המציעה הסדרה חוקית המאזנת בין הערכים השונים, יהודיים ודמוקרטיים על בסיס הסכמה חברתית רחבה, מתוך תפיסה כי עבודת ה' איננה מתוחמת למישור הפרטי – האישי אלא שייכת גם למישור הלאומי – חברתי.

סגולה מכל העמים? – ניסיון לאתר את שורשי האנטישמיות
א.ב יהושע:
ההרצאה תעסוק בניסיון לאתר את שורש האנטישמיות. הגילוי הברור והעז ביותר של שנאת ישראל נמצא כבר במגילת אסתר. במהלך ההרצאה ננסה לפתח דרך עיון בטקסט המקראי ובסוגיות אחרות את הסיבות העמוקות לאנטישמיות.

לצפיה בהרצאתו של פרופסור א.ב יהושע לחצו כאן

מדוע הוחלף הראי"ה קוק בר' נחמן בהגותו של הרב שג"ר?
סמדר שרלו:
עיון בהגותו של הרב שג"ר מלמד על דחיקתו של הראי"ה קוק ממקומו כמורה הדרך בהא הידיעה של הציונות הדתית והחלפתו בר' נחמן מברסלב. מדוע נדחק הראי"ה? כיצד ייתכן שדווקא ר' נחמן שחי לפני יותר ממאתיים שנה ודחה את המודרנה, הפך להיות "גיבור התרבות" החדש? וכיצד כל זה קשור לפוסט-ציונות, פוסטמודרניזם והרוחניות החדשה?
בהרצאה נעקוב אחר הדיאלוג של הרב שג"ר עם תורת הראי"ה ואחר החזון החדש שהוא מציע והקשר שלו לר' נחמן. נתהה על הגורמים לתמורה ועל משמעותה.

לצפיה בהרצאתה של ד"ר סמדר שרלו לחץ כאן

האם ניתן לעבוד את ה' באמת בתפיסת עולם מורכבת וליברלית?
הרב יובל שרלו:
להט, דביקות דתית ואמונה בוערת קשורות בדרך כלל עם תנועה לכיוון הקצה החד-ממדי. פוסטמודרניזם מתאפיין בין השאר בתפישת משחקי השפה, נרטיבים, ובעיקר: אי-קיומה של אמת אונטולוגית שניתן לדבר בשמה. האם אפשר לחיות חיים של דביקות דתית בעולם זה ?

חיוב נשים בתפילה – עיון הלכתי והרהורים אקטואליים
ורד נעם:
ההרצאה תתאר כיצד הכחידה החברה שלנו את החיוב ההלכתי של נשים בתפילה מטעמים סוציולוגיים חוץ-הלכתיים, ואת הנתיב הכאוב המוליך מאובדן החיוב להתפלל אל אובדן היכולת להתפלל. בסופה של ההרצאה ננסה להציע דרכים אפשריות לתיקון ולנחמה.

"אל תשלח ידך אל הנער" – עקידת יצחק, קריאה חילונית
א.ב. יהושע:
ספור עקידת יצחק הוא אחד מן הסיפורים המכוננים של הזהות היהודית והכללית מימי המקרא ועד ימינו. הסיפור מעלה בעיות מוסריות קשות ומעורר ביתר שאת את הדיון בדבר הקונפליקט בין תורה למוסר, דבר ה' מול המוסר הטבעי האנושי. ההרצאה תעסוק בניסיון לישב את הסתירות ע"י פרשנות חילונית של הספור המקראי.

הומניזם – תיאוצנטרי, עקידת יצחק ככיוון בפתרון הקונפליקט תורה – מוסר
הרב יהודה גלעד:
פרשת עקדת יצחק היא אחת הפרשות המאתגרות ביותר בתורה, ויסוד מוסד בתפיסת עולמנו. פרשה זו תופסת מקום מרכזי באמונתנו, מופיעה תדיר בתפילותינו בכל ימות השנה, ונוכחת באופן מרכזי בתפילות הימים הנוראים, בסליחות ובקריאת התורה בימי ראש השנה.
עיון בפרשה מציב בפנינו אתגר רעיוני ורוחני שאין דומה לו. אתגר זה מתבטא בתמיהה מהותית על טיבו של הניסיון שמנסה הקב"ה את אברהם. ההרצאה תנסה להציע פתרון לקונפליקט תורה ומוסר העולה מפרשיה זו מתוך הנחה כי הציות לקב"ה אינו יכול לבוא על חשבון פגיעה באחר.

עבודת ה' בשלמות, עבודת ה' בספקות: הלקח המדעי
חנן מנדל:
המתח בין האמונה התמימה, זו שאינה מבוססת על עובדות ומסקנות לוגיות, לבין הצורך באישוש האמונה באל, הינו דיון ידוע. כך גם המושג של "קפיצת האמונה" (Leap of Faith), למשל אצל הפילוסוף סרן קירקגור. למעשה, המתח הזה מתאר את האתגר העיקרי, לעניות דעתי, של האדם המודרני בכל הנוגע לעבודת ה'.
לדיון זה יש גם מקבילות מעניינות בדיונים מודרניים על קביעת מציאות. הסוגיה שננסה להשוות אליה היא הדיון בראיות שבידי השופט בהליך השיפוטי, ובעיקר בכללים המנחים את הפער בין המציאות המשפטית למציאות העובדתית, כמו הכלל הדורש הרשעה רק במקרה של "מעבר לכל ספק סביר". ננסה לראות את ההשלכות מעניינים אלו, על דרך עבודת ה' והאמונה בו.

מעט על המרצים (לפי סדר הא"ב)

הרב דוד ביגמן:

נולד בארצות הברית. למד בבית-המדרש בסקוקי, אצל הרב אריה ליב באקסט בדטרויט ובכרם ביבנה. בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מאוניברסיטת ויין סטייט.
בשנת תשל"ו עלה לקיבוץ מעלה גלבוע, בו חבר עד היום. בארץ שירת בצה"ל, למד בישיבות מרכז-הרב ונצח ישראל (אצל הרב זאב גוסטמאן) הוסמך לרבנות במכון אריאל בחיפה. כיהן כרב קיבוץ מעלה גלבוע בשנים תשמ"ג-תשמ"ח, וכראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים בשנים תשמ"ז-תשנ"ב. ממייסדי "ישיבת הקיבוץ הדתי לבנות" (שהפכה למדרשת הבנות בעין הנצי"ב), פעיל בענייני חברה והלכה כבעיית מסורבי הגט, ארגון "מעגלי צדק" ושיח בין דתי וחילוני-דתי במסגרות שונות. ראש ישיבת מעלה גלבוע משנת תשנ"ה.

הרב יהודה גלעד:
בוגר ישיבות "הישוב החדש", מרכז הרב וישיבת הר-עציון. שירת בחיל השיריון כלוחם וכרב חטיבתי, שימש כשליח ורב תנועת בנ"ע בלונדון, ובתפקידים חינוכיים רבים. רב קיבוץ לביא משנת תשמ"ב.
ממקימי תנועת מימד, וחבר כנסת מטעמה בשנת תשס"ג. מקים ושותף מיזמים שונים המגשרים בין דתיים וחילונים, ובין בני ברית לשאינם בני ברית. ממקימי ישיבת מעלה גלבוע ומהעומדים בראשה.

ביני תלמי:
יליד וחבר קיבוץ משמר העמק, שירת בסיירת שקד כלוחם וכמפקד היחידה. בוגר מכללת אורנים ומכון שכטר למדעי היהדות. מחנך ומרצה לספרות וליהדות ודיקן הסטודנטים במכללת אורנים. ממייסדי ומובילי קהילת "ניגון הלב" – להתחדשות יהודית ועברית בעמק יזרעאל. כותב ומלחין תפילות, עוסק רבות בהתחדשות היהדות החילונית, מלמד תורה בבתי מדרש פלורליסטיים ובמסגרות נוספות.

ד"ר חזי כהן:
נולד וגדל באור עקיבא. בוגר ישיבת עין-צורים ומכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים. בעל תואר שלישי במקרא מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת הד"ר עסקה במשמעות תיווכו של משה בין ה' לישראל. מלמד בישיבת מעלה גלבוע תנ"ך והגות ספרדית מודרנית. עוסק עם תלמידים בעבודת השם, בעיקר על פי תורתו של ה"בן איש חי", עליו כתב ספר אשר עתיד לצאת לאור בקרוב.

פרופ' א.ב יהושע:
אברהם גבריאל יהושע (שם עט: אברהם ב. יהושע). מבכירי הסופרים ואנשי הרוח.
נולד בירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית, ושימש במשך שנים רבות כפרופסור מן המניין במחלקה לספרות באוניברסיטת חיפה, וכפרופסור אורח בפריז, רומא, פרינסטון ושיקגו.
ספריו תורגמו לעשרות שפות ועובדו לסרטים, מחזות ולאופרה. זכה לפרסים רבים ברחבי העולם ובראשם פרס ישראל לספרות ב- 1995.
כתב כמה קובצי סיפורים – מות הזקן, מול היערות ובתחילת קיץ 1970 וכן כעשרה רומנים: המאהב, גירושים מאוחרים, מולכו, מר מאני, השיבה מהודו, מסע אל תום האלף, הכלה המשחררת, שליחותו של הממונה על משאבי אנוש, אש ידידותית וחסד ספרדי.
בין מחזותיו: לילה במאי, טיפולים אחרונים, חפצים, הילכו שניים יחדיו.
בין ספרי המסות החשובים שלו : בזכות הנורמאליות, אחיזת מולדת וכוחה הנורא של אשמה קטנה.

חנן מנדל:
נולד בארה"ב ומתגורר בגבעת שמואל, נשוי לנעמה ואב לגלעד ותמר. בוגר ישיבת הר עציון ובעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ודוקטורנט שם. מרצה למשפטים ויישוב סכסוכים בקריה האקדמית אונו ובתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים באוניברסיטת בר אילן. עורך בפועל של כתב העת "תרבות דמוקרטית". יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה.

הרב רונן נויבירט:
נולד בקריית אתא וגדל ברמת גן. למד בישיבת ההסדר חיספין בגולן, בישיבת רמת גן ובכולל בר-אילן. רס"ן במילואים בשייטת 13. בעל סמיכה לרבנות ובעל תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן. עסק שנים רבות בתחום ההיי-טק.
בין השנים תשס"ז – תשע"ב (2007 – 2012) שימש כראש מיזם 'קהילות' ו'צוהר לחגים' בארגון צהר וכראש קשרי החוץ של הארגון. בעבר שימש כרב קהילת "מוריה" בכפר גנים שבפתח תקוה, כרב שליח מרכזי של תנועת בני עקיבא צפון אמריקה, וכר"מ במכינה הקדם צבאית "קשת יהונתן" בגולן.
בשנת 2012 עמד בראש קבוצת רבנים ותלמידות חכמים שהקימו את הארגון "בית הלל". כיום מכהן כרב קהילת אוהל ארי ברעננה וכמנכ"ל "בית הלל".

הרבנית ד"ר פנינה נויבירט:
נולדה בחיפה ולמדה באולפנת סגולה בקרית מוצקין. בוגרת תואר ראשון משולב במשפטים ובמנהל עסקים ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר שלישי במשפטים, התמחות במיסוי בינלאומי, מאוניברסיטת חיפה.
כיום מרצה למשפטים בתחום המיסוי ובתחום המשפט העברי במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר אילן. מרצה למחשבת ישראל במתן רעננה, מלמדת תורה בבתי מדרש שונים וכן חברת הנהלה בארגון הרבנים "בית הלל".

פרופ' ורד נעם:
נולדה בירושלים. תושבת כפר אדומים ואם לשישה. למדה וסיימה את הדוקטורט בתלמוד באוניברסיטה העברית. מאז 1999 היא מרצה לתלמוד בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב, ומאז שנת 2005 היא משמשת ראש המגמה לתלמוד וספרות העת העתיקה, וכיום כראש המגמה לפילוסופיה יהודית, ספרות חז"ל וקבלה. תחומי עיסוקה הראשיים הם: ספרות חז"ל, ספרות קומראן וההלכה הקדומה. פרופ' נעם היא עורכת בכתב העת "ציון" וחברת מערכת בכתבי עת מדעיים נוספים, וחברת ועדת המערכת של הוצאות ספרים מדעיות. כתבה את הספרים "מגילת תענית" ו"מקומראן למהפכה התנאית". ספרה החדש, בשותפות עם טל אילן ("בין יוספוס וחז"ל) עומד לראות אור. בשנת 2010 זכתה בפרס מיכאל ברונו מטעם קרן יד הנדיב.
נעם עוסקת גם בכתיבה פובליציסטית: בעבר כתבה ב'נקודה', ובשנים האחרונות מביעה עמדות פמיניסטיות-דתיות. מאמרה "מעבר למחיצה הפנימית" שפורסם לאחרונה במוסף "שבת" במקור ראשון ועסק במעמדן של נשים בבית הכנסת כמראה לעולם הדתי בכללו, הכה גלים ועורר דיון ציבורי נרחב.

הרב יוסי פרומן:
נולד בירושלים. למד בישיבת עתניאל ובישיבות נוספות. לימד בישיבה תיכונית "מקור חיים" ובישיבת ההסדר בתקוע. כיום ר"מ בישיבת מעלה גלבוע. מנחה קבוצות לימוד ועבודה פנימית במסגרת "בית מדרש להתחדשות" ועוד.

הרב זאביק קיציס:
נולד למשפחה חסידית בירושלים. למד בישיבות מקור חיים ומרכז הרב. בוגר מכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים, לימודי עיצוב ואמנות במכללת הדסה, ומכון מנדל למנהיגות חינוכית. בעל תואר שני במנהל ומנהיגות בחינוך באוניברסיטת תל-אביב וכיום דוקטורנט ומרצה בתחום חקר ספרות השבחים החסידית באוניברסיטת בר אילן. משגיח, מרכז פעילות בבהמ"ד הישראלי, ומלמד חסידות וציור בישיבת מעלה גלבוע ובמוסדות שונים.

רחל קרן:
נולדה בירושלים. למדה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, בהיסטוריה יהודית ובפילוסופיה יהודית. דוקטורנטית במחלקה למגדר באוניברסיטת בר-אילן. בוגרת ביה"ס למנהיגות חינוכית. בעבר כיהנה כיו"ר קולך, וכיום עומדת בראש בית המדרש במדרשת עין הנצי"ב בה היא מלמדת שנים רבות.

הרב יובל שרלו:
נולד בפתח תקוה. למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר, ובישיבת הר עציון שבגוש עציון. במסגרת לימודיו בישיבה הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם שפירא זצ"ל, וכמו כן שרת שרות קרבי כקצין בצבא והשתחרר בדרגת רס"ן. לאחר לימודיו בישיבה לימד בבית הספר המשותף של קיבוצי עמק בית שאן במשך שלוש שנים. בין השנים תשמ"ה לתשנ"ח שימש כר"מ בישיבת הגולן שבחיספין. מאז חודש אלול ה'תשנ"ח הוא עומד בראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה שעברה לאחרונה לכפר בתיה שברעננה. הרב שרלו עונה על מאות פניות ביום באמצעות הדואר האלקטרוני וחיבר ספרי הלכה ומחשבה רבים.

ד"ר סמדר שרלו:
נולדה בחיפה. נכדה של הרב יהושע קניאל שנשלח על ידי הראי"ה קוק לכהן כרבה הראשי של חיפה. לימים הפכה לחוקרת של הגות הראי"ה. עבודת הדוקטור שלה "צדיק יסוד עולם- השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק" ראתה אור גם כספר בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. עוסקת לאחרונה בשינויים בחברה הדתית על רקע הרוחניות העכשווית. מרצה באוניברסיטת בר אילן, אם לשבעה וסבתא לנכדים רבים.