בתי ספר בחמ"ד: תקנון צניעות לתלמידות, הצהרת דת להורים
נועת "נאמני תורה ועבודה" אספה נתונים המצביעים על מגמת הקצנה בקרב בתי הספר הציבוריים של החינוך הממלכתי דתי. במרכז המגמה: קוד לבוש מחמיר לתלמידות, מקביל לזה המקובל בחינוך החרדי.
בתי ספר בתחפושת
בהמשך לדבריו בשדולת אחריות החינוך בכנסת, פועל שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה לאיחוד חברי הכנסת סביב מטרה חברתית נעלה: הורדת האטרקטיביות התקציבית של בתי ספר הפרטיים. רק כך, כשבתי הספר הפרטיים יאבדו את כדאיותם, יחזור הכוח למפקחים אשר יוכלו לכפות את חוקי המדינה הראויים על מוסדות, מבלי לחשוש שיאיימו להפוך לפרטיים.
17 יולי 2012
נאמני תורה ועבודה: "מצטערים על דברי הרב זייני"
בתגובה להתקפת ראש ישיבת אור וישועה על הכיוון החינוכי החדש של החמ"ד בתחום הוראת התנ"ך אומרים בתנועה כי "רוחב מחשבה ורוחב דעת מעולם לא עמדו כנגד האמונה וקיום המצוות והם מהווים חלק מאבני היסוד של החינוך הדתי"
16.07.12
עם יד על הלב, הגרעינים התורניים לא יקבלו את מי ששונה מהם
הבעיה העמוקה והמהותית היא אחרת לגמרי: כיצד אתם בגרעין התורני מתייחסים לאחרים, חילונים ודתיים ואפילו תלמידי חכמים, שלא חושבים כמוכם לגבי תורה והיהדות? האם גם אותם תקבלו בזרועות פתוחות?
בניתם בית מדרש שמיועד להיות לדבריכם ה"לב" של חיי התורה בעיר, אך אסור למי שלא מקבל את ה"קו" להשתתף באותו בית מדרש כשווה בין שווים, ואסור להביע בו עמדה תורנית לא לפי ה"קו".
האם תושב כרמיאל שלא חושב לפי ה"קו" שלכם יכול להצטרף לגרעין בתור חבר מלא, יחד עם זכות הצבעה על דרכה של הגרעין ועל העומד בראשה? כלומר, האם הוא יכול להשפיע על הגרעין באופן אמיתי? או רק לבוא לפעילות ולקבל את מה שמציעים לו?
האם משפחה כרמיאלית שלא חושבת לפי ה"קו" יכול להזמין בחור ישיבה הביתה לסעודת שבת? (אוּפְּס, שכחתי הם לא אברכים). האם האברכים וחברי הגרעין משתדלים לפתוח את בתיהם באופן הדדי, כלומר לארח ולהתארח בתדירות ומתוך תחושה של קהילתיות, גם כלפי משפחות בעיר שלא מזדהות עם ה"קו" של בית המדרש?
הגרעינים התורניים מבריחים את המשפחות הדתיות
בכל ערי המרכז הייתה עזיבה של אוכלוסייה דתית ואולם, במקרים רבים, דווקא הגרעין שבא "להאיר" היה זה אשר האיץ את קצב העזיבה ומנע את חזרתם של מי שהצליחו כעת לממן מגורים בסמוך למקום העבודה. בסופו של יום, האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה להשתקע לאורך זמן בערי המרכז היקרות הינה דווקא זו אשר נמנית עם החלק הפתוח יותר שבציונות הדתית. אנשים דתיים ויראי שמיים שרכשו השכלה כללית רחבה ומועסקים כרופאים, כאנשי הי-טק ובמקצועות חופשיים אחרים. הם, שמאמינים בצורך לחיות יחד בעיר מעורבת, לא ירצו לגור במקום שבו בית הספר מחנך לתוצר אחר, סגור יותר ומתבדל. על כן, מי שחפץ בהמשכיות הקהילות הדתיות של אזור המרכז, חייב לוודא שלאותה אוכלוסייה יהיה לאן לחזור.
מי בעל הבית על הממ"דים?
אם מרבית ההורים רוצים חינוך חדרי לאומי- כך יהיה. אך אם רק מיעוטם רוצה זאת וכופה זאת, כאילו בנועם, על השאר- זה לא תקין. שמואל שטח קרא את דו"ח מבקר המדינה, ויש לו מה להגיד על הגרעינים התורניים.
10.05.12 10:13 / פורסם באתר "סרוגים".
מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה": שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?
שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו"ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ"ד: "המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו"
י' אייר תשע"ב, 02/05/2012 14:38. פורסם באתר "כיפה".
מאמר- במקום להתלונן על הקצנה, לכו להעביר פעולה בבני עקיבא
אפרת גרבר-ארן קוראת למקטרים להתחיל להזיז את עצמם לסניפי "בני עקיבא" בערבי שבתות. שם, מול החניכים, אפשר באמת לחולל שינוי תפיסתי בקרב הנוער שלנו. http://www.kipa.co.il/family/48494.html
24/05/2012
יו"ר "נאמני תורה ועבודה": שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?
http://www.kipa.co.il/family/175/48274.html
שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו"ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ"ד: "המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו"
02/05/2012
כתבה: מבקר המדינה נגד שילוב הגרעינים התורניים בחמ"ד
בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול תוקף את השתלובתם של הגרעינים התורניים במוסדות החינוך הממלכתי דתי, הדורשים הוספת לימודי קודש והפרדה בין בנים לבנות. עוד טוען המבקר כי לא נבדקה השכלתם של ה"מלמדים" הפועלים בגני הילדים.
02.05.12
מאמר- על תשלומי הורים: הורים- תרגיעו!
הפתרון לבעיית התשלומים הרבים, הינו קודם כל בהחזרת הביטחון להורים ובחיזוק ההבנה שחינוך לתורה תלוי קודם כל באווירה המשפחתית, ביחסים ההדדיים ובניהול התקין של המבנה המשפחתי. זה דורש המון יחס, השקעה והורות נכונה, אך זה לא עולה ולו שקל אחד. זוהי גם דעת התורה, המפקידה בידי ההורים את האחריות לחינוך ילדיהם, גם זה הדתי והאמוני, ולא מאפשרת החצנה של אחריות זו לידי גורמים אחרים.
אבות לבנות מצווה: למה אנחנו לא יכולים להשתתף באירוע?
מסיבת בת מצווה בבית ספר יסודי ברמת גן, מיועדת רק לאמהות ולסבתות, האבות לא הורשו להשתתף. אב לתלמידה: "קיבלנו את ההפרדה בין בנים לבנות, אבל בין אבות לבנותיהן? זה חוצה גבולות של כל טעם טוב". הרב אבי גיסר: ההחלטה הייתה מוטעית. האזינו לכתבה מרדיו גלי ישראל.
26.03.12
הרב גיסר נגד "הדרת אבות" מאירועים בבתי הספר
יו"ר מועצת החמ"ד, הרב אבי גיסר, יוצא נגד התופעה במסגרתה אוסרים מוסדות חינוך דתיים על אבות להשתתף במסיבות של בנותיהן בעיקר במסיבות בת מצווה או מסיבות הסידור: "החלטת החמ"ד היא שלא מפרידים בין אבות ובנותיהם באירועים של בית ספר". האזינו לדברים ששודרו ברדיו גלי ישראל.
מחמירים ונפרדים
עליזה לביא, ידיעות אחרונות, 5/4/12
כאשר יעסקו החוקרים בעוד מספר דורות בכמה מן המנהגים שהשתרשו בישראל של תחילת המאה ה-21, סביר להניח שהם יגיעו למסקנה שרוח השטות השתלטה על חלקים בציבור הדתי-לאומי.
זה שבציבור החרדי יכולה כל אמרה של אדמו"ר להפוך למנהג, וכל אמירה אקראית של רב יכולה להלכה מחייבת – זה לא חדש. אבל מה קורה במגזר הדתי-לאומי? מדוע בו אנו עדים שוב ושוב ושוב לחומרות שלא נודע זכרן רק לפני שנים אחדות? מהיכן צצה הגישה של "אסור" ו"לא"? מי ומתי החליט להתעלם מהכלל הידוע של חז"ל "כוחא דהיתרא עדיף"?
מי מוביל את חינוך הילדים? ההורים או הפייסבוק?
הקושי המתעצם לפגוש את הילדים פנים אל פנים ולא פנים אל פייס-בוק, הקונפליקט בין הנטייה המוטבעת להיות חלק מהשיח הכללי ובין הרצון לשמור על ייחודיות, עוגן משפחתי וערכי, מועצמים מאד בעידן שבו ריבוי המסרים ברשת וטשטוש זהותה של השידרה-התרבותית, מקשים מאד על הקניית המנהגים והערכים מסורתיים.
10.01.12
ההלכה לא משתנית, אז למה החמ"ד כן?
תהילה נחלון הסבירה בראיון לערוץ 7, מדוע תנועתה נלחמת, בנסיון לשינוי התורני, של בתי הספר הממלכתיים דתיים.
05/01/12
למה נחלקו בית הלל ובית שמאי?
המחלוקת סביב החינוך המעורב בחמ"ד מציפה על פני השטח את חוסר מוכנותו של הזרם החרד"לי להקשיב לדעות אחרות. לאור זאת יש להקים צוות שיגשר בין הדעות השונות בחמ"ד
11.12.11
תופעת הפאבים הכשרים- איפה טעינו?
אתר מורשת, אדר תשע"ב / שמואל שטח
מי שלא רצה את הנוער בפעולה ערכית מעורבת, קיבל אותו יושב בפאבים!
אנשי חינוך חכמים, טרחו להקים עבור הציונות הדתית מסגרות חינוכיות בהן יוכלו הבנים לדון יחד עם הבנות בגובה העיניים בסוגיות תורניות, אידיאולוגיות וערכיות. הדבר בא לידי ביטוי בפעולות, שיעורי תורה ובכיתות מעורבות שדווקא בשל אתגרי הצניעות, תוכננו להיות לבנים ולבנות יחדיו. בשנים באחרונות, פעלו גורמים שונים, להפרדת המוסדות החינוכיים לבנים ולבנות, עד כי בימינו, גם יחידה רעיונית, בסמינר של התנועה המעורבת, בסמנריון הנחשב ל"מעורב", תהיה נפרדת לבנים או בנות בלבד. המונח "סמינריון מעורב" יתייחס לכך שהבנים והבנות יפגשו בעיקר בחדר האוכל או בהפסקות.
חשש: החינוך הממ"ד יתחרד
http://www.glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=94773
05/12/2011
שש שעות לימודי חול בשבוע, עריכה מחודשת של ספרי הלימוד וסינון תלמידים לפי סגנון הלבוש של הוריהם – אלה רק חלק מהדרישות שהעמידו רבני תלמודי התורה בפני המדינה במו"מ על שילובם בחינוך הממ"ד. הדברים עולים ממסמכים שמתפרסמים לראשונה בגל"צ, ומעידים על אפשרות של הקצנה נוספת בתהליך ההתחרדות של החמ"ד
מאמר- כולם עוסקים בשכר הלימוד הגבוה בתיכונים. ומה עם החינוך היסודי?
על מנהיגי הציבור הדתי מוטלת האחריות לתגמל ככל שניתן, בדרכים שונות ומגוונות, דווקא את בתי הספר היסודיים בהם לא גובים תשלומי הורים, או גובים פחות. יש לדאוג במכוון לכך, שלבתי הספר השונים מתקבלים טעוני טיפוח ובעלי מעמדות שונים באופן שווה. בנוסף לכך, במקומות בהם ההורים מעונינים בתגבור תורני או העשרתי נוסף, מומלץ לעשות זאת, ככל שניתן, כפעילות אחה"צ אשר נפרדת מסדר היום הרגיל של המוסד. גם אז, יש להחיל את כללי התמיכה והעזרה לכל משפחה ומשפחה שחפצה בכך. הפרדה שכזו, בין שעות הלימוד הרגילות לבין פעילות הנעשית לאחר סיום הלימודים כסוג של צהרון לפי בחירת ההורים, עשויה להשאיר יחד את כלל האוכלוסיות, ולקיים את חובתנו האמונית והמוסרית.
