ממ"ד מעורב- פשרנות או חינוך דתי לכתחילה?

מצב הרוח, פרשת וישב, תשע"א
בעקבות תופעת ההפרדה בין בנים לבנות, קיימה תנועת נאמני תורה ועבודה בשיתוף עם בי"ס דרור בירושלים, ערב עיון בשאלה מה היא הדרך החינוכית הראויה ומה הן ההשלכות של חינוך נפרד או מעורב.

ותלמוד תורה כנגד כולם?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3971681,00.html

 

עם ישראל התבשר ב-ynet כי נחתם הסכם שמחזיר את בתי הספר ה"פרטיים" לחינוך הממלכתי דתי. שמואל שטח סבור שמדובר בהסכם כניעה, שמשמעותו מימון המוסדות – בלי לדרוש מהם חובות של בית ספר ציבורי

שמואל שטח
19.10.10

מהפך בחינוך הדתי: מחזירים את הפרטיים הביתה

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3971518,00.html

ועדה גיבשה את העקרונות, ובאחרונה נחתם הסכם שנועד לאפשר לבתי ספר פרטיים להיכלל בזרם הממ"ד מבלי שיאבדו את עצמאותם בקבלת תלמידים ובתכני לימוד. המוסדות מצידם יתחייבו לא לדחות תלמידים על רקע "חברתי-סוציואקונומי"

19.10.10 

האפ להפריד או לא? על שאלת ההפרדה בממ"דים

פורסם במצב הרוח, אלול תש"ע.

בציונות הדתית, על גווניה וזרמיה, אין רגע דל בגיזרת הוויכוחים והפולמוסים. עתה על הפרק: התנגדות של הורים, אנשי חינוך וגופים בציונות הדתית להפרדה בי ןבנים לבנות בבתי הספר הממלכתיים דתיים יסודיים. גם הפעם, מי שמרימה את נס המאבק היא תנועת 'נאמני תורה ועבודה', שקיימה לאחרונה ערב עיון בנושא בגבעת שמואל, בהשתתפות אנשי חינוך ורבים מתושבי המקום, תחת הכותרת: 'ההפרדה בבתי הספר הממלכתיים דתיים יסודיים -בדיעבד או מלכתחילה?'

בעקבות מכתבו של האדמו"ר מסלונים- כתות בית שני?

 

 

אולי הכרת ההיסטוריה אינה הופכת אותנו בהכרח לאנשים טובים יותר, אך היא עושה אותנו קשובים יותר לתבניות מחשבתיות והתנהגותיות השבות וצצות להן, והיא מספקת לנו כלים להתמודד איתן ולהרהר אחריהן. והנה, בעודי קורא את מכתבו התקיף של האדמו"ר מסלונים, עוד לפני שהספקתי להתרשם מבשורתו של האדמו"ר ומדרכו העצמאית בהנהגת חסידיו בעת שכזו, שמתי לב שהשפה, והמושגים שצורפו יחד כאן במכתב לקוחים ישירות מעולם אחר, מוכר לי יותר. המכתב משכפל, אם כי בהד קלוש וכצל מטושטש, את צירוף הרעיונות המופיע בכתביהם של קבוצת יהודים בני בית שני, שכתביהם ופעילותם הותירה את חותמה מעבר לגבולות עמם ותקופתם, לא לפני שהם התפרקו במטען הנפיץ של אמונותיהם.

עמנואל זה גם אנחנו

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3883302,00.html

 

מה אנחנו – ציונים דתיים – עושים מול האפליה העדתית בעמנואל? מצקצקים בלשוננו – זה חרדים ולא אנחנו. אז זהו שלא

האם בני-עקיבא עוד קיימת

 

http://www.news1.co.il/ShowArticles.aspx?docId=46420&subjectId=3&ShowAll=True

אבי שגיא, מתוך גיליון "דעות"

זה זמן רב שאני חש שבני-עקיבא של ילדיי אינה בני-עקיבא שלי; השם "בני-עקיבא" הוא שם משותף המציין תנועות נוער שונות לחלוטין. אני מתקשה למצוא קשר בין בני-עקיבא שבה גדלתי לבני-עקיבא בהווה
השם "בני-עקיבא" הוא שם משותף המציין שתי תנועות נוער שונות לחלוטין: זו של שנות ה-50 וה-60, וזו של היום בעקבות תהליכים שעוברת הציונות הדתית, הולכת ומתקרבת בני-עקיבא לעולם החרדי, שבו לימוד התורה וסמכות הרבנים תופסים מקום בלעדי

 

למה שלחתי את ילדי לממד?

 

 

ללמוד יחד, עולם קטן, ניסן תש"ע.

אם הייתי שר החינוך, הייתי מכנס מסיבת עיתונאים יחד עם השר להגנת הסביבה ומכריז על בתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים כשמורות טבע. תהליכי ההתכנסות שעוברים על הציבור הדתי לאומי, המתאפיינים בהקמת יישובים ושכונות לדתיים בלבד, גרמו לכך שבתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים הולכים ונכחדים מנופה של מערכת החינוך הדתית לאומית. התרבות צורות ההתיישבות ההומוגניות והתעבותן, המעיטה את הסיכויים שתלמיד מסורתי ממוצא מזרחי יחלוק שולחן משותף עם תלמיד מבית תורני וממוצא אשכנזי.
לשמחתי, זוכים ילדיי ללמוד בשמורת טבע כזו.

חיפוש הפשרות – הדגל של בני עקיבא

http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6979
בני עקיבא חרתה על דגלה השנה את הסיסמה "תנועה של עם". תנועה המחוברת לעם, לגווניו השונים, לערכיו, ולכל אחד ואחת מבני ובנות עמנו. בכך צועדת בני עקיבא בדרכו של מר"ן הרב קוק זצ"ל, שראה באהבת ישראל ערך עליון, ובין היתר כתב: "אני קשור בכולכם… כל נשמותיכם, כל דורותכם… בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן, שהוא קרוי חיים" (אורות הראי"ה, עמ' סו)

צעדת הל"ה

http://www.kdati.org.il/info/hevra/divuhim/100124_bney_akiva.htm

"אנחנו לא רוצים לפרוש ואנחנו לא מעוניינים בפתרון של תנועת נוער של הקיבוץ הדתי שמנותקת מבני עקיבא. אנחנו רוצים תנועה של עם. להיות מחוברים לתורה ועבודה. להחזיר את החברים לתורה ועבודה!"

בני עקיבא – תנועה של עם ?

בני עקיבא חרתה על דגלה השנה את הסיסמא "תנועה של עם". תנועה המחוברת לעם, לגווניו השונים, לערכיו, ולכל אחד ואחת מבני ובנות עמנו. בכך צועדת בני עקיבא בדרכו של מר"ן הרב קוק זצ"ל, שראה באהבת ישראל ערך עליון, ובין היתר כתב: "אני קשור בכולכם… כל נשמותיכם, כל דורותכם… בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן, שהוא קרוי חיים" (אורות הראי"ה, עמ' סו)