הקושי המתעצם לפגוש את הילדים פנים אל פנים ולא פנים אל פייס-בוק, הקונפליקט בין הנטייה המוטבעת להיות חלק מהשיח הכללי ובין הרצון לשמור על ייחודיות, עוגן משפחתי וערכי, מועצמים מאד בעידן שבו ריבוי המסרים ברשת וטשטוש זהותה של השידרה-התרבותית, מקשים מאד על הקניית המנהגים והערכים מסורתיים.
10.01.12
תהילה נחלון הסבירה בראיון לערוץ 7, מדוע תנועתה נלחמת, בנסיון לשינוי התורני, של בתי הספר הממלכתיים דתיים.
05/01/12
http://www.moreshet.co.il/web/news/news1.asp?x=56129&kategory=1601
03/01/2012
מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, משיב לרב ברוך אפרתי שיצא נגד התנועה בראשה הוא עומד ומסביר את חשיבות קיומה
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/231187
האומנם קיימת אפשרות להתחדשות אמיתית במציאות החיים של חברה דתית? ראיון עם ראש ישיבת 'מקור חיים', הרב דוב זינגר.
02/01/12
http://www.kipa.co.il/now/47143.html
בני הנוער שישתתפו בכנס המאוחד יחתמו על עצומה המתנגדת לפעולות אלימות, ישירות או עקיפות, נגד צה"ל. בין התנועות המשתתפות: בני עקיבא, עזרא והצופים הדתיים
26/12/2011
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FHEIKL&c41t4nzVQ=EE
המחסור בקרקעות הוביל את משרד הדתות להכריז על קבורה בקומות. הרב שמואל פפנהיים, דובר העדה החרדית, מסביר מדוע הוא מתנגד לרעיון החדש, ומולו שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, מסביר מדוע הוא תומך נלהב: "זה נושא הלכתי טהור!"
20/12/2011
המחלוקת סביב החינוך המעורב בחמ"ד מציפה על פני השטח את חוסר מוכנותו של הזרם החרד"לי להקשיב לדעות אחרות. לאור זאת יש להקים צוות שיגשר בין הדעות השונות בחמ"ד
11.12.11
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/230006
השרים ידונו היום בחוק חיוב לימודי ליבה. נאמני תורה ועבודה קוראים להצבעה בעד: החוק תואם את ההלכה המחייבת אב ללמד את בנו אמנות.
11/12/11
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1585407
בשנה שעברה ביטל העליון את ההסדר ובמקומו התקבל הסדר חדש, שלטענת העותרים גם הוא מפלה לטובה אברכים על פני אוכלוסיות אחרות
07.12.2011
אתר מורשת, אדר תשע"ב / שמואל שטח
מי שלא רצה את הנוער בפעולה ערכית מעורבת, קיבל אותו יושב בפאבים!
אנשי חינוך חכמים, טרחו להקים עבור הציונות הדתית מסגרות חינוכיות בהן יוכלו הבנים לדון יחד עם הבנות בגובה העיניים בסוגיות תורניות, אידיאולוגיות וערכיות. הדבר בא לידי ביטוי בפעולות, שיעורי תורה ובכיתות מעורבות שדווקא בשל אתגרי הצניעות, תוכננו להיות לבנים ולבנות יחדיו. בשנים באחרונות, פעלו גורמים שונים, להפרדת המוסדות החינוכיים לבנים ולבנות, עד כי בימינו, גם יחידה רעיונית, בסמינר של התנועה המעורבת, בסמנריון הנחשב ל"מעורב", תהיה נפרדת לבנים או בנות בלבד. המונח "סמינריון מעורב" יתייחס לכך שהבנים והבנות יפגשו בעיקר בחדר האוכל או בהפסקות.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/229740
בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' החליטו לקיים מספר שבתות, בהם יערכו דיונים ב"סוגיות המפתח", כהגדרתם. בשבת הקרובה הם יגיעו לתל אביב.
05/12/11
http://www.glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=94773
05/12/2011
שש שעות לימודי חול בשבוע, עריכה מחודשת של ספרי הלימוד וסינון תלמידים לפי סגנון הלבוש של הוריהם – אלה רק חלק מהדרישות שהעמידו רבני תלמודי התורה בפני המדינה במו"מ על שילובם בחינוך הממ"ד. הדברים עולים ממסמכים שמתפרסמים לראשונה בגל"צ, ומעידים על אפשרות של הקצנה נוספת בתהליך ההתחרדות של החמ"ד
על מנהיגי הציבור הדתי מוטלת האחריות לתגמל ככל שניתן, בדרכים שונות ומגוונות, דווקא את בתי הספר היסודיים בהם לא גובים תשלומי הורים, או גובים פחות. יש לדאוג במכוון לכך, שלבתי הספר השונים מתקבלים טעוני טיפוח ובעלי מעמדות שונים באופן שווה. בנוסף לכך, במקומות בהם ההורים מעונינים בתגבור תורני או העשרתי נוסף, מומלץ לעשות זאת, ככל שניתן, כפעילות אחה"צ אשר נפרדת מסדר היום הרגיל של המוסד. גם אז, יש להחיל את כללי התמיכה והעזרה לכל משפחה ומשפחה שחפצה בכך. הפרדה שכזו, בין שעות הלימוד הרגילות לבין פעילות הנעשית לאחר סיום הלימודים כסוג של צהרון לפי בחירת ההורים, עשויה להשאיר יחד את כלל האוכלוסיות, ולקיים את חובתנו האמונית והמוסרית.
חירות בעבודה
שרה גרבר-דינרשטיין
בשבועות האחרונים עסקנו בפרשות השבוע במפגש עם עבדות עם ישראל במצרים,הקשיים והשעבוד מחד, ומאידך- השמחה הגדולה עם היציאה מעבדות לחרות המלווה בפחד ובדפוסי התנהגות קורבניים.
תשובה ל"ציוני דתי".
שאלה:
אני שמאמין בערכי הציונות הדתית, גיליתי שכל המנהיגים שלנו נטשו את הערכים הללו. רב גדול שאותו הכרתי טעה וכתב מאמר הלכתי שנחשב ממש לפסק רפורמי. פוליטיקאי שלטובתו הצבעתי התברר כחסר מעש, אלוף בצה"ל שאותו הערכתי, טעה ועשה פשעים נגד ההתיישבות ועכשיו התברר לי שאפילו הרב הצבאי הראשי אותו הערצתי, הוא חסר עמוד שדרה.
מאמרים אלו מובאים כאן ביחס לביקורת הנמתחת על התנועה על קבלת כספים מהקרן. הדברים הרלוונטים לכך מסומנים בגופן בולט.
הכותב הוא פרופ' למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, ונשיא מכון המחקר NGO Monitor.
___________________________________________________________________________
אין מקום לכיפה הסרוגה במחאות של מפונקים-כך אמר אתמול הרב חיים נבון בפאנל שנערך באוניברסיטת בר אילן, ועסק בקול הדתי בסוגיות החברתיות. לעומתו טען הרב בני לאו כי דתיים צריכים לשאת את הדגל בכל סוגיה ולא רק בהוזלת מחירי הקוטג'. בהמשך התלהט הויכוח שכלל ציטוטים מהגמרא ומהפוסקים בעיקר סביב שאלת היחס לקדמה.
דיון סוער התקיים אתמול (ג') בערב, באוניברסיטת בר אילן במהלך כנס בנושא "הקול הדתי בסוגיות חברתיות".
בכנס שאורגן כחלק מפרויקט "עת לעשיה", של צעירי "נאמני תורה ועבודה", השתתפו הרב ד"ר בני לאו והרב חיים נבון.
במהלך הפאנל דנו השניים בשאלה – האם קיים "קול דתי" בסוגיות חברתיות? ואם כן, מדוע הוא לא נשמע בקיץ האחרון כמעט בכלל?
ראשון הדוברים היה הרב בני לאו, שענה כי ליהדות יש מה להגיד על כל דבר, ומשום כך ראוי שהדתיים יישאו את הדגל בסוגיות חברתיות ועקרוניות נוספות. הרב הביע את צערו מכך שדתיים מעטים השתתפו במחאה, וטען כי צר היה לו שבאותה עת ממש התאגדו בני הישיבות למחיר מוזל לקוטג', במקום לקחת אחריות ציבורית ולקדם את הוזלת המחיר לכלל החברה.
עוד הדגיש הרב, כי התורה וההלכה מעודדות לפיקוח על מחירים ולצדק חברתי. ולא רק זאת, לדעתו קול התורה צריך להשמע בסוגיות ציבוריות נוספות – רווחה, בריאות, ואף מדיניות וביטחון.
ביגוד אליו, טען הרב חיים נבון בתוקף, כי התורה אינה קובעת ומדריכה אותנו בסוגיות מדיניות וציבוריות כמעט בכלל (למעט בהקשרים ספציפיים כמו שמיטה ויובל). להפך, לדעתו התורה היא הדרכה ערכית והלכתית בעיקר לפרטים, ואסור שתהיה לה השפעה על מוסדות ציבוריים שהכרעותיהם נוגעות לשיקולים מקצועיים.
כך לדוגמא, טען הרב נבון כי השאלה המדינית ביטחונית צריכה להקבע משיקולים מדיניים ביטחוניים ולכן לו, כאיש תורה, אין מה להוסיף על כך.
לדעתו "חזון הנביאים" הוא ההתנהגות של הפרטים שצריכה להשתפר ולבוא לידי ביטוי בדאגה לחלש, למשל על ידי מעשר כספים.
לדבריו המחאה בקיץ האחרון היתה "מחאה של מפונקים שרוצים לטוס לחו"ל כל שנה ובוכים על כך שאינם סוגרים את החודש. אם כל אחד מהאנשים שיצאו לאוהלים היה נותן מעשר כספים – לא היו יותר בעיות חברתיות במדינת ישראל!".
לדעתו אין, ולא צריך להיות, קול "דתי" בסוגיות אלה, משום שהתורה אינה עוסקת בהן והיא משאירה לפרטים את שיקול הדעת הכלכלי, החברתי והמדיני.
לכופף את עצמי לתורה
הויכוח בין השניים היה סוער, ובאמצע הדיון אף נראה שהם שכחו ש"יש להם קהל". השניים הרבו לצטט קטעי שו"תים, מימרות מהגמרא ופסוקים שונים כדי להוכיח את עמדתם – כל אחד בחר כמובן, את הקטעים שמסייעים לדעתו.
חוסר ההסכמה התבטא בסוגיות נוספות – כמו היחס לקדמה.
הרב בני לאו טען שהוא אופטימי מהתקדמות העולם ורואה ברוחות הנושבות בו סימנים חיוביים המחייבים אותו להיות חלק מהם (היחס למוגבלים, מעמד האישה ועוד).
הרב חיים נבון לעומת זאת, הביע חוסר אמון ב"רוחות" הללו, וטען ש"קידמה" זו הביאה עלינו את השואה.
כשהרב חיים נבון אמר כי הוא מכופף את האינטואיציות שלו אל מול התורה – מכיון שהוא מאמין שיש בדברי התורה אמת גדולה יותר מזו שהעולם לכאורה בוחר בה (גם בהקשר של מעמד האישה למשל). ענה הרב בני לאו כי הוא מאמין באינטואיציות הללו ומנסה למצוא את המקום בדברי התורה בו יוכל להתלות כדי לבסס את דבריו.
הערב התקיים כחלק מפרויקט "עת לעשיה" של תנועת נאמני תורה ועבודה. מטרת הפרויקט היא לקדם שיח דתי, עמוק, רחב, פתוח ומחויב להלכה, ומתוך שיח זה לצאת לעשיה חיובית בתחומים השונים.
מרכזת הפרויקט, אפרת גרבר-ארן, הביעה שמחה מהצלחת הכנס "הויכוח בין השניים היה אמיתי. אני מרגישה שחלק ממטרת הפרויקט שלנו הוא לשקף את המורכבות שיש בסוגיות הדתיות-חברתיות."
"גם הרב בני לאו וגם הרב חיים נבון הם אנשי תורה פתוחים, אלא שכל אחד מהם תופס את הדברים אחרת לחלוטין. אני רק מקוה שכל המורכבות הזו לא תמנע מאיתנו בסופו של דבר לפעול ולעשות כדי להוסיף טוב לעולם – גם ובעיקר בסוגיות ציבוריות"
הרב עילאי עופרן: "מדינת ישראל החילונית אחראית לכך שהדת שייכת לזרם אחד!"
בתנועת "נאמני תורה ועבודה" סבורים כי יש לשנות את מערך שירותי הדת בישראל על מנת למנוע מיאוס בקרב הציבור החילוני. הרב של קבוצת יבנה מסביר כיצד הדמוקרטיה אחראית לעיצוב הדת בישראל.
קרקס מעורב – מי בכלל שם לב? השחקנים עומדים במרחק רב ובאולם כמעט חשוך. נדמה לי שאלו שכן שמים לב לכך, הם דווקא אלו שרוממות "קדושת המחנה" בגרונם. דעה
הכותרת זעקה: וכי מה לגבעת שמואל לחשוש מקרקס של "דתיים"? ואכן מדוע לחשוש?- זכותו של כל ציבור לנהוג בהתאם לאמונתו וחובתה של כל עירייה לאפשר לכולם את הזכות הזו. כשם שאיננו רוצים כפיה דתית כך לא נתיר כפיה חילונית. אלא שהמציאות מעט יותר מורכבת ויש לנהוג בה בחוכמה.
לפני שנים התלבטתי היכן לגור. חיפשתי עיר "רגילה", כזו אשר יש בה חילונים ודתיים יחדיו. בעיר כזו נוכל להיות חלק מהחברה הישראלית, לתת ולקבל, לתרום ולהשפיע על הסביבה. בחרתי בעיר גבעת שמואל ורכשתי דירה בבניין רגיל, מה שנקרא: "מעורב". חילונים ודתיים. בדיעבד היום, מתוך 37 דיירים, רק שניים מהם חילונים וגם אלו כנראה בשכירות. תהליך לא פשוט עובר על העיר.
הציבור הדתי, הינו שותף מלא בחובות האזרחיות וכולו מתפרנס (טוב…) מעמל כפיו. בניגוד לכמה ערים אחרות בהן ניתן ובצדק, להאשים את ציבור לומדי התורה בכפיה דתית ובאי השתתפות אמיתית בתשלומי הארנונה, אין כזה דבר בגבעה. הציבור הדתי, לגווניו השונים, שומר על אזרחות טובה ואפילו נפלאה. ועדיין, מסיבות שונות ומורכבות, הציבור החילוני עוזב מידי יום ומעדיף למצוא לו מקום אחר לגור.
הנחת היסוד הערכית שלי היא שנכון שנחיה זה לצד זה, חילונים ודתיים. לשם כך חובתו של הציבור כולו לדאוג לכך שהאיזון ישמר. אחרת, בתוך כמה שנים יחיו יהודי מדינת ישראל בערים נפרדות. חלקן לדתיים וחלקן לחילונים.
על החילונים לאפשר לדתיים לבנות בתי כנסת, לכבד את הפרהסיה הציבורית ולא להתקטנן על כל מקווה חדש. במקביל, על הציבור הדתי לאפשר לחילוני לקיים פעילות תרבותית בשבת, ללכת לקאנטרי קלאב ולתת לו את המגיע לו לפחות על פי רוח אמנת גביזון מדן. כל צעד חריג עלול להצית פחדים וחששות ולזרז את תהליך ההיפרדות.
האם שירותי הדת בישראל נותנים את המענה הדרוש לכלל האוכלוסיה? בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' לא כל כך בטוחים.
התנועה מצידה מציעה חלופה למציאות הקיימת במטרה "להפוך את שירותי הדת בישראל הנתפסים כמסואבים ומנוכרים, למובילי יישומה של דמוקרטיה השתתפותית בישראל", כהגדרתם.
אחד מיוזמי התכנית – רבה של קבוצת יבנה וחבר בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', הרב אילעאי עופרן סיפר בראיון לערוץ 7 על המתכונת המוצעת, "כל מי שקצת מצוי בתחומים האלו וקורא עיתונים ושומע חדשות, או שיצא לו בשנים האחרונות להתחתן או ח"ו להתגרש או לקבור קרוב משפחה, פגש את הבעיתיות הרבה באופן בו מנוהלים שירותי הדת בישראל".
"הסיפור הגדול שדובר בשבועות האחרונים – ההרשמה לנישואים של צוהר, היא דוגמא אחת לנושא זה. אך אנחנו מדברים גם בנושא הכשרות, מינוי הרבנים, וכמעט בכל פינה שנוגעים בה נתקלים בשחיתות – בה כמובן לא כולם שותפים, ונפגשים גם בקונספט מוטעה של ניהול".
הרב עופרן סבור כי מינוי רב צריך להיעשות על ידי הקהילה ולא על ידי הרבנות הראשית לישראל, "באופן מהותי אנחנו חושבים שעולמו הדתי של האדם וקהילה לא יכול להיקבע על פי מי שמחזיק במשרה ציבורית כזו או אחרת אלא לעבור להחלטת הקהילה עצמה – כמו שהיה מדורי דורות. המצב הנוכחי במינוי רבנים, שכאשר יש שר דתות ממפלגה א' אז כל מינויי הרבנים הם ממפלגתו וכשהמשרד עובר למפלגה אחרת אז כל הרבנים הם של אותה מפלגה".
"בסופו של דבר", ציין הרב עופרן, "קהילה רוצה שהרב יתאים לדרכה ואמונתה. בנוסף על הרב לתת דין וחשבון לקהילה בה מכהן ולא לבוס שלו במשרד הדתות. הרב הוא נבחר ציבור ולא פקיד ממשלתי ברמה ירודה, והמצב הנוכחי הוא שכל הרבנות הממלכתית היא סוג של פקידות ואנחנו רוצים להחזיר את הכבוד למוסד הזה".
הרב עופרן לא חושש מבחירת רבנים שאינם אורתודוקסים, "תנועות אלו בכל אופן מרבות לפנות לבתי המשפט בטענה שהן מופלות לרעה והן תמיד זוכות, כי במדינה דמורטית כך מתנהלים הדברים. בנוסף יש לצין כי המתנגדים הגדולים להצעה שלנו הן דווקא תנועות אלו – הלא אורתודוקסיות, כי לפי הצעתנו התקציב יהיה לפי גודל הקהילה ותנועות אלו אינן גדולות. אם אנחנו חושבים שנוכל להשליט את דרכנו בכח ובכפייה אז המציאות תטפח על פנינו".
בנוגע למערך הכשרות אמר הרב עופרן כי על פי הצעתם, כל מערך שירותי הדת יעבור לידי הקהילות והן תפקודנה את חבריה ועל פי זה יקבלו את התקציב, "כל קבוצת קהילות יתאגדו ל'אגד קהילות' וחמשת תאגידי הקהילות הגדולים ביותר יקבלו זכיון מהמדינה למתן תעודות הכשר. המצב הנוכחי היום הוא שיש את מערכת הכשרות של הרבנות הראשית ויש שם בעיות בשפע. יש בדצי"ם כפטריות אחר הגשם שחלקם מאוד מסודרים וחלקם קיקיוניים לחלוטין. על פי הצעתנו המערך יוסדר וגופי הכשרות יהיו עמותות מסודרות, המחוייבות בשקיפות ותחת פיקוח. כך, כל אדם יוכל לבחור את הכשרות שהוא מעוניין בה".
הרב עופרן משוכנע כי תכנית זו תקרב רחוקים, "אדם רחוק שמרגיש שביכולתו לבחור והדברים לא כפויים עליו מלמעלה, רמת ההתנגדות יורדת".
