האד"ם (שוב) מחפש משמעות/רונן לוביץ

השקפת עולמה של האורתודוכסיה המודרנית מתעצבת הן כתגובה למודרנה והן מתוך הנגדה וביקורת לדפוסי תגובה אחרים. האורתודוכס המודרני מגבש את תודעתו העצמית גם בכך שהוא מעמיד את עצמו אל מול הד"ל (דתי ליברלי) מכאן, והת"ל (תורני לאומי) מכאן . במאמר זה ננסה לאפיין את עולמו של האד"ם ולעמוד על טיבו של האתגר הדתי בפניו הוא ניצב

אמנות ואמונה – התלכנה שתיהן יחדיו?/רונן לוביץ

הזרם ההולך וגובר של צעירים דתיים העוסקים ביצירה אמנותית לסוגיה מעלה איתו בעיות רבות, מהן שאלות אופרטיביות הנוגעות במגבלות ההלכתיות של העשיה האמנותית, ומהן שאלות תיאורטיות שעניינן במישור העקרוני. בדברים הבאים ננסה לעמוד על כמה הבחנות יסודיות הנחוצות לשם עיצוב הגישה העקרונית כלפי מקומו ומעמדו של החינוך האמנותי במסגרות הלימוד של החינוך הדתי.

אורתודוקסיה ליברלית – בין החרד"ל לקונסרבטיבים/רונן לוביץ

אל מול הפניית העורף של החרד"לים מערכים ליברליים ומודרניים, ואל מול חציית הקווים האדומים של היהדות ההלכתית בקרב התנועה הקונסרבטיבית, מבקשת האורתודוקסיה ליברלית לשלב בין העולם הדתי לבין עולם הליברלי, מתוך נאמנות להלכה ומתוך קשב עדין לאתגרי העולם המודרני. המאמר יעסוק בהבחנה בין הזרמים ביהדות היום.

כשרות הבשר ושיקולי המוסר/רונן לוביץ

אכילת בשר הותרה בתורה, ובהזדמנויות רבות היא אף בגדר מצווה. כך באכילת קורבנות, בשמחת החגים לגביהם נקבע: "אין שמחה אלא בבשר ויין" (פסחים קט, א), ואף מדי שבת בשבתו "ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו" (שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ).
אולם למרות זאת ההיתר לאכול בשר איננו מובן מאליו. המאמר ינתח את שיקולי המוסר ביחס לאכילת בשר ממקורות היהדות.

לשאלת תוקף קניין האישה בקידושין/רבקה לוביץ

בצעירותי הרהרתי רבות במשנה במסכת קידושין הקובעת: "האישה נקנית בשלוש דרכים" – מה פירוש המילה 'נקנית'? האם בנישואין כדת משה וישראל אכן קונים את האישה? מהו אותו 'קניין' ומהי מהות הקידושין? הניסיונות שלי במשך השנים לברר סוגיה זו עלו בתוהו, ולא מצאתי תשובה שתניח את דעתי.

המרד בממסד

מזל טוב! יעל ויואב (שמות בדויים) נישאו כדת משה וישראל בשעה טובה ומוצלחת, ועומדים להקים בית בישראל. מה הסיפור? ובכן, הסיפור הוא כזה. בני הזוג האוהבים החליטו שהם אינם רוצים כל חלק ונחלה בממסד הרבני בישראל. (מעניין למה?!). בשל כך בחרו השניים שלא להינשא ברבנות.

מי סופר את מסורבות הגט? / רבקה לוביץ

לקראת יום העגונה של 2010, שחל בתענית אסתר, ובו מציינים את המצוקה של נשים עגונות ואת המאמצים הנעשים להביא לפתרונות הלכתיים עבורן, עיינתי שוב בנתונים והמספרים שהנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה כסיכום שנת 2009, ולא הצלחתי להבין את המספרים.

הגיע העת לדבר על הצורך בגיוון המחנכים בחינוך הדתי / שולי אייזקס

בימים אלו מתקיים קמפיין מחנכים מגוונים של תנועת נאמני תורה ועבודה, שנועד לעורר שיח על הצורך בגיוון המחנכים בחינוך הדתי. בעקבות הקמפיין נזכרתי כי לפני כמה שנים התבקשתי לשאת דברים, כנציגת מורי המאה של החמ"ד. כשהגיעה אלי הפנייה בקשתי לברר שלא נעשתה טעות. בכל מאודי אני שייכת לזרם החמ"ד ואף מנהלת חטיבת ביניים ברשותו. אך כמי שאיננה עוטה כיסוי ראש ונזם קטן וסורר מנצנץ באפה התרגשתי באמת נוכח מחווה זו. מעולם קודם לכן לא הרגשתי שייכת בכנסי חמ"ד שהגעתי אליהם. משהו בשפה, בנראות, גם בנוכחות החסרה של נשים מלמדות הנכיחה תחושת זרות.

מחנכים מגוונים? בשביל מה זה טוב? / הרב צבי קורן

"אנחנו לא נותנים לתלמידים שלנו דרך תורנית ברורה, כי לנו, המחנכים, יש השקפות עולם שונות" – הלין חברי; ואני דוקא ראיתי בזה ברכה: טוב שהתלמידים יראו שיש בקרב המחנכים שלהם דעות שונות ודרכים שונות של תורה.
באסיפת ההורים אמר לי אבא של אחד התלמידים כמה חשוב היה לבן שלו לפגוש גם אותי, כי דוקא להשקפת העולם המורכבת שלי הבן שלו התחבר. תלמידים אחרים, שהגישה שלי היתה בשבילם מבלבלת, הזדהו יותר עם מחנכים אחרים. טוב שהם היו שם!
למה טוב שהילדים שלנו יפגשו דמויות חינוכיות מגוונות? כאשר כל המחנכים מבטאים השקפת עולם אחידה – חלק מהתלמידים יתחברו להשקפת עולם זו, אבל חלק "יתפספסו", ואנו עלולים להצטער על כך שנים ארוכות אחר כך.

הסכנה בפני הפיתוי, העמידה בפני הלחצים- הרב פרופ' דניאל שפרבר פרשת מקץ תשפ"א

הסכנה בפני הפיתוי, העמידה בפני הלחצים, פרשת מקץ תשפ"א
בתקופה האחרונה קיבלנו אני ואשתי כמעט יום יום טלפונים מבנקים וגופים עסקיים שונים, המציעים לנו הלוואות בריבית נמוכה ובתנאי תשלום נוחים וארוכי טווח. הבנו שישנם אנשים מסוימים, כגון בעלי חנויות ומסחר שעסקיהם הושבתו במשך חודשים ארוכים ואפילו כאלה שנסגרו כליל, אשר ההלוואה המוצעת יכולה להיות להם כקרש הצלה ממש. אף נודע לנו על אחרים, שבאמת לא נזקקו לעזרה כלכלית זו, ובכל זאת ראו בה הזדמנות פז להפיק תועלת מהצעות אלה. כלומר, עבורם מעז יצא מתוק. אך יחד עם זאת ידענו כי קבלת הלוואה כלשהיא אף בתנאים יחסית נוחים, משעבדת את האדם. כי הריבית "הנמוכה" מכרסמת בו וממעטת את הונו ורכושו, כי כמאמרו של ריש לקיש בסנהדרין צ"ח ע"ב: