בשקט בשקט, בחסות המהומה סביב הוועדה למינוי שופטים, ומתחת לאפו של הציבור-מעלה לשכת עורכי הדין בתפקידה, ומינתה נציג חרדי לוועדה למינוי דיינים. ומי ישלם את המחיר?הציבור הרחב, ובצדק. יש מחיר לאדישות/בני דורון.

בשבועות האחרונים המדינה רועשת וגועשת לקראת המינוי הצפוי של שלושה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. על שולחן הכנסת הצטברה ערימת חוקים שנועדו להשפיע בדרך כזו או אחרת על הרכבו של בית המשפט, ומהדורות החדשות דואגות לעדכן אותנו בכל התפתחות, בליווי ניתוחים, פרשנויות ותחזיות. כל מהלך שקשור לנושא נבחן תחת זכוכית מגדלת.

כחלק מהפסטיבל, מינתה אתמול לשכת עורכי הדיןאת נציגיה לוועדה למינוי שופטים, שמהווה למעשה זירת קרב נוספת במלחמה המתמשכת בין משרד המשפטים, לבית המשפט העליון.

יחד עם זאת, בשקט-בשקט ובלי שאף אחד שם לב, מינתה הלשכה באותה הזדמנות גם את נציגיה לוועדה למינוי דיינים, מהלך שנתפס כזניח וחסר חשיבות. כעת מסתבר שהיו מי שניצלו את העלטה, בשעה שכל הזרקורים הופנו לבית המשפט העליון. בזמן שכולם עסקו בשינון קורות החיים של נעם סולברג, נרקחו עסקאות, נרקמו דילים והושגה הכרעה דרמטית שהשלכותיה עצומות.

אף לא אישה אחת בוועדה

הוועדה למינוי דיינים מורכבת מעשרה נציגים, כאשר ארבעה מתוכם משתייכים באופן אוטומטי לציבור החרדי:  שני הרבנים הראשיים ושני נציגי בית הדין הרבני. ארבעה מקומות נוספים מתחלקים בין נציגי הכנסת והממשלה, כאשר גם בהם דואגות המפלגות החרדיות לשריין לעצמן כיסאות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. שני המקומות הנותרים מאוישים על ידי נציגי לשכת עורכי הדין, שאמורה להוות סוג של איזון, ולשמש כאופוזיציה אל מול היתרון החרדי שמקנה מבנה הוועדה.

 בזוכרה את העובדה כי ארבעה מקומות בוועדה חסומים בפני נשים וחילונים, היות שדיין חייב להיות גבר שומר מצוות – נהגה הלשכה לבחור כנציגיה דווקא נשים ואנשים שאינם שומרי מצוות, על מנת שיוכלו לייצג את האינטרסים של הציבור שמודר מבתי הדין.

  אתמול החליטה הלשכה לשבור את המשוואה, ולמנות מטעמה נציג חרדי – ובכך להותיר את הוועדה ללא ייצוג נשי כלל. המחסום האחרון שנועד לבלום השתלטות חרדית על מערכת בתי הדין קרס, הלכה למעשה. אם עד כה יחס הכוחות בין החרדים לבין הנציגים הציונים עמד על שישה מול ארבעה לטובת החרדים, כעת היחס הוא שבעה מול שלושה. אין פלא שכבר יש מי שמתכוון להגיש על זה בג"ץ.

  במציאות שכזו סביר להניח שמעתה ואילך, ישרת רוב מוחלט מקרב הדיינים שימונו לבתי הדין בכלל ולבית הדין הגדול בפרט, את האינטרס החרדי. גם אם תיזרק עצם לנציגים הציונים בדמות מינוי של דיין ציוני, יהיה זה לאחר שיעבור את אישורם של החרדים.

תאשימו רק את עצמכם

אפשר להבין מדוע זוכה בית המשפט העליון להתעניינות רבה יותר מאשר בית הדין הרבני הגדול, אך קשה להבין את חוסר הפרופורציה. בשעה שמתחוללת סערה סביב מינויים של שלושה שופטים עליונים, עומד על הפרק גם מינוי שבעה דיינים חדשים לבית הדין הגדול. הווה אומר שיותר ממחצית ההרכב עומד להשתנות.

לגמרי במקרה יצא שיו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, הוא אדם דתי שמבין את חשיבות הנושא, ועל כן הוא נאבק בצורה מרשימה כדי למנות גם דיינים ציונים, על אף הלחצים הכבדים שמופעלים עליו מצד המפלגות החרדיות. נראה שכי בזמן ששר המשפטים עמד עם האצבע בסכר וניסה למנוע את ההצפה, קדחה לשכת עורכי הדין חור במקום היחיד שנדמה היה כי אין חשש שייפרץ.

  מי שישלם את המחיר הוא הציבור הרחב, שכן הסיכוי שהאזרח הממוצע ימצא את עצמו על ספסלי בית הדין הרבני הגדול, גבוה בהרבה מהסיכוי שיגיע להיכלי בית המשפט העליון.כאשר אי מתי בעתיד ייתקל הציבור בפסקי דין שערורייתיים, באדיבותם של דיינים קיצונים – הוא יוכל להאשים רק את עצמו. מי שסלל את הדרך לשליטה החרדית במערכת בתי הדין הרבניים היא החברה באדישותה, התקשורת בהתעלמותה, המפלגות הגדולות בכך שמכרו את הוועדה למינוי דיינים תמורת נזיד לא כולל עדשים, ובעיקר לשכת עורכי הדין שמעלה בתפקיד וסתמה את הגולל על האפשרות לשינוי את המצב.

http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.1572217 

22.11.2011