ארבעת המינים: הכי יקר, הכי מהודר – הכי מיותר
http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4132850%2c00.html
כל שנה זה אותו הריטואל: למי יהיה את סט ארבעת המינים הכי מהודר, והשווקים מתפרעים בהתאם. רוצים להדר במצוות? תשקיעו בילדות בוכיות, במקום בערבות בוכיות
09.10.11
אם היינו מנסים לדרג את תרי"ג המצוות לפי הזמן, המאמץ והכסף שמושקע בכל אחת מהן, מצוות יהדות – קראו:
מה נשתנה בנישואים שווקי ארבעת המינים הנפרשים ברחבי הארץ בימים אלה, מסמלים דווקא את ההיפך מכוונת המשורר.
על חודו של פיטם
באופן כללי זוכה
לא ברור אילו תגליות נחשפות כשמביטים על אתרוג מבעד לעדשות הללו, ומדוע בחינה היקפית שלככה זה נראה האתרוג לוקחת חצי שעה, אך כן ברור שיש לא מעט מצוות אחרות היו שמחות לקבל יחס דומה. חבל שהדקדקנות המאפיינת את מצוות ארבעת המינים, חסרה במצוות רבות אחרות, בהן היא יכלה להועיל בהרבה.
בנוסף, תמוה ביותר השינוי המהותי אותו אנו עוברים במוצאי יום הכיפורים. לאורך חודש אלול והימים הנוראים אנו שמים דגש על ההכנה הפנימית לקראת ראש השנה ויום כיפור, על ידי חשבון נפש, אמירת סליחות, תיקון המידות, לימוד הלכות תשובה, ובקשת סליחה מאלה שפגענו בהם. לעומת זאת, בכל הנוגע לארבעת המינים, אנחנו משקיעים בחיצוניות ומתרכזים בשאלה למי יש את האתרוג הכי יפה, את הלולב הכי זקוף, ובאופן כללי – את הסט הכי מרשים. כך שבמקום להתמקד בתפילה עצמה, אנחנו מגדירים את איכות התפילה דרך הסט, ולכן משקיעים בו כל כך הרבה.
"אושפיזין" – כשהמציאות הפכה לסרט
הסכומים האסטרונומיים שנשפכים על רכישת ארבעת המינים והאביזרים הנלווים להם, חורגים מכל היגיון ומייצרים תחושה כאילו מי שמשקיע יותר כסף, קונה לעצמו מקום בעולם הבא. לא ברור על מה ולמה המחירים מרקיעי שחקים ונוסקים אל על, ובמיוחד לא ברורה הנכונות של הציבור הרחב לשלם כל כך הרבה.
השווקים המשגשגים מוכיחים כי יש בסיס מציאותי עליו התבססה דמותו של שולי רנד בסרט "אושפיזין". גיבור הסרט חי בעוני מחפיר, ובדרך נס הוא מקבל סכום כסף שאמור להיות עבורו אוויר לנשימה, אך למרות זאת, הוא מנצל את הכסף לרכישת אתרוג מהודר במחיר של אלף שקלים. יש שיתפעלו ויגידו כי התנהגות שכזו מעידה על צדיקות מרובה, אך רצוי יותר שמי שמחפש להדר במצוות, ישקיע את כספו במצוות אחרות.
במקום להתרכז בערבות הבוכיות, עדיף לשים לב לילדות הבוכיות הזועקות מן הפשקווילים בנוסח "אמא הבטיחה לנו עוף לשבת", או להקשיב לקולות המתייפחים הבוקעים מן הרמקולים הסמוכים לדוכנים, ומתחננים לתרומה למימון ניתוח לאדם החולה במחלה קשה.
כסף לסט – או לצדקה
כמו בכל דבר, כאשר יש ביקוש – גם ההיצע הולך ומתפתח, וכך בכל דוכן מציעים לנו את סט עם הידור
מהודר שבמהדרין, בהשגחת הכשרות המחמירה ביותר, בהמלצת המומחה המבין ביותר, ובהסכמת הרב הגאון ביותר. המחיר, כמובן, מטפס בהתאם.
במקום הטקס הקבוע, אפשר להחליט להסתפק בסט ארבעה מינים כשר וצנוע, ולנתב את ההשקעה הכספית למקומות אחרים. את הזמן הרב שאנחנו משקיעים בבחירת סט, אפשר לנצל להגשת עזרה בבניית הסוכה למי שאינו יכול לעשות זאת בעצמו. את ההקפדה והדקדקנות אפשר להעביר למצוות שבין אדם לחברו, ואת הכסף שנחסך אפשר לתרום לצדקה. ברוך השם לא חסר למה לתרום, ובמיוחד בתקופת החגים.
