מי שמתעקש על הפרדה בין בנים לבנות גם בכיתה א´, הוא במקרים רבים מידי גם מי שידרוש היבדלות חברתית וכשהיא לא תוכל להיעשות בממ"ד הציבורי (וטוב שכך) הוא יפנה לדרך אחרת. דעה
שמואל שטח, י"ט סיון תשע"ג, 28/05/2013 09:40 , אתר כיפה
היחס בין אקלים חברתי והפרדה מגדרית
בחינוך היסודי הממלכתי דתי
אריאל פינקלשטיין
אב התשע"ג | יולי 2013
©
כל הזכויות שמורות
תקציר
מסמך זה סוקר את הבדלי האקלים החברתי בין כיתות נפרדות וכיתות מעורבות בבתי הספר היסודיים בחמ"ד על סמך עדויות תלמידי כיתות ה' וכיתות ו' עצמם במבחני המיצ"ב שנערכו בשנים תש"ע ותשע"א (בשתי השנים יחד, ענו על שאלוני המיצ"ב כלל תלמידי כיתות אלה בחמ"ד).
מסמך זה מציג את הנתונים ודן בהם מתוך התחשבות ברקע הסוציו-אקונומי של התלמידים. משרד החינוך מפרסם את נתוני המיצ"ב כאשר הוא מחלק את בתי הספר לשלוש רמות סוציו-אקונומיות שונות. מכיוון שבבתי ספר מעורבים ישנה כמות גבוהה בהרבה של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, לנתון זה יש השפעה מכרעת על נתוני מסמך זה. במדדים מסוימים רמה סוציו-אקונומית נמוכה מתואמת עם אקלים חברתי חיובי יותר, במדדים אחרים היא מתואמת עם אקלים חברתי שלילי יותר וישנם מדדים בהם אין לרמה הסוציו-אקונומית השפעה משמעותית על הציון הסופי.
המדד בו נמצאו הפערים המשמעותיים ביותר הינו מדד הבודק את התחושה הכללית של התלמידים כלפי בית הספר. ציון המדד מהווה את אחוז התלמידים בבית הספר שהעידו על אהבתם את בית הספר ועל חוסר רצונם לעבור לבית ספר אחר. הציון הממוצע בבתי ספר בהם הכיתות מעורבות עומד על 74.33 ואילו בבתי הספר בהם הכיתות נפרדות, עמד הממוצע על 67.9 בלבד, פער משמעותי של כ-6.5 נקודות. על פי נתוני משרד החינוך לרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים לא הייתה השפעה משמעותית על מדד זה ולפיכך נראה שיש לייחס את הפער הזה להפרדה או לנגזרותיה (כדוגמת תפיסה תורנית וכדומה). ראוי לציין שבדיקת בתי הספר ברמה הארצית מלמדת שבתי הספר המעורבים מצויים במדד זה במצב דומה לכלל בתי הספר בארץ שנבחנים במבחני המיצ"ב (שהם ברובם המוחלט מעורבים), ואילו בתי הספר הנפרדים הם החריגים.
נתון משמעותי נוסף מתייחס לשני המדדים שהציון בהם משקף את אחוז התלמידים המעידים שאינם מרגישים מוגנים בבית הספר ואת אחוז התלמידים המעידים על מעורבות באירועי אלימות. במדד "היעדר תחושת מוגנות" נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 7.16% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים ואילו בבתי ספר נפרדים, בממוצע, 7.85% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים, ומכאן שבבתי הספר הנפרדים ישנם 10% יותר תלמידים שמרגישים לא מוגנים. כמו כן, במדד "מעורבות באירועי אלימות" נמצא שבממוצע בבתי ספר מעורבים 15.3% מהתלמידים מעורבים באירועי אלימות לעומת 16% בבתי ספר נפרדים, ומכאן שבבתי ספר נפרדים ישנם 4.5% יותר אירועי אלימות. הנתונים הללו מפתיעים במיוחד לאור העובדה שבבתי ספר מעורבים ישנו ריכוז גבוה בהרבה של בתי ספר בהם הרקע הסוציו-אקונומי נמוך, ועל פי הנתונים הארציים של משרד החינוך בבתי ספר מסוג זה התלמידים מעורבים הרבה יותר באירועי אלימות ומרגישים הרבה יותר חסרי הגנה: ברמה ארצית, בשנת תש"ע בבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי נמוך 15% מהתלמידים הרגישו תחושת חוסר מוגנות, לעומת 9% בבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי בינוני ו-6% מרקע סוציו-אקונומי גבוה. על פי שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר יוצא שבבתי הספר המעורבים, בממוצע, 9.79% מהתלמידים היו אמורים להרגיש חוסר מוגנות לעומת 7.75% בבתי הספר הנפרדים, וכך הפער האמיתי היה אמור להיות יותר משתי נקודות דווקא לטובת בתי הספר הנפרדים, אך בפועל הפער עומד על דווקא 0.7 נקודות לטובת בתי הספר המעורבים. כך גם, במדד "מעורבות באירועי אלימות", שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים מלמד שהציון הצפוי של בתי הספר המעורבים היה 15.22 לעומת 14.39 אצל בתי הספר הנפרדים, אך בפועל, הפער היה הפוך דווקא לטובת בתי הספר המעורבים.
במדד "יחסים חיובים בין תלמידים לחבריהם" נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 70.81% מהתלמידים העידו על קשר טוב עם חבריהם לעומת 69.37% בבתי ספר נפרדים. בשקלול הרקע הסוציו-אקונומי מתברר שפער זה נובע כמעט כולו מהבדלי הרקע הסוציו-אקונומי בין בתי הספר המעורבים לנפרדים כיוון שבמדד זה ברמה הארצית רקע סוציו-אקונומי נמוך היה מתואם דווקא עם יחסים חיוביים יותר בין התלמידים לחבריהם.
המדד האחרון שנבדק במסמך זה עוסק בעדות התלמידים על "התנהגות נאותה של תלמידים". גם במדד זה נמצאו בתי הספר המעורבים בעדיפות: בממוצע, בבתי ספר מעורבים 42.8% מהתלמידים העידו על התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה לעומת 42.15% בבתי ספר נפרדים. אלא שגם כאן, שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר מלמד שהפער נובע כולו מהבדלי הרקע הסוציו-אקונומי בין בתי הספר המעורבים לנפרדים כיוון שבמדד זה ברמה הארצית רקע סוציו-אקונומי נמוך היה מתואם דווקא עם התנהגות נאותה יותר של תלמידים.
תקציר מנהלים
במסמך זה מוצגים נתונים ראשוניים על אודות ההפרדה והעירוב המגדריים בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי דתי (להלן – חמ"ד) החל בשנת 2000 עד היום.
הממצאים מלמדים על מהלך הדרגתי של הפרדת כיתות: בשנת 2000 למדו 40% מהתלמידים בחינוך היסודי בחמ"ד בכיתות נפרדות ולעומתם 60% למדו בכיתות מעורבות. בשנת 2013 לומדים 57% מהתלמידים בכיתות נפרדות, לעומת 43% הלומדים בכיתות מעורבות.
ברמת בתי הספר התמונה מורכבת יותר: בחמ"ד מתנהלים שמונה סוגים שונים של הפרדה ועירוב מבוססי מגדר בבתי הספר. חמשת המודלים המרכזיים הם:
(1) בית ספר נפרד לבנים בלבד;
(2) בית ספר נפרד לבנות בלבד;
(3) בית ספר מעורב שבו הכיתות נפרדות;
(4) בית ספר מעורב שבו כל הכיתות מעורבות;
(5) ובית ספר מעורב שבו הכיתות הנמוכות מעורבות והכיתות הגבוהות נפרדות.
בשנת 2000 עמד שיעור בתי הספר המעורבים שבהם כל הכיתות מעורבות על 50.5% מכלל בתי הספר בחמ"ד ואילו כיום שיעורם עומד על 34%. מנגד, נרשמה עלייה בשיעורי בתי הספר מן הסוגים האחרים.
הבנים והבנות אינם מתפלגים בצורה שווה לגמרי בין המודלים השונים של בתי הספר. ככל שבית הספר מציג מדיניות מעורבת יותר, שיעור הבנים בו גבוה יותר ואילו ככל שבית הספר מציג מדיניות נפרדת יותר, שיעור הבנות בו גבוה יותר. בבתי ספר שבהם לומדים תלמידים בכיתות מעורבות בלבד, ישנם כ-52% בנים לעומת כ-48% בנות, ואילו בבתי הספר שבהם כל הכיתות נפרדות ישנם דווקא כ-52% בנות לעומת כ-48% בנים. תופעה זו מלמדת על שאיפה מסוימת של חלק מציבור ההורים בחמ"ד לשלוח את בנותיהם לחינוך נפרד ואת בניהם דווקא לחינוך מעורב, שאיפה הנובעת כנראה מהתפיסה הרווחת שחינוך מעורב עשוי להועיל לבנים אך להזיק לבנות.
מבחינה של 90% מבתי הספר עולה כי ככל שבית הספר נוטה יותר להפרדה מגדרית, כך הרמה החברתית-כלכלית (סוציו-אקונומית) של התלמידים בו גבוהה יותר. כך, למשל, בבתי ספר שבהם כל הכיתות מעורבות, 34.5% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך, בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות, 25% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך ואילו בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות, רק 9% הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך. מנגד, רק 17.5% מהתלמידים בבתי ספר שבהם כל הכיתות מעורבות הם מרקע חברתי-כלכלי גבוה, לעומת 26.5% בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות נפרדות וחלק מעורבות, ו-29% בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות. ההסבר לנתון זה הוא ככל הנראה מתאם מסוים בין רמה חברתית כלכלית נמוכה ובין תפיסה דתית שאינה רואה בעיה בלימוד בכיתות ובבתי ספר מעורבים, וכן של שימוש בקריטריונים דתיים כדוגמת הפרדה מגדרית, כדי לסנן מבית הספר אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך שאינן מעוניינות בהפרדה מגדרית.
בניגוד לתפיסה הרווחת הממצאים מלמדים כי הפער הכולל בין ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת ובין ממוצע התלמידים בכיתה מעורבת הוא קטן למדי. בשנת 2013 ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת בחינוך הדתי היסודי עמד על 24.3 לעומת 25.2 תלמידים בממוצע בכיתה מעורבת, כשבשנת 2012 הפער היה אפילו קטן עוד יותר: 24.4 לעומת 25 תלמידים. על אף הפער הקטן, ההפרדה עדיין יוצרת עלויות כספיות לא-מבוטלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה וזאת בשל סיבות שונות שהמרכזית שבהן היא השיעור הגבוה משמעותית של כיתות לא-תקניות (כיתות שבהן לומדים פחות מ-20 תלמידים) שנוצר בבתי הספר המפרידים כיתות בשל ההפרדה שאינה מאפשרת "לשחק" עם כמות התלמידים בכיתה.
אנא הקדישו מזמנכם לשם מילוי שאלון זה.
אנחנו מעוניינים בגיבוש עמדה משותפת ככל האפשר להורים שילדיהם ילמדו בע"ה בבית הספר החדש המוקם.
בעזרת מילוי השאלון, נוכל להביא בחשבון בצורה הטובה ביותר את כלל הדעות.
השאלון אינו אנונימי. אנו מבקשים שכל משפחה תמלא אותו פעם אחת בלבד.
הורים עם ילדים עד גיל 10 כולל מוזמנים לענות על השאלון.
מטרת המחקר: לבחון את השפעתן של שתי סביבות לימודיות שונות: כיתות נפרדות לבנים ולבנות וכיתות מעורבות, על משתנים סביבתיים ואישיותיים, כפי שהיא נתפסת על ידי תלמידים משני המינים.
נבדקים: 178 תלמידי כיתות ה'-ו' בבית-ספר ממלכתי-דתי בעיירת פיתוח. מהם – 75 בנים ו-103 בנות. 112 מהתלמידים למדו בכיתות
נפרדות ו-66 בכיתות מעורבות.// שיטה וכלי מחקר: לתלמידים הועברו שני שאלונים: שאלון דימוי עצמי ושאלון אקלים כיתתי.// מן הממצאים: בכיתות המעורבות תפיסת המורה,
האקלים הלימודי בכיתה וכן הדימוי העצמי נתפסים בצורה חיובית יותר בהשוואה לכיתות הנפרדות. אצל בנות הלומדות בכיתות נפרדות נמצא הדימוי העצמי הלימודי והמוטיבציה ללמידה הנמוכים ביותר מבין הקבוצות.// העבודה בהנחיית ד"ר חנה שחר
את המאמר המלא ניתן למצוא במכון סאלד ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
תקציר בעברית של הפרק השלישי בספר:
Chaya Rosenfeld Gorsetman and Elana Maryles Sztokman,
Educating in the Divine Image: Gender Issues in Orthodox Jewish Day Schools. (Hadassah Brandeis Institute 2012)
תקציר זה נכתב ע"י ד"ר אילנה סטוקמן
נייר עמדה תקנוני בתי ספר יסודיים-אדר תשע"ב פברואר 2012
מכתב שנשלח לראשי מערכת החינוך הדתית כהקדמה לנייר העמדה בתאריך י"ז אדר תשע"ב:
בס"ד
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"
לכבוד,
ראשי מערכת החינוך הדתית,
שלום וברכה,
ברצוננו להביע תמיכה וחיזוק לעשייתך הברוכה והחשובה בחינוכם של ילדי ישראל לתורה ולמצוות.
מצ"ב לעיונך, נייר עמדה שכתבנו סביב סוגיית תקנונים של בתי ספר יסודיים בחינוך הממ"ד וכן, נספח עם תקנונים שונים לדוגמה.
לדעתנו, הדבר מצריך את הציבור הדתי ואת מקבלי ההחלטות בקרבו, לקבוע כללים.
נשמח מאוד לתגובתך ולפעולתך בעניין.
בהערכה,
צוות החינוך של תנועת נאמני תורה ועבודה.
* המכתב נשלח למפקחים הבכירים בחמ"ד, ח"כים דתיים ולגורמים משפיעים במערכת החינוך הדתי (ראשי קרן קהילות, "שעלי תורה", רשת "נועם- מרחביה", ראשי פורום הממ"דים וכד').
In attempting to improve schools, it is critical to remember that not all reforms lead to meaningful gains for students. We argue that one change in particular—sex-segregated education—is deeply misguided, and often justified by weak, cherry-picked, or misconstrued scientific claims rather than by valid scientific evidence. There is no well-designed research showing that single-sex (SS) education improves students' academic performance, but there is evidence that sex segregation increases gender stereotyping and legitimizes institutional sexism.
קישור למאמר באתר sciencemag : לחצו כאן.
1. מתוך הצורך להקניית כלי התמודדות עם המתירנות, דווקא בימינו יש חשיבות למסגרות חינוך מעורבות. החשש המוצדק מפני תופעות האינטרנט והפייסבוק רק מחזק צורך זה. בתנאים של הפרדה מלאה לא נוכל לתת לילדינו את החינוך האמוני המתאים לימינו. חינוך אמיתי לצניעות יבוא דווקא מתוך מסגרת חינוכית מעורבת. 2. העמדה ההלכתית בסוגיה זו תלויה בהשקפת עולמו […]
מחברות: ד"ר שגית שילה-לוין, החוג המשולב והמחלקה לניהול, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר דפנה עציון, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.
לרשותכם טבלה מסכמת של מצב ההפרדה בתשע"ג לפי בי"ס. להורדת הקובץ, היכנסו.
פורסם ב 'להיות אשה יהודיה' כרך חמישי. סוגיית ההפרדה בין המינים כביטוי למרחק שבין 'בניין שלם' ל 'קולך'. שולמית מנצורה
פורסם ב"מוסף שבת", מקור ראשון, סיוון תשע"א
בתקופה האחרונה שוחחו איתי מספר רופאים על בעיות המתעוררות בקרב זוגות דתיים צעירים המתקשים לחיות חיי משפחה תקינים לאחר חתונתם. הרופאים תולים את הקושי בהפנמה יתירה של רעיון הצניעות. איני יודע מה היקף הבעיה מבחינה סטטיסטית ואם הבעייה חורגת מבעיות נורמטיביות הקיימות בכל חברה, אך אני נוטה לקשר בין עיסוק יתר בנושאי צניעות לבין בעיות ומעצורים בבניית קשר רוחני ופיזי תקין לאחר הנישואין. בייחוד מדאיג אותי הדיבורים החוזרים ונשנים בתנועת בני עקיבא על הצורך לשמור ולשמור על דיני הצניעות.
מלבד העובדה שיש בדיבורים השכיחים על ענייני הצניעות התנהלות בלתי צנועה, נראה שבתחום זה, שלא באשמתנו,אין לנו, המחנכים והרבנים, פתרון כולל לבעיה אמיתית.
עמדות שונות של אישי הלכה וחינוך
בי"ס ממ"ד מעורב- פשרנות בדיעבד, או חינוך דתי לכתחילה?!
הרב בן ציון אלגזי, ראש מכון צורבא מרבנן ור"מ בישיבת כרם דיבנה.
הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת הרמב"ן וראש בית המדרש החברתי בירושלים.
ד"ר נח חיות, מנהל מרכז יעקב הרצוג, עין צורים.
גב' מלכה פיוטרקובסקי, מלמדת תלמוד והלכה.
גב' אסתי רוסט, מרכזת המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך .
מנחה: ד"ר מיכל מושקט ברקן, מנהלת תוכנית התמחות בחינוך יהודי פלורליסטי, האוניברסיטה העברית.
הערב התקיים בי"ד כסלו, 21/11/10, בבי"ס ממ"ד קהילתי "דרור", ירושלים.
ציבור ההורים מוזמן לחוג בית בנושא ההפרדה בין בנים לבנות בגילאי החינוך היסודי. החוג התקיים ביום שני, א' אדר, 15/2/10 בבית משפחת רקובסקי, ביאליק 52. בתוכנית: 20:45: דברי פתיחה שמואל שטח, מנכ"ל התנועה. " האם זו שאלה הלכתית או חינוכית"? 21:00 :הגב' רבקה צ'רקה-יודקביץ', לשעבר מפקחת ארצית על חינוך לחיים במשפחה ובחברה" […]
