אלכסנדרה מנדלבאום מתגוררת בירושלים ותלמידת תואר שני בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית
סיפור ביקורו של משה רבינו בבית מדרשו של רבי עקיבא מציף שאלות מרתקות על מערכת היחסים בין התורה שבכתב והתורה שבעל פה * קריאת הסיפור לאור תובנותיו של הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס מאירה באור אחר את הסיפור, ומציעה כיווני מחשבה חדשים לשאלות ישנות
דביר שוורץ בן 23 הוא בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים ההתייחסות אל החוק במדינת ישראל גובלת לעיתים בקבלתו כאקסיומה אשר הנימוקים לחובת שמירתו הופכים להיות מעגליים, וחסרי מוצא. ככה. האם שמירת ההלכה ושמרנות הלכתית עשויה ליפול לאותו מילכוד? דביר שוורץ מנסה לבחון את השאלה ושאול מופז לא מהסס לנסות לעזור לו רַק […]
חננאל רוס, בן 24, לומד בישיבת מחניים-כולל תורת יוסף, ומתגורר באפרת
בתוך הממסד הדתי השמרני מטבעו, החדשנות הדתית היא איננה דבר מובן מאליו. ואולם, התבוננות באפיקי לימוד התורה השונים מגלה כי חלק מענפי התורה טומנים בחובם קריאות פרשניות שיש בבסיסן מתודות של קריאה חדשנית אשר רמת המחוייבות שלה לדורות הקודמים היא מוטלת בספק. חננאל רוס פוסע בין נתיבים של חדשנות לאפיקים של משמעות הנובעת מתוך מחוייבות שמרנית לטקסט
אבירם צורף בן 25 מירוחם, למד בישיבת מעלה גלבוע, וכיום תלמיד מחקר במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
שבירת הלוחות למרגלות הר סיני היא נקודת השבר הגדולה ביותר בקורות עם ישראל המתרחשים במהלך ספר שמות. עם זאת, שברי הלוחות הינם סמל מהדהד בעולם המחשבה היהודי, ולא לחינם הם אלה המאוחסנים בלבו של בית-המקדש, בתוככי קודש-הקודשים. אבי-רם צורף מעיין בדרכי הסיפור של חטא העגל ושבירת הלוחות ומבקש לגלות מתוך פסוקי התורה את סודם של הלוחות השבורים – האם השבירה היא הבסיס לחידוש?
אוראל שרפ, עורך דעות, הוא דוקטורנט במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אחת מן הזירות הפעילות ביותר במאבק שבין שמרנות והתחדשות היא התפילה. בעקבות סוף שבוע בבאזל, חזר אוראל שרפ עם תובנות בנוגע לתפילה הישראלית מול התפילה שבה פגש שם. האם יש מקום לפיוט בתפילה הישראלית של ימינו? ואיך שמרנות והתחדשות קשורות לאדריכלות? על קדושה, שמרנות, התחדשות ומקהלות
אביגיל גלמן לומדת בתוכנית ללימודים מתקדמים בגמרא בביהמ"ד לנשים במגדל עוז, וסטודנטית לתואר שני במחלקה לתלמוד בבר-אילן
נימוקי השופטים למקום השלישי:
אביגיל גלמן מנתחת את ההבדלים בין מצוות שהטקס שלהן כרוך באמירה שחייבת להיות בלשון הקודש ובין מצוות שניתן לאמרן "בכל לשון", בלשון שהדובר מבין. מתוך ניתוח יפה של המקורות היא מציגה את המתח המשתקף באמצעות השפה – מתח בין הצורך שלנו להמשיך את מסורת העבר ובין הצורך להבין את המצוות ולהזדהות עם תוכנן.
אלון שלו נשוי ואב לשניים, בוגר ישיבות מעלה גלבוע ושיח יצחק. בעל תואר שני במחשבת ישראל.
נימוקי השופטים למקום השני:
ביסוד מאמרו של אלון שלו עומדת ההבחנה בין שמרנות וחדשנות כאידיאולוגיות ובין השימוש בהם ככלי עבודה לטובת תיקון העולם והחיים הדתיים. אזהרתו מפני ההפיכה של כלי עבודה, אסטרטגיות, לאידיאולוגיות. היא אזהרה מפני שיפוט דתי המתעלם מן המציאות, על יתרונותיה וחסרונותיה.
אביעד עברון הוא תלמיד ישיבת מעלה גלבוע, הקיבוץ הדתי.
המתח עתיק היומין שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה מעניק פתח למחשבה אודות תפקידה של התורה הכתובה למול התורה שבעל פה. כיצד התורה שבעל פה יכולה להכיל כל כך הרבה כתיבה? האם אין בכתיבה האינסופית של התורה שבעל פה טעם לפגם? אביעד עברון בוחן את הגבולות שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה ומתוך כך משרטט קווים לניהול המתח שבין השמרנות להתחדשות בתורה
אנחנו בעיצומו של עידן הכתיבה. המילה הכתובה הופכת להיות מרכזית הרבה יותר מהמילה הנאמרת. הכתיבה היום רווחת יותר מאי-פעם. שיחות הטלפון שהיו אמצעי התקשורת המרכזי עד לעשור האחרון פינו את מקומן לכתיבה שזכתה באין-ספור מדיומים ואפשרויות ביטוי חדשות.
