"בני עקיבא" זה לא מה שהיה

כל מי שיביט על מה שמתחולל בשנים האחרונות ב"בני עקיבא", יראה שמשהו השתנה. משהו מבורך. הציונות במובנה הישן לא נעזבה, אך התווספו לה רעיונות חדשים: החל מאידיאלים חברתיים של צדק ושוויון – וכלה בשותפות אמיתית עם החברה הישראלית. גם כשטוב צריך לכתוב.
כשאני כותב על "בני עקיבא", אני מרגיש זקן – אבל הפעם יותר מתמיד. בשבילי "בני עקיבא" הייתה מפעל אדיר של ציונות. ציונות שעסקה בחיבור לאדמה – להתיישבות, לקיבוצים הדתיים ולהפרחת השממה. בימי נערותי כמעט ולא עסקנו בצדק חברתי. ערכים כמו שיוויון, דמוקרטיה וסובלנות היו נחלתם הכמעט בלעדית של ארגוני השמאל.

ואולם כל מי שיביט על מה שמתחולל בשנים האחרונות ב"בני עקיבא", יראה שמשהו השתנה. משהו מבורך. הציונות במובנה הישן לא נעזבה, אך התווספו לה רעיונות חדשים, שחניכי הדור העכשווי נושאים בגאון.

גם ילדה בת 7 חייבת לשמור על צניעות

בשנים האחרונות גוברת מגמת ההפרדה המגדרית בחינוך הממלכתי דתי. הורים רבים טוענים שהנזק העתידי גדול מהרווח "אנחנו מפסידים את הציבור החילוני בגלל ההקצנה". הרב אבינר: "הרצון לחינוך דתי יותר ומופרד, מגיע מלמטה, מהעם שמעוניין בכך"

"לא רציתי לחנך את הילדים שלי על פי השקפות שמרניות קיצוניות אבל בכל זאת באתי לראות את בית הספר הדתי תורני בשביל להבין מה הולך שם. כשהגעתי, ראיתי את הפרצופים העקומים שהסגל עשה לאמהות שבאו לא לגמרי מכוסות בזוויות הנכונות שאותם הם מחפשים, אולי אני מקצין אבל נתנו להורים ולילדיהם מן מבט כזה מאוד שופט". כך מספר אלון גורביץ, תושב חולון ואב לשלושה ילדים שלומדים בבית הספר הממלכתי דתי הרגיל.

השפעת תלמודי התורה על אופיו של החינוך הממלכתי- דתי: תקציר מחקרו של אייל ברגר

מת"ת לתתמ"ד – מגמות סיכום מחקר שהכין אייל ברגר מרכזיות בהתפתחות תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי", עבור תנועת נאמני תורה ועבודה תופעת תלמודי התורה הציוניים נמצאת בעשור האחרון במגמה של צמיחה וגיוון. במסגרת המחקר מופו 56 מסגרות של תלמודי תורה, שבהן לומדים כ-10,000 תלמידים, המפוזרים על פני כל הארץ ומשתייכים ברובם לפיקוח הממלכתי-דתי. תופעה זו קשורה לתהליכים חברתיים ודמוגרפיים שעברה הציונות הדתית בעשור האחרון, ובמיוחד לתוצאות ההתנתקות מגוש קטיף ולהתרחבות האדירה של הגרעינים התורניים בשנים האחרונות.

כבר לא תחת כיפה אחת

כשבן-גוריון הסכים לפתוח מסלול חינוך ייחודי ממלכתי-דתי, לא הוא ולא הנציגים הדתיים בממשלתו שיערו כי בחלוף כמה עשורים גם החמ"ד יתפצל לתתי-זרמים ולקבוצות. כיום יש בתוך הציונות הדתית לא מעט רשתות חינוך הפועלות במנותק מהחמ"ד ומציעות אלטרנטיבה הנוגסת בחמ"ד. לאחרונה הגישה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' עתירה לבג"ץ בבקשה למנוע תקציבים ממשלתיים מחלק מהמוסדות האלה. על התופעה – בעד ונגד, בדעות שלפניכם:

תקצוב החינוך הדתי

החינוך הממלכתי דתי אמור לקבל עוד כסף משום שהוא קולט אוכלוסיות חלשות, יותר מן הציבור החילוני. זהו נתון סטטיסטי מובהק! אך האם הוא אמור לקבל עוד כסף גם בשביל שעת תפילה למשל? זו דילמה מעניינת עם דעות שונות ורבות.

זהירות: חלק מהגרעינים התורניים הפכו לעסקנים

בתי ספר תורניים, אליטיסטיים, זוכים לתקציבים משמעותיים יותר מבתי ספר ממלכתיים. לא יתכן שכסף ינתן כשוחד פוליטי, על חשבון חלוקת משאבים דמוקרטית.

אך יש ממ"ד נוסף שמתנהג כאליטיסטי ומתנשא. בי"ס המסנן תלמידים בשיטות עקיפות ומקבל לשורותיו בעיקר את אלה שבאו מרקע סוציו-אקונומי גבוה. בהשוואה למגוון הצבעים שיש בממ"דים האחרים, הרי שכאן, רובם דומים אחד לשני. בבית הספר הזה ידברו ויחנכו את הילדים על "אחדות","קירוב לבבות", "עם ישראל" ועל תרומה לעיירה שדרות. אלא שהנתונים המספריים שבידינו מראים שאת האחריות לוקחים שני הממד"ים האחרים, הרגילים, ומדובר בפערים של עשרות אחוזים.

 הממ"ד האליטיסטי אינו אלא הממ"ד בו אנשי גרעין התורני פועלים. בשם ה"התחזקות התורנית" גורמים בפועל להדרה של אוכלוסיות אחרות, שהיו שם קודם.

רק בנים? דרושות חזניות בגני החמ"ד

לא באתי לשכנע אתכם להסכים עם תופעת המניינים האורתודוקסים השוויוניים. אני לא מתכחשת להבדלים בין המינים וכשומרת הלכה אני מאמינה בנחיצות ההפרדה בזמן התפילה. עם זאת, באתי לדבר על חינוך בנות למחויבות דתית. חינוך שמתחיל בגיל הרך.

אני לא זוכרת אם הייתי חזנית בגן, וגם אין לי שום תמונה בזיכרון של התנהלות התפילה בכיתות א' ב', מה שאני כן זוכרת זו הרגשה חזקה שאני רוצה להיות כמו אבא. לקחת סידור ביד בערב שבת, ללכת לבית הכנסת ולשבת קרוב לבימה. קרוב לחזן. קרוב לארון הקודש. קרוב לה'. להתפלל את כל התפילה ולחזור איתו הביתה לאמא ואחותי שחיכו שם וערכו בינתיים את שולחן השבת.

ברור שאת מעשיי נאלצתי להפסיק כשקצת גדלתי ואבא הסביר שזה כבר לא מתאים שאשב איתו. מבט אל המחיצה מאחורה הבהיר לי ששם אני לא יושבת וכך הפסקתי לפקוד את בית הכנסת לתקופה ארוכה.

לימודי מדעים: פער של 50% בין דתיים לחילונים

הרבה יותר חילונים פונים ללימודי מדעים, מאשר בוגרי החינוך הממלכתי-דתי – ולעומת זאת, שיעור הפונים למכללות להוראה גבוה פי-שלושה בחינוך הממלכתי-דתי מאשר בחילוני. על כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי שהתחיל ללמוד בטכניון, ישנם יותר מ-12 בוגרים של החינוך הממלכתי. 

בלי השגחה עליונה

החינוך החרדי מציג: כך תעברו על חוקי המדינה – ותקבלו ממנה מימון מלא

תנועת נאמני תורה ועבודה, הפועלת לקידום ערכים יהודיים וליברליים, הגישה באחרונה לבג"ץ עתירה נגד המדינה. העתירה, שהוגשה בשם התנועה על ידי פרופ' אביעד הכהן, היא מסוג העתירות שהיחס של המדינה אליהן הוא דו־ערכי. במלים ישירות יותר: זאת עתירה שהמדינה משתוקקת שהיא תתקבל, כדי שמישהו אחר – בג"ץ – יוציא בשבילה את הערמונים מהאש.

לחץ חרד"לי? ההורים יחליטו האם להפריד כיתות בחינוך הממלכתי דתי

שאלון אשר מופץ בימים אלו מאפשר להורים במוסד הלימודים בחמ"ד להחליט האם להפריד את הכיתות או לאפשר כיתות מעורבות. חשש מפני לחץ שיופעל על בתי הספר. החינוך הממלכתי דתי החל לאפשר להורים להחליט האם להפריד את הכיתות בבתי הספר של ילדיהם. כך עולה מתוך שאלון אשר מופץ בימים אלו בקרב ההורים מטעם הנהלת החמ"ד.

הרב שרלו: לא אשלח את הבן שלי לחינוך עם חילונים

ראש ישיבת אמי"ת "אורות שאול" ומבכירי הרבנים המתונים בציונות הדתית, הביע התנגדות לזרם החינוך המשולב: "לפני מפגש עם החילונות, צריך לבסס מחוייבות לתורה ומצוות". בחודשים האחרונים מקודם פרויקט "החינוך המשותף", שמטרתו לגרום לבתי הספר בישראל להפוך למשותפים לתלמידים דתיים וחילוניים. הפרויקט זכה לתמיכה של אנשי ציבור מסוימים מהציבור הדתי, ואף לתמיכה של שר החינוך, הרב שי פירון, שבמסגרת ראיון למגזין "מוצש" הביע תמיכה ברורה בפרויקט המובל על ידי תנועת "צו פיוס".

"בתי הספר הממלכתיים דתיים קטנים מדי והדבר פוגע ביכולתם ללמד מדעים"

כך עולה ממחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה"  מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין אומר בשיחה לאתר הידען כי אין סיכוי שיתאפשר איחוד בין בתי ספר לבנים ולבנות, אך אפשר לאמץ מודלים אחרים ובהם לימוד מרחוק ומודל של מרכז לימוד מדעים משותף

מחקר: תלמידות דתיות לומדות פחות מדעים

מחקר של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מציג תמונת מצב עגומה: אחוז התלמידות הדתיות הלומדות מדעים, נמוך משמעותית מול תלמידות בחינוך הממלכתי.

מחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מגלה ממצאים מפתיעים בנוגע ללימודי המדעים בחינוך הממלכתי-דתי. על פי המחקר, שנכתב על ידי מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין, תלמידי החמ"ד ממעטים להעמיק במקצועות מדעיים בגילאי התיכון.

מחקר: דתיים לומדים פחות מדעים

מחקר חדש של תנועת ´נאמני תורה ועבודה´ מוצא כי בעוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים תוצאות תלמידי החמ"ד סבירות, בתיכונים אחוז הלומדים לבגרות במקצועות מדעיים נמוך בהרבה מהאחוז המקובל בחינוך הממלכתי והערבי.

דתיים ניגשים לבגרויות מדעיות פחות מחילונים ומערבים

מדו"ח שנכתב על ידי תנועת "נאמני תורה ועבודה", עולה כי מספר התלמידים הערבים להם יש בגרות בשני מקצועות מדעיים גדול פי 4 מתלמידים דתיים

דו"ח חדש על לימוד מקצועות מדעיים בחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) מגלה כי שיעור התלמידים הניגשים לבגרויות מדעיות הוא הנמוך ביותר בחינוך הממלכתי, בפער ניכר מהחינוך החילוני והערבי. בדו"ח נאמר כי הישגי התלמידים הדתיים בבחינות המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים אינם נמוכים בהרבה מאלה של החילונים, ומועלית ההשערה שהסיבות למיעוט הלימודים המדעיים הן מיעוט הבנות הדתיות הלומדות מקצועות מדעיים, והיעדר עידוד לבנות ללמוד זאת בגלל דעות קדומות. הדו"ח נכתב על ידי חוקר של תנועת "נאמני תורה ועבודה", אריאל פינקלשטיין. לפיו, מיעוט העניין במקצועות מדעיים בחמ"ד בולט בעיקר במקצועות הפיזיקה והכימיה. ל-2.4% מהנבחנים… 

חינוך זה הכי אחי?

חינוך זה הכי אחי?
האם חייבים ללכת ללמוד חינוך כי זה ´הדבר´ במגזר והאם עיסוק באדריכלות, הנהלת חשבונות או כל מקצוע אחר משמעותו בריחה מאחריות לאומית של דאגה לעיצוב פני הדור הבא