התנועה בתקשורת

לאחר הפרסום בערוץ 7 אודות המחאה נגד מיזם 'משאל"ה' תוקף הרב קורן תוקף את המוחים, "תפסיקו לנסות להכתיב לכלל החמ"ד את הערכים שלכם"

"רואים חשיבות רבה בהנגשת כלל התפיסות התורניות המגוונות לתלמידים ולתלמידות ובהשתלבות אנשי ונשות חינוך בעלי השקפת עולם פתוחה בחמ"ד"

האם התפילה שלי עוזרת? למה לאנשים טובים וצדיקים קורים דברים רעים? מדוע צריך לקיים מצוות? איך אפשר להרגיש מחובר לקב"ה? צפו בתשובתו של הרב אביע"ד סנדרס

שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, מתייחס להכנסת תלמודי תורה לחמ"ד. לדעתו, פיצולי הפיצולים בשטח, שונים לחלוטין מהדרך היפה בה מוצגים הדברים. כל השאלות וכל התשובות

מסמך שהגיע לידי ynet הוכיח שחרף תצהיר שהוגש לבג"ץ, משרד החינוך ממשיך לממן "שעות תוספתיות" לבתי ספר ממלכתיים דתיים. משרד החינוך: "זו טעות הקלדה". גורם במינהל החינוך הדתי מודה: "אנחנו עושים את זה מתחת לפנס. מה אתם רוצים, שהילדים ילכו לחינוך החרדי?"

"היאך הקול יוצא אצל כל ישראל? הזקנים לפי כוחן, הבחורים לפי כוחן, הקטנים לפי כוחן, היונקים לפי כוחן, הנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו … בכוחו של כל אחד ואחד" (שמו"ר, ה, ט)

הקול יצא בבת-אחת, אמת שמימית ומוחלטת מפי הגבורה. בדרכו התגמש הקול כדי לפגוש את הקהל שלו – בני גילאים, שלבי חיים, כישורים וכוחות שונים. הרי אינו דומה כלי הקיבול של תינוק יונק לזה של אדון הנביאים, והדיבור הא-להי רצה לפגוש כל אחד מהם באשר הוא שם.

מדוע האדם נברא יחידי? שואלת המשנה (סנהדרין פרק ד'), ועונה: "… להגיד גדולתו של הקב"ה, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד – כולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון – ואין אחד מהם דומה לחברו… לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". כלומר, כשם שבטבע השונות היא אינהרנטית, כך גם בין בני האדם השונות היא אינהרנטית. לפי זה  תפקידנו כמחנכים הוא לעזור לכל אחד מהתלמידים שלנו לגלות את הנשמה הייחודית שלו – את הכישורים המייחדים אותו, את המתנה המיוחדת שניתנה לו. לפיכך אנו נדרשים לחנך  לבחירה אישית בין דרכים שונות של תורה ולא ל'פס ייצור' – הבוגרים יהיו שונים זה מזה, ושונים ממני, וזה בסדר, וכך ראוי. האם זה מסוכן? האם אין בגלל זה בוגרים שבוחרים לא לשמור מצוות? האם יש גישה חינוכית שיכולה להבטיח שאין תוצאות כאלה? מדוע בכל זאת, בניגוד לטבע, קיים רצון לחנך ל'פס ייצור'?

התרבות המערבית המודרנית מציבה אתגר גדול בפני חינוך לאמונה בתורה ושמירת מצוות בדורנו. אנו עומדים מול תרבות שמציבה במרכז את החרות והליברליות בעוצמות כמעט מוחלטות, שמביאות לאינדיבידואליות ולמתירנות במידה שלא היכרנו קודם. יחד עם תקשורת חופשית, שנמצאת בידו של כל אדם, בכל גיל, ומוחקת את הגבולות בין עולמות ערכיים שונים, אנו חווים שיטפון ערכי שסוחף חלק מילדינו, ומאיים על יציבותה של האמונה ושל קבלת עול מלכות שמים בחברה הדתית.

לא פלא שרבים בוחרים להסתגר מפני האיום הזה, לנסות להסתיר אותו. הסתגרות זו מתבטאת במאמץ להרחיק את ילדינו מחשיפה לערכים הנזכרים וממסגרות שמבטאות קבלה של חלקים מהערכים האלה. הניסיון ליצור דחייה מוחלטת של התרבות המערבית מתבטא גם בהתקפות נגדה במילים חריפות אך ללא טיעונים ענייניים, במקום בדיון ענייני בערכיה. גישה זו בודאי איננה משקפת מאמץ לברור את הבר מהתבן.

בעת האחרונה אנו שומעים על קבוצות ציוניות דתיות שמצטרפות ליוזמות להפריע בצורה פעילה לתפילתן של נשות הכותל ולתפילות שמתקיימות ב'עזרת ישראל'. האם ההתנהגות הזו מועילה? האם היא גורמת למי מהמתפללים שם, בדרכים שמנוגדות להלכה, להשתכנע ולהפסיק להתפלל בדרכו? ואולי להיפך?

התאבדותה של נטע חדיד ז"ל מגוש עציון העלתה שוב את סוגיית מעמד הטרנסג'נדרים בחברה הדתית • "למרות איסורי ההלכה, יש להתייחס בכבוד"

רבים סוברים כי מערכת החינוך הישראלית נמצאת במצב לא טוב. אחת הרפורמות המוצעות לשיפורה היא שיטת השוברים. השיטה נוסתה בכמה מדינות, ותוצאות הניסויים האלה שנויות במחלוקת

לצד התגברות ההפרדה במוסדות הלימוד של החברה הדתית־לאומית, חל בשנים האחרונות תהליך נוסף, אולי הפוך — נשים נכנסות לעמדות מפתח במסגרות החינוך, ובפני תלמידות צעירות נפתחת אפשרות חדשה: לימודי גמרא, ממש כמו שלומדים הבנים

עונת מסיבות הסידור, חומש, בת מצוות, הכתרת רבנית פורים ובאופק מסיבות הסיום של היסודי והתיכון…

בבתי הספר השונים מתכוננים כל אחד בדרכו לאירועים, כאשר סוגיית הופעות הבנות תופסת מקום נכבד באופי האירוע. ישנם מוסדות חינוך שלא עולה על דעתם לאפשר לבנות להופיע, בטח שלא לבדן, ובוודאי שלא בנוכחות האבות. כן, גם כאשר מדובר במסיבת סידור או חומש. במוסדות אלו, הבנים והבנות של השכבה, יעמדו על הבמה בקבוצות נפרדות, והשירה תהיה רק במקהלה משותפת וללא תפקיד יחידי לאף ילד או ילדה. כאמור, הפרדה מוחלטת בין המינים, ולעיתים אפילו בקהל ההורים- אשר יידרשו לשבת בנפרד זה מזו.

כשהייתי ילדה, היה יותר מדי אכפת לי. היה אכפת לי איך שהילדים בכיתה מתנהגים זה לזה, היה אכפת לי שכולם יתרמו כסף לקניית מתנה ליום הולדת של המחנכת, היה אכפת לי שכולם יבואו לבני עקיבא ויירשמו למסע, והיה אכפת לי שנזכה בתחרות הכיתה הכי מקושטת. תמיד דאגתי לעודד ולהלהיב את כולם, ועוד יותר דאגתי – כשלא כולם נרתמו למשימה או לרעיון. אימא שלי הייתה דואגת, שזה שובר את ליבה של הילדה הכול כך אכפתית שלה, ושיבוא יום והיא תתרסק אל מול המציאות שבה כל אחד בוחר את בחירותיו, ולא משיקולים חברתיים וכלליים.

בשבת הקרובה יפרסמו רשתות בתי הספר הדתיים שלל ברכות לבתי הספר שזכו בהצטיינות, אז בחרנו להבליט ולשבח את אותם בתי הספר שאין להם רשת, ואין מי שיתפאר בהישגיהם. הנה המצטיינים האינטגרטיביים, שזו ההזדמנות לציין ולהודות להם על תרומתם לחינוך הדתי:

לקריאת הכתבה כפי שהתפרסמה בכיפה ב15 במרץ, 2017 13:36 לחצו כאן  על רקע הטענות לפיהן משרד החינוך מאפשר דריסת רגל להשקפת עולם רפורמית, אמר ח"כ מרגי כי שר החינוך בדק ושלל את הנושא. ח"כ יוגב: "יהדות זה לא פולקלור, יהדות זו תורה" ועדת החינוך בכנסת דנה הבוקר (ד') בנושא הכנסת תכנים רפורמים למערכת החינוך. זאת […]

לקריאת הכתבה כפי שהתפרסמה ב07 במרץ, 2017 15:35 בכיפה לחצו כאן  שרשת חינוכית מתפארת בתלמידים לפי רמת האינטיליגנציה שלהם זה כמעט כמו שיתפארו שאצלה לומדים תלמידים גבוהים. אירית גלנץ חושבת ששאלון הידע של רשת ישיבות בני עקיבא משדר מסר לא חינוכי בחודש האחרון נפתחה ההרשמה למוסדות החינוך השונים ובכל אשר נפנה, נוכל לראות פרסומות וחשיפה […]

חצי שנה לאחר שעברתי מטלמון לירושלים, ההבדלים מתחדדים ואני מבינה כמה קל להוציא ממני את המתנחלת • וגם: עונשו של הרב מצגר הוא תמרור אזהרה ותזכורת – אסור שהכוח בידיים ובפה ישבש את הראש

האם אתה שמרן או ליברל? אוהב ללמוד באופן רוחני-חסידי או למדני-שכלתני? המפה המיוחדת שהכינו בנאמני תורה ועבודה עשויה לעזור לך, לפחות בתור התחלה, לעשות את הצעד הראשון בעולם הישיבות