ראש ישיבת אמי"ת "אורות שאול" ומבכירי הרבנים המתונים בציונות הדתית, הביע התנגדות לזרם החינוך המשולב: "לפני מפגש עם החילונות, צריך לבסס מחוייבות לתורה ומצוות". בחודשים האחרונים מקודם פרויקט "החינוך המשותף", שמטרתו לגרום לבתי הספר בישראל להפוך למשותפים לתלמידים דתיים וחילוניים. הפרויקט זכה לתמיכה של אנשי ציבור מסוימים מהציבור הדתי, ואף לתמיכה של שר החינוך, הרב שי פירון, שבמסגרת ראיון למגזין "מוצש" הביע תמיכה ברורה בפרויקט המובל על ידי תנועת "צו פיוס".

תנועת "נאמני תורה ועבודה" הוקמה בשנת 1978 על רקע דאגתם של הורים ממגמות ותהליכים אשר ביקשו להרחיק את החינוך הממלכתי דתי ממשנתו המקורית, משנת "תורה ועבודה". במשך כ-35 שנה מאז, עסקו פעילי התנועה בהעלאה תמידית של סוגיות, וביצירת שיח פנים מגזרי למען תיקון ובניית מערכת החינוך הממלכתית דתית. לשיח זה התווספה עשייה שכללה בניית קבוצות מחנכים, הורים, יצירת תכנים חינוכיים ופעילות ציבורית ענפה למען אותה מטרה.

בשנה זו בחרנו להתמקד בבדיקה מסודרת של עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים של תלמידי החמ"ד בחינוך היסודי והעל-יסודי. הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח.

ההנחייה לעורך המחקר היתה אחת: לבדוק את המציאות בשטח – האם חלה נסיגה או נסיקה בחמ"ד בתחומים אותם בחרנו לבדוק.
לשמחתנו ולגאוותנו, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה המעוררת הערכה רבה ביחס לחינוך הממלכתי דתי. תמונה זו מעוררת כבוד רב במיוחד עקב האתגר המורכב, המבקש לחנך לתורה ולהשכלה גם יחד, במקביל ללקיחת אחריות חברתית לעילא. עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר בעיות ומעלה נקודות ומגמות חשובות בקרב החמ"ד והציבור הדתי, שחובה עלינו לתת עליהן את הדעת ולדון בהן. המחקר מקפיד שלא להיכנס לביקורת אישית ופרסונלית אלא להצביע על מגמות ותהליכים רחבים המצריכים חשיבה. שאיפתנו הינה לתקף את המחקר באופן תמידי במהלך השנים הקרובות ובכך לבחון בצורה מקצועית את התהליכים העוברים על החמ"ד. כמו כן, מטבע הדברים מחקר זה התמקד בתחומים מסוימים, על אף שישנם עוד תחומים רבים בחמ"ד הראויים למחקר. אנו שואפים להציג בשנים הקרובות מחקרים נוספים בדבר המתרחש בתחומים נוספים בחמ"ד.

אנו מודים לכל אישי ונשות החינוך הרבים אשר עזרו לנו בביצוע מחקר זה, מהם ששמם ניזכר ומהם שבחרו לעמוד מאחורי הקלעים. וכמובן ברכת יישר כוח לאריאל פינקלשטיין אשר ניצח במקצועיות רבה על המשימה. 

להורדת המסמך כולו לחצו כאן!

לקריאת התקצירים, היכנסו לגוף הידיעה

לא מספיק לבדוק את גודל הכיתה ושעות הלימוד, בית ספר שלא מחזיק מערך ייעוץ עלול לגרום לפגיעה בילדכם.

באחד מיישובי יש"ע מתלבטים ההורים לאן לשלוח את ילדיהם. יש ממ"ד תורני מצוין, אך במרחק לא גדול ממנו הולך ומתפתח מוסד פרטי חדש. בדומה למוסדות פרטיים אחרים הוא מבטיח כיתה קטנה, יום לימודים ארוך ואפילו ימי לימוד בתקופת חופשות. אלו דברים חשובים לחינוך ילדינו, ולהורים בעלי קריירה הם גם מפתים. השאלה היא האם יש לכך מחיר, שהרי גם תשלומי הורים גבוהים אינם יכולים לממן בונוסים כאלה מבלי שיבואו על חשבון משהו אחר.

מת"ת לתתמ"ד – מגמות סיכום מחקר שהכין אייל ברגר מרכזיות בהתפתחות תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי", עבור תנועת נאמני תורה ועבודה תופעת תלמודי התורה הציוניים נמצאת בעשור האחרון במגמה של צמיחה וגיוון. במסגרת המחקר מופו 56 מסגרות של תלמודי תורה, שבהן לומדים כ-10,000 תלמידים, המפוזרים על פני כל הארץ ומשתייכים ברובם לפיקוח הממלכתי-דתי. תופעה זו קשורה לתהליכים חברתיים ודמוגרפיים שעברה הציונות הדתית בעשור האחרון, ובמיוחד לתוצאות ההתנתקות מגוש קטיף ולהתרחבות האדירה של הגרעינים התורניים בשנים האחרונות.

החינוך הממלכתי דתי אמור לקבל עוד כסף משום שהוא קולט אוכלוסיות חלשות, יותר מן הציבור החילוני. זהו נתון סטטיסטי מובהק! אך האם הוא אמור לקבל עוד כסף גם בשביל שעת תפילה למשל? זו דילמה מעניינת עם דעות שונות ורבות.