בנושאים אחרים

בנושאי חינוך

בנושאי דת ומדינה

הח"כים מפקירים את גורל השבת בידי ראשי ערים

מדי חודש בחודשו, אנו עדים להתקוטטויות בין האזרחים כשהמבוגרים האחראיים הם הרשויות המקומיות ובתי המשפט. לא ייתכן שההחלטה על אופי השבת במרחב הציבורי תוטל על כתפי מנהיגים מקומיים ושופטים בבתי דין לעבודה

לא פתחתם בשבת? שלמו אלפי שקלים קנס

3,500 שקלים – זה גובה הקנס שנדרש לשלם הזכיין של סניף "הנריס" בשרונה מרקט בתל אביב, משום שסירב לפתוח את בית הקפה בשבת. שרונה מרקט: העסק חתום על חוזה המחייב אותו לפתוח את שעריו שבעה ימים בשבוע. הזכיינית: "לא מעניין אותי כמה כסף זה יכניס לי, אני לא עובדת בשבת. נקודה"

אחריות לחיי אדם מצדיקה גם הזנה כפוייה

פרשיית עגלה ערופה נועדה לגרום לכל אדם מישראל, ומעבר לכך לרשויות הנושאות באחריות, להרגיש את כובד המשא וגודל המשימה של שמירה על חיי אדם. האחריות לחיי אדם, יכולה להצדיק גם פסיקה המאפשרת הזנה כפויה של אסיר השובת רעב

בישיבה פחדו ללמד את תורת הרב קוק

יונתן גדל בציונות הדתית וניסה להיאחז בתורת הרב קוק, עם השנים התרחק מהיהדות. "הגוף דרש את שלו, הדמות הפנימית התאכזבה, עד לאותו יום כיפורים בהודו. לפתע משהו התעורר. עברו כמה ימי כיפור שבהם לא צמתי, ולפתע קול של פעמון רחוק נשמע בתוכי"

"ינון לא פגע בבנות, אבל הן חשות סוג של בגידה"

במדרשת צוריאל מנסים להמשיך הלאה למרות האשמות נגד המנכ"ל ינון בן מנחם על כך שהתחזה לקצין ויצר מערכות יחסים רומנטיות עם שש נשים במקביל. "זה מפעל חיים ענק ומלא עוצמות שפשוט יימחק"

רבניות במקום רבנים: כך נמנע הטרדות מיניות

נשים צריכות לכהן בתפקידי חינוך בכירים בחברה הדתית, אך זה לא אומר שאין גברים הראויים לכך, אולם התועלת בהצבת נשים היא רבה. נשות חינוך איכותיות ישמשו מקור השראה שיראה לבנות כי הן מסוגלות וצריכות לקחת אחריות על עולמן הרוחני

אל תהיה כועס, היה חכם

הרמב"ם טען כי חטאו החמור של משה היה בכך שכעס על בני ישראל. כשאנו כועסים, יש לבדוק האם הכעס על האחר מוצדק או שאנו כועסים על עצמינו. לעיתים קרובות אדם הכועס על עצמו, תולה את האשמה באחר, מפני שקשה לו לחיות עם האשמה עצמית

המורים טועים כשהם מסתייגים מלימוד אנגלית בשל חשש מתרבות המערב

הרב חיים נבון מגיב למחקר הפסיכומטרי המורה על ציונים נמוכים בתוצאות באנגלית ואומר, "הזבל של תרבות המערב מיד מתורגם לעברית. דווקא כדי להיפגש עם הטוב והעמוק שבתרבות חייבים אנגלית מצוינת"

הרב סנדרס: עלון השבת קידוש עבר את הגבול

אני מאלו שגורסים שיש המון דברים חיוביים בתרבות המערבית, יותר מכך- אני מאמין שהתרבות המערבית העשירה את עולמנו הרוחני בהמון יסודות חיוביים. אך לתרבות המערבית ישנו פן נמוך, נמוך מאוד

חדשות המגזר, חדשות קורה עכשיו במגזר איך הגענו למצב בו נוער חילוני מייצר 'אנטי' נגד תורת ישראל?

איך הצלחנו להגיע למצב נורא כזה? איך הפכה תורת ישראל, בעיניהם של צעירים זכים, שאין אלא להעריך את רצונם ללמוד תורה ולהקדיש זמן לבירור רוחני לפני תחילת מרוץ החיים, למין אבן רחיים בזויה, סותרת כל ערך טוב שצריך להאמין בו? לכזו שצריך "לאזן"?

גם בציבור הדתי יש מחלוקות מסוכנות

בימים בהם המחלוקות מתנהלות "על במת התיאטרון", צריך לזכור כי גם בציבור הדתי ובעולם הרבנות תופעת המחלוקת רבה והולכת. הדבר המעניין הוא שבמחלוקות רבות, החולקים בטוחים שכוונתם לשם שמים, אולם בעיני המתבונן מבחוץ מתרבה חילול שם שמים

דעות, יהדות, על סדר היום כמה קושיות לרב אבינר על פסילת הספר 'זרע ישראל'

בעקבות מאמרו של הרב אבינר הפוסל את הספר 'זרע ישראל' שואל הרב קלמן דוידסון מספר שאלות הלכתיות על הקביעה ומוסיף "בתור רב חשוב ואיש ציבור, ראוי היה לרב אבינר להתבונן מעט יותר בספר, לפני שפסל אותו בשצף קצף"

מאמר: תערובת גרעינים

הגרעינים התורניים זוכים להערכה רבה ומוצדקת, שבצידה תקציבים, אך ללא הבחנה פנימית חוסות קבוצותשונות תחת המותג ועלולות לגרום לקריסתו. דרושה ביקורת עצמית

תומכי ההפרדה בין גברים לנשים מנסים להגיע לאוניברסיטאות

יוזמה לפתוח מסלולים נפרדים באוניברסיטאות צוברת תאוצה בציונות הדתית. במועצה להשכלה גבוהה מבטיחים להדוף כל ניסיון כזה, אבל המגמות בחברה הדתית עלולות להשפיע בסופו של דבר

על הרבנות הראשית ללכת בדרכו של משה רבנו

בפרשה יש שתי גישות, יהושע הוא דמות ממסדית מובהקת, לעומת משה שלא דורש ריכוז סמכויות דתי. הרבנות נאבקת על שימור הסמכויות בידיה והרבנים המקומיים חייבים לקבל את תכתיביה, כמו הניסיון להפסיק את עבודתו של הרב ריסקין שאינו מתיישר לקו הנוקשה של הרבנים החרדים

בין אישה סוטה ונזירות – בין פרישות לפריצות

נזיר ואישה סוטה דומים. שניהם מהווים סטיית תקן מחיים מאוזנים. הסוטה סטתה אל הצד החומרי ונמשכה אחרי תאוות הגוף, והנזיר סטה אל הצד הרוחני, והפריז בהתרחקותו מענייני הגוף. שתי החלופות לא נכונות, ולכן שניהם נדרשים לעבור תהליך במקדש לפני שיוכלו לשוב לחיים סדירים

מה עומד מאחורי הרצון להדיח את הרב ריסקין?

מועצת הרבנות סירבה להאריך את כהונת הרב ריסקין. הסיבה: רבנים טענו כי הוא בעל עמדות ליברליות. הרב שרלו: "אם הרבנות תנצל את כוחה שלא כהלכה אפעל לביטולה". הרב ריסקין: "אלה ימים טובים"

תקדים ברבנות: "שימוע" לרב עיר בגלל דעותיו הליברליות

ניסיון לפוטש נגד הרב שלמה ריסקין, מהרבנים הליבראליים הבולטים בציונות הדתית: לראשונה סירבה הרבנות להאריך אוטומטית את כהונתו של רב מקומי, בטענה כי פסיקותיו מתירניות מדיי, והוא זומן באופן תקדימי לשימוע לקראת הדחה – לדרישת חברים במועצת הרבנות. מקורביו: זה לא יעמוד במבחן בג"ץ. הרב שרלו מסיר כפפות: אפעל לביטול הרבנות

מועצת הרבנות הראשית מאיימת לסכל את המשך כהונתו של רב שהביע כלפיה עמדות ביקורתיות

לטענת חברי המועצה, רבה הוותיק של אפרת, שלמה ריסקין, שמינה אשה לתפקיד הלכתי בכיר וביקר את הרבנות, לא הגיש את המסמכים הנדרשים. ואולם כעת מתנים את הארכת כהונתו בשימוע

מה לתקן לפני תיקון ליל שבועות?

יש אנשים שנראה שמתן תורה דוחק אצלם את כללי הדרך ארץ. הם מקפידים לאכול גלאט כשר, אך משמיצים את מי שחושב אחרת מהם. מקפידים על צניעות, אך פוגעים בכבודם של אנשים, נותנים צדקה אך מרמים את מס הכנסה. התנהגויות דתיות אלה לא רק שגויות, אלא הן גם גורמות לחילול השם

גופים אורתודוקסיים וימניים מעבירים 80% משבתות החינוך בצה"ל

למה דווקא ארגונים משיחיים ועמותת אלע"ד נבחרו להקנות לחיילי צה"ל תודעה יהודית, מי מקבל מהמדינה מיליוני שקלים על "חיזוק הזהות הדתית לקראת השירות בצבא" והאם החינוך הדתי באמת זקוק ל"ייצוב"?

אם כל בני האדם שווים, למה יש שווים יותר?

התורה לא הבחינה בין עשירים לעניים, בין חקלאים לסוחרים. כולם שווים בהתאם לגילם. כיום, יכולים בעלי מפעלים למקסם רווחים, ובה בעת העובדים נדונים לפיטורין. ערכם של עובדי המפעלים לא שווה לערכם של בעלי ההון המעסיקים אותם. אלה קיבלו את ים המלח, ואלה מקבלים רק מלח

כך שומרת שנת השמיטה על כולנו

אחד הטעמים לדבר על שמיטה בזמננו הוא הטעמים. אם נעשה מטעמים מהטעמים, נתאים אותם לחברה המודרנית ונטמיעם בהתאם, השמיטה תניע גם עשייה משמעותית. נראה שיש לעשות זאת בשלושה מעגלים עיקריים: האישי, החברתי, והגלובלי

כמה הערות על מחאת הקהילה האתיופית

יש לי חבר, נשוי ואב לילדים, שגר פעם בהתנחלות. הוא סיפר לי שיום אחד הוא ומשפחתו אכלו ארוחת שבת במלון אחד, ואחד המלצרים היה אתיופי. בנו של חברי, בן השש, הצביע על המלצר וצעק בקול: ״אבא, תראה, הוא חום!״. הצעקה הזו, שהביכה מאוד את חברי ואת אשתו, גרמה להם להבין שכדי שהילד שלהם יפסיק להתפעם […]

אילו ידעו להכיל אותו, הוא לא היה מגיע לייאוש הזה

כיצד קרה שאדם מישראל קילל את ה'? מפרטי המקרה עולה שלא היה הכרחי שאותו בן איש מצרי יגיע לכך. אילו ידעו בני שבטו להכיל אותו, ובמקום לדחותו, היו מקרבים אותו, הוא לא היה מגיע לבית דינו של משה, לא היה בא לכלל ייאוש תהומי, ולא היה מגדף שם שמים

והדרת והאדרת פני הדור הזקן

הימים המיוחדים שעברו עלינו, חוברים לפרשת 'קדושים' כדי להפנות את מבטינו לתרומתם של בני הדור הקודם לחיזוקה של המדינה. הציווי "והדרת פני זקן", צריך להעניק השראה לכינונה של חברה שמעמידה בראש ערכיה, הערכה וכבוד לאדם, ולא רואה בהצלחות פיננסיות את פאר רוח האדם

פטירת הרב ליכטנשטיין: "אבד המגדלור של הציונות הדתית"

הוא היה מעצב של דור, מנהיג בעל שם עולמי בעולם הדתי, חתן פרס ישראל, וממעמידי התשתית המודרנית של עולם התורה והעשייה – עולמם של בני הציונות הדתית. הרב אהרון ליכטנשטיין העמיד תלמידים הרבה, ובהם אנשים בעלי שם – ראשי ישיבות הממשיכים את דרכו. נשיא המדינה: "הוא השאיר חותם על מדינת ישראל כולה"

וסיננתם לדבריך: על דיבור מיותר ועל זה שמותר

פרשת הנגעים צריכה לשמש תמרור אזהרה בפני דיבור מיותר ומזיק, אך היא לא צריכה לשמש מחסום בפני דיבורים ראויים. אולי מוטב שאדם לא ישים עצמו כאילם, אלא רק ישים לפיו מסננת ויקיים: וסיננתם לדבריך

לא רק בצבא: הגיע הזמן להוביל גם בתחומים נוספים במדינת ישראל

פעילות חינוכית ייחודית תערך השבת ובשבתות הבאות בתנועות הנוער של הציונות הדתית. הפעילות בהובלת "נאמני תורה ועבודה" תעודד את חיזוק ערכי המצוינות גם בתחום הלימודים

הלכות פסח לבאי בתי המלון

מכתב מדני, צוות מזון ומשקאות מלון "שליש פרדייס" ים המלח:
בשנים האחרונות משפחות דתיות רבות מקיימות את חג הפסח אצלנו במלון. לאותן אלו שלא יצטרכו השנה לקרוא את הלכות הכשרת המטבח, מצ"ב כמה ענייני מוסר והלכה המבוססים על משפטי מפתח הנאמרים לעיתים בידי האורחים. 95% מהם מתנהגים הכי טוב שבעולם, ובמיוחד האורחים הדתיים. אין עליכם! למרות זאת בשביל חמשת האחוזים שלא נוהגים כך, נסו לראות איך נראה ליל הסדר מן הצד שלי:

להציל את לימודי מדעי הרוח

האבחנה בין כמות לאיכות היא פעמים רבות מלאכותית. בעניינים אנושיים רבים, כמות המעשים היא שקובעת את המשמעות הערכית. כך בנוגע לדרכי חינוך, כך בנוגע לקביעת מזגו של אדם ואופיו וכך בנוגע לפעולות של חברה ומדינה. לדוגמא, אפשר בוודאי לקבוע שאיכותם האישית של לוחמים בצבא היא תנאי הכרחי להצלחתם, אולם יתרון מספרי דרמטי של מי שעומד מולם, עלול בהחלט לאזן ואף להכריע יתרון "איכותי", ולצערנו נוכחנו גם בכך. העובדות המצטברות ביחס למעמדם של מדעי הרו הן באוניברסיטאות, הן בבתי הספר התיכוניים והן בציבוריות הישראלית, מביאות לתחושת דאגה חמורה.

הדרך אל העושר

שני סוגי עושר קיימים בחיינו: האחד , עושר אובייקטיבי – המתייחס לכמות הכסף והנכסים שיש לאדם; והשני, עושר סובייקטיבי – המתייחס ליחסו הנפשי של האדם לחלקו או למצבו הכלכלי. איזה הוא עשיר?

י"ג אייר תשע"ד, 13/05/2014 17:51

מה יעשה אדם ויתעשר?

גישה אחת גורסת כי העושר נקבע מראש – עוד בטרם נולד האדם. לעומת זאת, גורסת הגישה השנייה כי העושר תלוי בהשתדלות האדם. מהו מקור העושר?

כ"א אייר תשע"ד, 21/05/2014 18:30

במאמר הקודם נוכחנו כי "עושר" עשוי להתבטא בהרבה מישורים: החל מבריאות טובה, עבור בזוגיות בריאה וכלה במצב נפשי וכלכלי טוב.

במאמר זה אבקש לדון בהיבט הנפוץ של העושר המתייחס למצב הכלכלי האובייקטיבי של האדם.

לימודי האבולוציה – בלי "מוצא האדם מהקוף"

 

משרד החינוך החליט לראשונה ללמד על אבולוציה, אך התכנית החדשה לא צפויה לעורר התנגדות שכן החלק השנוי במחלוקת, אשר מטיל ספק בדבר בריאת האדם בידי האל – יוותר מחוץ לתכנית
1/6/2014 18:31 

לאחר שנים רבות בהן נמנעה מערכת החינוך מעיסוק מפורש בנושא, החל משנת הלימודים הבאה יילמדו עקרונותיה של תורת האבולוציה בכל חטיבות הביניים. 
אולם מה שנראה על פניו כמהלך דרמטי שעשוי לעורר פולמוס ציבורי רחב בעיקר בהיבט הדתי, צפוי ככל הנראה לעבור ללא התגוששויות מיותרות, שכן אחד ממרכיביה המרכזיים של תורת האבולוציה- "מוצא האדם" יישאר מחוץ לתכנית הלימודים. 

"פת במלח" לא בבית ספרנו

האם היהדות מקדשת את אידיאל העוני או שמא התשובה לכך שלילית? הרב אורי נויבירט בעקבות משנה ממסכת אבות

י"ג סיון תשע"ד, 11/06/2014 19:13

פני מספר שבועות נתקלתי בכתבה שעסקה בעוני בחברה החרדית. בפתיח הסביר הפרשן כי החברה החרדית מקדשת את אידיאל העוני, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסכת אבות (ו, ד): "כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל…".

האם אכן ניתן להסיק מברייתא זו כי חכמים ראו את העוני כמצב אידיאלי? דומני שהתשובה לכך היא שלילית.

בזמן שדיברנו על השמיטה- היכן פרי גפנה?

פורסם בעיתון "בשבע", מדור דעה, 21/8/14. 

כמו בכל שבוע סיימתי את ההבדלה, ברכתי ברכת מעין שבע וסיימתי ב"ועל פרי גפנה". איני יודע מדוע, אך תוך כדי החזרת בקבוק מיץ הענבים למקרר, בחנתי אותו מקרוב. היתה עליו כשרות והוא השתייך למותג ידוע, אך באמצעות השורות הקטנות הבנתי להפתעתי שהוא בכלל מיובא. לא היה זה פרי גפנה של ארץ ישראל אלא של מדינה באירופה. כמה ימים לאחר מכן כשהלכתי לחנות שמתי לב שעל המדף נמצאים גם יינות מתוצרת ארה"ב, ספרד ועוד.

החל מהשבועות הקרובים נתחיל ביתר שאת להלחם את "מלחמות השמיטה". מצווה חשובה זו שמוזכרת בפרשת השבוע תציף מחדש את שאלת המקור של כל תפוח ומלפפון. בצדק רב נדרוש לעודד את תוצרת ישראל והמאבקים לחיזוק החקלאות הציונית יתפסו אותנו בכל אכילת סלט ואפילו בזמן חיתוכו, כשנרצה לשים את הקליפות בפח. ואולם בעודנו נאבקים, בצדק, אחת לשבע שנים למען הפירות הטריים אנו לא שמים לב לפגיעה ההולכת וגוברת במזון ארוז שמקורו גם הוא מפירות או ירקות מתוצרת ישראל.

מי מכם שהלך לאחרונה לקנות שמן זית יראה בודאי שמנים רבים שמקורם בחוצה לארץ. מה אירוני הוא שאפילו את מה שנשתבחה בו ארץ ישראל אנו קונים משאר העולם רק בגלל המחיר. ועוד לא דיברנו על מוצרים מיובאים אחרים שהחלו להיות נפוצים יותר ויותר על חשבון תנובת ארצנו: פסטות זולות מאיטליה, שמנים, עוגיות, קופסאות שימורים ועוד ועוד. אומר בזהירות כי נדמה לי שבגלל עלותם הזולה ואי מיתוגם, הם זמינים יותר דווקא במרכולים המשרתים קהל דתי וחרדי המחפש, כמוני, אחר מוצרים זולים ולא אחר מותגים ישראלים ידועים.

תפילה יוצרת קהילה

במדינה שלנו מקומה של הקהילה בחיים הדתיים אינו גבוה, הישיבות, הכוללים, המפלגות, הפכו להיות הכתובת הדתית. דומה שקהילת התפילה נעלמה לה מהנוף הדתי, הכל הפך להיות ממוסד, מאורגן, פוליטי. הרב אביע"ד סנדרס מבקש לחזור למבנה הקהילתי 

08/01/2014

גם ספר תורה שבהיכל צריך דובר/ת

 

ראש השנה למיסים, שחל לפני שבוע, מזמן חשבון נפש על השקעות כלכליות שנעשו בעבר.

בסוף 2006 מצאנו עצמנו עם עודף קטן בקופה של נאמני תו"ע.

בדקנו מה כדאי לעשות איתו. 

הסתבר לנו שלכל האורתודוכסיה המודרנית על הגדרותיה השונות, אין ולו דובר מקצועי אחד. אם קורה משהו שקשור ליהדות, אין מי שישלח תגובה, מאמר, או אפילו יחבר בין העיתונאי לבין רב או ד"ר ציוני דתי מודרני. אלו הימים שעיתון "הצופה" היה קיים, "כיפה" היה אתר למכירת חמץ ורק לצוהר היה איש יח"צ, לא מעבר לכך.

 

התחלנו לגשש ובמעט הכסף שהיה, החלטנו למצוא סטודנט טרי ובתמורה לשכר סמלי וטלפון ישן שמישהו תרם, הוא יתחיל לחבר בין התקשורת לבין הציונות הדתית המודרנית.

עיקר עבודתו של הדובר היתה לדברר את הפעילות של התנועה, אך בנוסף הוא גם עשה הרבה "לשם שמיים": היתה לו רשימת רבנים ומידי פעם כשמשהו היה עולה הוא היה מכתת את דרכו במיילים וטלפונים ומתחנן על נפשו למצוא מישהו שיגיב. 

לא משנה מטעם מי. העיקר שיהיה מלומד/ת או רב מתון שיביע עמדה.

זה הגיע למקומות רבים ושונים, כמו תגובות על אירועים מיוחדים, הצעות חוק, הכנה רוחנית לחגים וגם ל"ע לדברר את דבר פטירתם של אנשי תורה ועבודה כמו למשל, הרב עמיטל שלא היה מי שידע כיצד מעבירים ידיעה לכל התקשורת.

הוא עבד עם הרבה ארגונים אחרים ודיברר אלפי אירועים, מאמרים ותגובות. חמש שנים אח"כ הגיעו אנשים מוכשרים אחרים והמשיכו את מה שהתחיל.

התפקיד שלי בסיפור היה בדר"כ לכבות שריפות- למשל, כשהעלנו לאינטרנט מאמר של רב חשוב והעורך הצעיר של אותו אתר החליט לתת כותרת פרובוקטיבית אחרת. -לך תסביר לרב למה דבר כזה קורה ושאין כמעט מה לעשות.

היום, 7 שנים אח"כ, כמעט לכל ארגון יש דובר ומערכת יח"צ מסודרת ומקושרת. זה קרה בגלל התפתחות התחום אך גם בגלל ההתנעה הראשונית שנעשתה פה.

קולות נחבאים שדחפנו הפכו לארגונים עצמאיים מבורכים וכשעיתונאי צריך היום לדבר עם רב, הוא כבר לא מחפש רק מישהו עם זקן ארוך.

לפני כשבועיים קראתי את דבריו של עמנואל שילה, עורך "בשבע", על הרקע להקמת ארגון "דרך אמונה". לקורא הממוצע זה נראה פשוט, אך זה אינו כך כלל וכלל.

הטון של תחושת מיעוט, שבו הוא כתב את הדברים, מזכיר את הטון שהיה לנו לפני כמה שנים ולעיתים גם היום. בשביל להגיע למצב הזה היו דרושים המון סבלנות, יוזמה, וכן, גם כסף שנשאר בקופה. 

אז, כשהתחלנו, הייתי בחוג ידידים מבית הכנסת בשיקגו וניסיתי להסביר לעשירי הציבור שלנו, מדוע חשוב להשקיע כסף ביחצ"ן. נראה לי שהיום, כבר לא אתקל במבטים שהיו להם אז.

בתקציב של השנה הבאה, התפקיד הזה כבר רשום "בילט אין".

בעולם שלנו, גם ספר תורה שבהיכל צריך דובר/ת.

אגב, אותו סטודנט טרי שהיה הדובר הראשון' הוא בני דורון שהיום התמנה להיות דובר מליאת הכנסת. 

 

תלמידי חכמים סוג ב'

02/07/2013

האם בכלל ניתן להיות גדול בתורה כאשר חלק ניכר מהיום מוקדש למלאכה? ננסה להתייחס בעקיפין לשאלות אלו באמצעות הסיפור התלמודי על אילפא ור' יוחנן. 

חרדים, הניחו לנו לטבול כרצוננו

זכותה של כל אישה הבאה לטבול במקווה לעצב את החוויה שלה כרצונה, אלא שהממסד החרדי משליט במקוואות חומרות רבות הגוזלות מהטובלות את חופש הבחירה. כבלנית, שילמתי מחיר כבד על עמדותיי – אבל אני לא לבד. נשים מתחילות לקחת אחריות על הטבילה שלהן, וזה רק ילך ויתעצם

06.08.13

תלמידי חכמים סוג ב'

האם בכלל ניתן להיות גדול בתורה כאשר חלק ניכר מהיום מוקדש למלאכה? ננסה להתייחס בעקיפין לשאלות אלו באמצעות הסיפור התלמודי על אילפא ור' יוחנן. 

02/07/2013

"אה אתה דתי? רגע, אז למה לא הלכת ללמוד בבר-אילן?"

 

 

 

 

 

מספיק שקל אחד על כל פעם ששאלו אותי את השאלה הזו כדי שאהיה מיליונר..

אז זהו, מסתבר שגם דתיים לומדים בקמפוס של אוניברסיטת ת"א, ואפילו לא מעט.

לאנשים בכלליות, גם לדתיים, קשה לפעמים להבין למה דתיים אחרים באים דווקא לאוניברסיטת ת"א. ואם כבר, אז נקודת המוצא היא בהכרח שזה עניין 'לא פשוט'…
אם זה גם מה שאתם חושבים, הקטע הבא כנראה יגרום לכם לחשוב שוב..

למען ההגינות אקדים ואספר כי לא הגעתי לת"א דווקא מתוך אידיאה מסוימת, אלא פשוט כי מקצוע ההנדסה שאותו רציתי ללמוד לא ממש היה קיים באונ' בר-אילן, ומאחר ואני מתגורר במרכז הארץ – האפשרות הריאלית הייתה אונ' ת"א.

מגדר כמהות

הגיליון האחרון של כתב העת "דעות", שעסק במעמד הגבריות, הביא את דניאל להמן למסקנה כי אין להתחבא יותר מאחרי הגדרות חסרות תוכן. ביקורת.

ה שבט תשע"ג, 16/01/2013.

מי שמאמין לא מתמגן? תגובה להבטחה של הרב קנייבסקי

כשהייתי נער בימי מלחמת המפרץ, הגיע לבית הכנסת שלנו רב ידוע שסיפר מול כל הקהילה הגדולה כיצד נכח אותו שבוע בכנס רבנים גדול בבני ברק.

כשנשמעה האזעקה בזמן הכנס, קם זקן הרבנים והרגיע את כולם להישאר במקום כי "שום טיל לא יפול על בני ברק".

סרוגים, 21.11.12

בכיה של הגר ואליהו-פרשת וירא

"וישמע אלוקים"- לעשות במקום לבכות

שמואל שטח' מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה"' 2/11/2012 י"ז חשוון שבת פרשת וירא, "שבתון".

 

בפרשתנו מסופר על הגר ההולכת במדבר ומשליכה את בנה ישמעאל תחת אחד השיחים. במדרשים השונים מובא רבי מאיר שאומר כי שיח זה אינו אלא הרותם –"שכן דרך הרתמים להיות גדלים במדבר" (בראשית רבה נ"ג , י"ג).

ישנם סוגי שיחים רבים במדבר ועל כן, כיצד ידע רבי מאיר לזהות את אותו שיח דווקא כרותם? ומדוע מקדיש רבי מאיר חשיבות כלשהי לזיהוי השיח? 

הרב בני לאו על יחזקאל כהן ז"ל: זיהה את הסכנה והתריע

הרב בני לאו סופד לד"ר יחזקאל כהן ז"ל, מייסד תנועת "נאמני תורה ועבודה": "נלחם בעקשנות בנושאים שבערו בו: השכלה כללית, גיוס בני ישיבות, שילוב נשים בחיים הציבוריים והיחס לגוי"

הרב בני לאו
י"ז תשרי תשע"ג, 03/10/2012 

הרב וייטמן: הרבנות מגזימה במדיניות ההלכתית ביחס לחרקים בירקות

 


 


http://www.kipa.co.il/jew/48965.html 


 


רבה של "תנובה" מתח ביקורת על נהלי הרבנות הראשית, אשר אינם מאפשרים למסעדות לקלוט ירקות מסוימים בכשרות רגילה, מחשש לתולעים וחרקים: "ההחמרה הזו דווקא פוגעת ברמת הכשרות"


12/07/2012


הכי טוב: יוסק'ה אחיטוב – האיש שאהב בני אדם

 


 


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251841,00.html 


 


הציונות הדתית נפרדה מהאיש שהיה לה הוגה דעות, מצפון ומחנך. פרופ' דוד הרטמן מספר על יוסק'ה אחיטוב שלא חשש להיאבק בהקצנה הדתית, ולאהוב כל אדם. "האשימו אותו שהוא מסנגר על חפפנות דתית, אבל מבקריו לא הגיעו לקרסוליו"


06.07.12


עם יד על הלב, הגרעינים התורניים לא יקבלו את מי ששונה מהם

הבעיה העמוקה והמהותית היא אחרת לגמרי: כיצד אתם בגרעין התורני מתייחסים לאחרים, חילונים ודתיים ואפילו תלמידי חכמים, שלא חושבים כמוכם לגבי תורה והיהדות? האם גם אותם תקבלו בזרועות פתוחות?

בניתם בית מדרש שמיועד להיות לדבריכם ה"לב" של חיי התורה בעיר, אך אסור למי שלא מקבל את ה"קו" להשתתף באותו בית מדרש כשווה בין שווים, ואסור להביע בו עמדה תורנית לא לפי ה"קו".

האם תושב כרמיאל שלא חושב לפי ה"קו" שלכם יכול להצטרף לגרעין בתור חבר מלא, יחד עם זכות הצבעה על דרכה של הגרעין ועל העומד בראשה? כלומר, האם הוא יכול להשפיע על הגרעין באופן אמיתי? או רק לבוא לפעילות ולקבל את מה שמציעים לו?

האם משפחה כרמיאלית שלא חושבת לפי ה"קו" יכול להזמין בחור ישיבה הביתה לסעודת שבת? (אוּפְּס, שכחתי הם לא אברכים). האם האברכים וחברי הגרעין משתדלים לפתוח את בתיהם באופן הדדי, כלומר לארח ולהתארח בתדירות ומתוך תחושה של קהילתיות, גם כלפי משפחות בעיר שלא מזדהות עם ה"קו" של בית המדרש?

הגרעינים התורניים מבריחים את המשפחות הדתיות

בכל ערי המרכז הייתה עזיבה של אוכלוסייה דתית ואולם, במקרים רבים, דווקא הגרעין שבא "להאיר" היה זה אשר האיץ את קצב העזיבה ומנע את חזרתם של מי שהצליחו כעת לממן מגורים בסמוך למקום העבודה. בסופו של יום, האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה להשתקע לאורך זמן בערי המרכז היקרות הינה דווקא זו אשר נמנית עם החלק הפתוח יותר שבציונות הדתית. אנשים דתיים ויראי שמיים שרכשו השכלה כללית רחבה ומועסקים כרופאים, כאנשי הי-טק ובמקצועות חופשיים אחרים. הם, שמאמינים בצורך לחיות יחד בעיר מעורבת, לא ירצו לגור במקום שבו בית הספר מחנך לתוצר אחר, סגור יותר ומתבדל. על כן, מי שחפץ בהמשכיות הקהילות הדתיות של אזור המרכז, חייב לוודא שלאותה אוכלוסייה יהיה לאן לחזור.

רבנים על נשף הסיום של התלמידים הדתיים: "דוחה ומצער"

 


 


http://www.kipa.co.il/family/175/48617.html 


 


חשיפת כיפה על יוזמת תלמידי התיכון הדתיים להפקת נשף סיום לימודים בו יחגגו "כמו חילונים", הכתה גלים במוסדות החינוך של הציונות הדתית. רב הישיבה התיכונית ממנה יצאו המארגנים: "כואב לי הלב"


 06/06/2012


התשובה לתורת המלך: גוי ויהודי שווים בטבעם

http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4236508%2c00.html 

מחברי "תורת המלך" לא יועמדו לדין, אך בציבור הדתי ממשיכים להילחם ברעיונות הקיצוניים של הספר. חוברת שתפורסם בקרוב מציעה תפיסה דתית הפוכה: "אין להשפיל אדם בגלל הדם הזורם בעורקיו, ההבדל בין ישראל לעמים לא תורשתי"

31.05.12

רב שטיינמן: האכזריות של היטלר בגלל הציונים

 


בראיון לחג הפסח, בעיתון החרדי 'המבשר' מצוטט הרב אהרון לייב שטיינמן מנהיג הזרם הליטאי כשהוא מדבר גם על החשש מהתגרות באומות העולם: "כידוע לפני השואה ניסו הציונים להתגרות בהיטלר הצורר ימ"ש ולהטיל סנקציות נגד מדינת גרמניה", מה שהמריץ אותו לפעול באכזריות כזו.


18.04.12


קרבן פסח בזמן הזה – למה לי רוב זבחכם?

מקור ראשון, ערב פסח תשע"ב

בשנים האחרונות נשמע ברמה קולם של אלו הפועלים במרץ לכינונו המחודש של בית המקדש השלישי בירושלים. כחלק מפעילות זו, אנו עדים לניסיונות ולכוונות לחדש את עבודת הקרבנות בימינו. ערב פסח, הוא שעתם הזוהרת של בעלי עמדה זו, שכן לדידם, כבר בפסח השתא, יכולים אנו לזכות לאכול מן הזבחים ומן הפסחים וזאת אף אם לא נזכה עד אז לביאת גואל צדק, מהרה ייגלה…

בראש ובראשונה יש לציין כי נושא זה נתון במחלוקת הפוסקים. רוב מניינם ובניינם של פוסקי ההלכה, דחו את האפשרות להקריב את קרבן הפסח בימינו מכל וכל. זאת ועוד, לדעת הרב אליעזר ולדינברג (מחשובי הפוסקים בירושלים במאה ה-20) אף הפוסקים שכתבו כביכול להתיר הקרבת קרבן פסח בזמן הזה, כתבו כך "בבחינת דרוש וקבל שכר", אך לא העלו בדעתם להורות כן למעשה. עם זאת, לא אכחד כי קיימת בספרות ההלכה דעה הנוטה להתיר ואף לחייב הקרבה שכזו.

הרב מדן: נפסיד את הפנסיה בגלל "פסק זמן"

 


http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234083 


 


הרב מדן הזהיר בכנס שעסק בעמדת ההלכה בסוגיות השונות בנושא צדק חברתי כי כספי הפנסיה של זקנים יפגעו בשל הקמפיין על מחירי החטיפים.


24/02/12


תנועת נאמני תורה ועבודה קיימה בסוף השבוע כנס שעסק בעמדת ההלכה בסוגיות השונות בנושא צדק חברתי. הרב יעקב מדן התייחס בכנס למחאה החברתית בקיץ האחרון ולמקומה של ההלכה בנושאים הכלכליים.


מחאת הפסק זמן? "גרסה מחודשת של ארבע אמהות"

 


 


בכינוס של תנועת 'נאמני תורה ועבודה' התייחס ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, הרב יעקב מדן למחאות החברתיות האחרונות ואמר "צריך להבין שכספי הפנסיה של זקנים שחסכו כל החיים שלהם עלולים לרדת לטמיון, כדי שלמהדורה החדשה של ארבע אימהות יהיה כסף לפסק זמן."


 


25.02.12


החתרנות בציונות הדתית הפכה לאידאולוגיה

הבחירות האחרונות בליכוד הציגו בפנינו תמונה חדשה-ישנה: אנשים שיצביעו ביום הבחירות למפלגות כמו האיחוד הלאומי, מתפקדים ואף נבחרים בריש גלי להיות חברי מרכז ליכוד. שמואל שטח סבור שאין זו הפעם הראשונה והאחרונה בה אנשים מנסים להשפיע על תנועה בה הם אינם חברים כלל.


 


12.02.12


הבחירות ה

בתור דתייה אני מתביישת; איפה הרבנים השפויים?!

 


 


איפה אתם רבני הציונות הדתית המתיימרים להוות אלטרנטיבה לטירוף הדעות שמתחולל בשערה של העיר? אלו שברצותכם אתם מבצעים ג'אגלינג למיצוי פתרונות הלכתיים והפיכת הדת לתורת חיים נגישה ומקיימת דור. איפה אתם?! בשתיקתכם ו אתם חוטאים לדור, אתם חוטאים לעצמכם ואתם חוטאים כלפי שמיים.


 


31.01.12


הסכנות שבמגמות החסידיות בציונות הדתית

 


http://www.kipa.co.il/jew/12/47449.html 


 


אחת המגמות הבולטות בציונות הדתית בשנים האחרונות היא התפשטות הכיוונים החסידיים בקרבה; בעולם לימוד התורה, ובעולם המנהגים, התפילות ותפיסות העולם. לתופעה זו יש כמובן צדדים חיוביים, ואולם, יש לה גם מחירים כבדי משקל. הרב אמנון בזק, מבקש להתריע על המחירים הללו, ולבחון את משמעותם ביחס לעולמה וערכיה של הציונות הדתית


29/01/2012


 


בנט, ´וועדת ביטון´ זה טוב. האפליה האמיתית ממשיכה / דעה / שמואל שטח

שר החינוך נפתלי בנט ממשיך את מדיניות קודמיו ולא בולם את הסינון לבתי הספר. שמואל שטח קורא לו לעצור את הגזענות אחת ולתמיד

יותר כסף לחינוך ביו"ש? כולנו מפסידים

פורסם באתר ערוץ 7. שמואל שטח, מנכ״ל תנועת נאמני תורה ועבודה, מציע לעצור את הקמתם של "בתי ספר בוטיק" בכל אתר ואתר בישראל. כיצד קורה שתושבי יהודה ושומרון מקבלים יותר כסף לחינוך פר תלמיד? כאדם המאמין בחשיבות ישיבתנו ההיסטורית ביהודה ובשומרון, אזהר מהצטרפות לטון הנלווה לדו"חות המתפרסמים המראים ש"המתנחלים מקבלים יותר". לעיתים מטרת הפרסומים בתקשורת […]

לא צריך טובות

אתחיל מהסוף: נתבקשתי לספר את סיפורם העצוב של נערים ונערות שסוננו ולא התקבלו למוסדות דתיים ממיינים. מכיוון שעונת הרישום עדיין לא החלה, הייתי צריך לחזור לאלה שפנו אלינו בשנה שעברה, למוקד שהתנועה מפעילה. התקשרתי למשפחה אותה ליוויתי, עת ניסתה (ונכשלה) להכניס את בנה לישיבה תיכונית הנחשבת למצויינת ויוקרתית. "מה שלום הילד?", שאלתי. ציפיתי לשמוע מהאב […]

שטח סטרילי

פורסם באתר ערוץ 7.   שמעתי פעם על בית ספר דתי שלא העיף תלמיד שלו, לאחר שנתפס מחלל שבת בפרהסיה. שמעתי שמועה אחרת, שתלמידים מתיכון דתי, עישנו בסתר (לא דברים בריאים) והצוות החינוכי בחר להעביר אותם תהליך ארוך של שיקום וגמילה בתוך כותלי המוסד ולא מחוצה לו. אלו הם סיפורים אמתיים, וכאלו יש עוד הרבה. […]

שאלת השאלות: סמארטפון לילד: לתת או לא לתת?

אז למה לתת? כי לכל החברים שלו יש, ואם רק לו לא יהיה – אז הוא ירגיש דחוי בחברה. אז למה לא לתת? כי יש סכנות בסמארטפון. אז מה עושים? האם לתת לילדכם סמארטפון? עצם ההתלבטות בשאלה זו עשויה להצביע על כך שמצויים במכשיר זה יתרונות וחסרונות. אז למה לתת? כי לכל החברים שלו יש, […]

כך תוכלו לבדוק: האם בית הספר של ילדיכם גובה תשלומים מעבר למותר?

מערכת חדשה של תנועת "נאמני תורה ועבודה", המבוססת על נתוני משרד החינוך, תאפשר לכם לבדוק בכמה חורג בית הספר שבו לומדים ילדיכם מתקרת התשלומים שקבע משרד החינוך. "מי שמשלם מעבר למותר פוגע בהורים שאינם יכולים לשלם"   ועדת החינוך של הכנסת אמנם קבעה סכומים מקסימליים לתשלומי ההורים, כאשר סך הגבייה המירבי עומד על 1,339 בשנה, […]

חשבתם שחגי תשרי הם חגים פרטיים? תחשבו שוב

טור דעה לראש השנה- אורית לסר, ראש תחום החינוך בתנועת "נאמני תורה ועבודה": פורסם באתר "סרוגים". אחד הצירים המרתקים (אותי) בנוגע ללוח השנה היהודי הוא ציר הפרט- כלל… רובם ככולם של חגי ישראל – עניינם חג לאומי, כללי, ציבורי. בוודאי כשמדובר על חגים דאורייתא. גם לאופן חגיגת החג יש היבט ציבורי או לאומי, בין אם […]

לא להוראה, כן להנדסה: המגזר הדתי עושה הסבה

אחרי‭ ‬שנות‭ ‬דור,‭ ‬בהן‭ ‬בנות‭ ‬הציונות‭ ‬הדתית‭ ‬למדו‭ ‬בעיקר‭ ‬הוראה ‬‬והבנים‭ ‬כוונו‭ ‬ל‬משפטים, הגיע‭ ‬הזמן לשינוי. ‬‬שוק‭ ‬התעסוקה‭ ‬הדתי‭ ‬משתנה, ‬ויש ‬מי‭ ‬שמדב‎ר‭ ‬על‭ ‬הצורך‭ ‬בחזרה‭ ‬לגבולות‭ ‬הבית‭ ‬והמשפחה

בי"ס ´שחור´ ובי"ס ´לבן´

סוגית הסינון בבתי הספר הממלכתיים דתיים עולה מדי פעם ומעוררת דיונים ומחלוקות: האם אנו רוצים להתערות בחברה או אולי אנחנו מתבדלים כמגזר? זוהר מויאל חזות קוראת להורים להתאגד מול משרד החינוך ולדרוש שיוויון בחינוך ולהתנגד להדרה

חשיפה: כך מסננים תלמידים מסורתיים ולייטים מבתי הספר הדתיים

שאלות כמו "אתה תורני או פרווה"?, "יש לאמא כיסוי ראש"? והתחייבות לאינטרנט חסום בבית הם חלק מהתנאים להתקבל לבתי ספר דתיים ציבוריים. צפו בשיטת הסינון הלא חוקית

בעניין חינוך מעורב בבית ספר יסודי / הרב דוד ביגמן

כשהייתי צעיר לימים הייתי מוטרד מהניסוח של הטור ושל השולחן ערוך: "צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד" (אבן העזר סימן כא). שאלתי את ראש הישיבה הרב אהרן סולוביצ'יק אם "הלכה" זו אוסרת השתתפות בפעילות של בתנועת בני עקיבא המעורבת. הוא ענה בתקיפות רבה כי אין בכך כל איסור. מיד הבנתי שדברים אלו של הטור […]

במשרד השיכון מודים: "אין לנו מושג כיצד חולקו 100 מיליון שקל שהועברו לחטיבה להתיישבות"

בכירה במשרד השיכון: "מקורב לשר אריאל הסתובב אצלנו וקרא לעצמו ראש מינהלת הגרעינים התורניים" ■ משרד המשפטים: "אין מניעה שגרעיני התיישבות יתיישבו באזורים חזקים" ■ נציגת מכון המחקר מולד: "היה כאן שוד, וייתכן שהשוד נמשך"

מכתב לאורי אריאל: "התנהלותך מעמידה את מפעל הגרעינים בסכנה"

בעקבות תחקיר ערוץ 10, במכתב פתוח לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, מביע מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה' את חששו מהמשך קיומם של הגרעינים התורניים

תסתכלו על העולם החרדי ותענו בעצמכם / תגובה

ניסיונה של החברה החרדית להצמיח לנו גדולי תורה ומנהיגי תורה דגולים אינו באמת עובד. הסתכלו נא על מדפי הספרים התורניים ובחנו את איכות החידוש והעומק

המניע להקמת תלמודי תורה לא תמיד טהור /דעה

הנתונים מראים כי הסיכוי שבמפגש אקראי בתלמוד תורה ציוני, ייפגש תלמיד מרקע בינוני או גבוה – עם תלמיד מרקע נמוך, הוא נמוך במיוחד ועומד על 1/7-1/10 בלבד. מדובר באחוזים נמוכים ביותר המעידים על הדרה ברורה ומובהקת של אוכלוסיות חלשות

השפעתם של גרעינים תורניים- ראיון של שמואל שטח בגלי ישראל

הסיכוי לבטל את קיומן של המועצות הדתיות ולהחזירן למקום הראוי להן – כמחלקה ברשויות המקומיות שואף לאפס. בין ההסברים ישנו נתון אחד פשוט שמסביר הרבה.225 המינויים שבידי השר לשירותי דת

השתלבות יוצאי אתיופיה בחינוך הדתי- ראיון של שמואל שטח בגלי ישראל

הסיכוי לבטל את קיומן של המועצות הדתיות ולהחזירן למקום הראוי להן – כמחלקה ברשויות המקומיות שואף לאפס. בין ההסברים ישנו נתון אחד פשוט שמסביר הרבה.225 המינויים שבידי השר לשירותי דת

Rabin’s daughter criticizes national-religious school system for not visiting Rabin Center

Dalia Rabin, the daughter of slain prime minister Yitzhak Rabin, said on Army Radio on Monday that schools from the state national- religious system do not visit the Rabin Center, a national institute and museum established by the Knesset in 1997 to promote Rabin’s legacy. “The state national-religious education [system] does not come here unfortunately,” […]

רקע – לימוד גמרא לבנות / אפרת המאירי

מה בין תכני הגמרא ובין נפש האישה? מה עומד ביסוד התפישה לפיה הגמרא היא נחלת הגברים בלבד מן הטעם שיש בדבר להגן על נפש האישה והאם יש לו על מה להישען? האם לנו בעניין נפשי, רוחני או שכלי? האם באיסור עסקינן או בעצה?
אימתי תותר למידת גמרא בקרב הקהל הנשי – כך למשל, האם הלימוד יוקנה לפי מידת רצון או לפי מידת הפגנת חוכמה? האם הלימוד יותַר אך לבנות שדעתן מכוונת ללימוד עצמאי או שמא גם יכלול בנות המבקשות להתלמד? האם הלימוד ינוּוט אך לאישה בוגרת או שמא יתאפשר גם לנערה צעירה בימים?
האם יש להתיר לימוד גמרא על דרך הכלל או על דרך החריג? מהו, אם כן, מבחן הקבלה ללימודי גמרא לבנות והאם הגבלת הלימוד המדירה נשים מעיסוק בתורה שבעל-פה עומדת בימינו במבחן המידתיות?

משיחות עם אנשי חינוך בנושא הפרדה בגילאי חינוך היסודי / פרופ' דניאל שפרבר, רחל קרן, הרב יהודה גלעד

        מאמרים, מחקרים ושיחות נוספות בנושא- באתר התנועה: toravoda.org.il   הרב פרופ' דניאל שפרבר, ראש מועצת חמ"ד לשעבר: "…צניעות זה לא רק צניעות מינית אלא צניעות חברתית באופן כללי, הכוללת יחס לזולת ויחס לאחר. כשישנה הפרדה מוחלטת ומנסים לחנך את הבנים שלא יסתכלו על בנות, ומורים להם ללכת עם העיניים כלפי מטה על […]

ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם / שרה תאומים

יועצת אקדמית לחנוך בגיל הרך (M.A. בחינוך)   "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ" (עמוס  ג,ג)   השפעה רבה יש לתרבות, למדיניות הכלכלית והחברתית על המשפחה הדתית ועל המסגרות החינוכיות הממ"ד. בתהליכי התפתחותם של ילדים בגיל הרך, נתקלים אנו בדילמות הנוגעות בסוגיות ערכיות ובסוגיות הנגזרות של יחסי גומלין של ילדינו עם ילדים הלומדים איתם בגן או […]

על אתגר החינוך המורכב / חנן מנדל

יש הטוענים כי פעולת החינוך היא במהותה אלימה וכופה. כך אולי יש לפרש את "חוסך שבטו שונא בנו" (משלי י"ג, כ"ד). כדי לחנך את הילד לא לגעת בשקע החשמל, אנו יודעים, לא מספיק לעיתים הסבר מלומד על הסכנות שבו, אלא גם לצוות, להבדיל, ולעיתים – לכעוס ולהעניש. אנו מכירים גם את צדדיו האחרים של החינוך. […]

מה יהיה עם הבן החמישי? – 'ממ"ד – חינוך למורכבות ולמעורבות' / הרב מאיר נהוראי

בעוד ששאלות שלושת הבנים כתובות בספר שמות הרי ששאלתו של הבן חכם מופיעה בספר דברים וכך נאמר: (דב' ו, י, כ – כד)   " … כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה  ה' אֱלקֵינוּ אֶתְכֶם: וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ  ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה: וַיִּתֵּן ה'  אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה […]

רבנים לתלמידי החמ"ד: הפסיקו עם הבינוניות

בעקבות סדרת ידיעות ב"כיפה" שחשפו ירידה משמעותית בתחומים שונים בבתי הספר הדתיים הלאומיים, קוראים רבנים לתלמידים: "הצטיינו בכל תחומי הלמידה, בקודש ובחול"

משרד החינוך דורש: מורים בממלכתי-דתי יצהירו על שמירת מצוות

פרסום ראשון • בשאלון שהפיץ משרד החינוך בימים האחרונים נדרשו מורים חדשים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים להצהיר בכתב על קיום מצוות גם מחוץ לשעות הלימודים. לחדשות 10 נודע שכמה מורים כבר פוטרו בעקבות המהלך. משרד החינוך: "תמיד שובצו רק מורים שהצהירו על אורח חיים דתי"

דתיים vs חילונים: מי הכי טוב במדעים?

לימודי המדעים בחמ"ד בפיגור משמעותי. כך עולה ממחקר מקיף בן 200 עמודים של תנועת "נאמני תורה ועבודה", שבחן את מצב תלמידי התיכונים מהזרם הדתי – לעומת הממלכתי והערבי. הדתיים מפגרים אחרי חבריהם בפיזיקה, כימיה ומדעי המחשב – ומתקדמים מהם רק בביולוגיה. המצב חמור אף יותר ב"מדעי מוגבר", והשלכותיו בולטות גם בציוני הפסיכומטרי ובלימודים האקדמיים

מחקר חדש על הבחינה הפסיכומטרית. פער הציונים בין גברים לנשים במגזר הדתי עומד על 55.51 נקודות

מחקר חדש שערכה תנועת נאמני תורה ועבודה השווה בין בוגרי החינוך הממלכתי (היהודי) ובין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. המחקר מעלה כי בציון הסופי בבחינה – שנע בטווח הציונים 800-200 – ישנו פער לטובת בוגרי החינוך הממלכתי הנע במהלך השנים בין 17 ל-27 נקודות אל מול בוגרי החינוך החילוני

ירידה במספר התלמידים בממ"ד בעיירות הפיתוח

מוסדות החינוך הממלכתיים-דתיים היסודיים בעיירות הפיתוח עולים על מקביליהם בחינוך הממלכתי-דתי בשאר חלקי הארץ בתחומים מסוימים, ונופלים מהם באחרים. מחד גיסא, הם קטנים יותר, בעלי כיתות קטנות יותר והאקלים הבית ספרי בהם טוב יותר. מאידך גיסא, ההישגים הלימודיים של תלמידיהם נמוכים יותר, בעיקר במקצועות הריאליים (גם כאשר מנטרלים את השפעת הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים). כמו […]

בית ספר יסודי בבית שאן מפלג את הדתיים והחרד"לים

בעירייה הוחלט לסגור את המסגרת הדתית בביה"ס קשת יונתן ולאפשר הרשמה למסלול תורני בלבד. גם בנתניה מוחים הורים לתלמידים יוצאי אתיופיה על השתלטות גרעין תורני.
קשת יונתן הוא בית ספר יסודי בבית שאן השייך לזרם הממלכתי־דתי. ההשקעה בו בשנים האחרונות, הנאמדת במאות אלפי שקלים, ניכרת היטב: בבניין המטופח, כמו גם במעבדות, כיתות מתוקשבות, אולם ספורט וספרייה. בקומה הראשונה של המבנה לומדים כ–120 תלמידי בית הספר, הבאים ממשפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות. הקומה השנייה שייכת לכ–140 תלמידי המסלול התורני, האדוק יותר. לדברי הורים וגורמים אחרים, הקשר בין שתי המסגרות, החולקות אותו מרחב, כמעט לא קיים. החלטת העירייה לסגור בהדרגה את המסגרת הדתית ולמסור את המבנה החדש יחסית למסלול התורני הציתה מאבק חדש בבית שאן – בין דתיים לחרד"לים, בין תושבי העיר לכאלה הבאים ממושבים

החינוך הדתי- בחן את המועמד

מפלגות ומועמדים שונים מתהדרים ברצונם לחזק את מערכות החינוך הדתי. שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה בשאלון הומוריסטי למחצה – בחן את המועמד

מפלגות ומועמדים שונים מתהדרים כעת ברצונם לחזק את מערכות החינוך הדתי. סיסמאות רבות מתנופפות להן באוויר וקשה להבחין בין בעלי הדעות והעמדות השונות. יותר מכל קשה לדעת מי מדבר מתוך הבנה וניסיון ומי זורק הבטחות שווא של פוליטיקאי המשווע לעוד שתי קולות.

סטטיסטית, אחד המועמדים ודאי מתפלל אצלך בבית הכנסת. בשבת הקרובה, בין קריאת עלוני הפריימריז לשיחת הפרלמנט, לך אליו ועשה לו מבחן טעימות קצר:

מלכודת בבית הספר הפרטי

לא מספיק לבדוק את גודל הכיתה ושעות הלימוד, בית ספר שלא מחזיק מערך ייעוץ עלול לגרום לפגיעה בילדכם.

באחד מיישובי יש"ע מתלבטים ההורים לאן לשלוח את ילדיהם. יש ממ"ד תורני מצוין, אך במרחק לא גדול ממנו הולך ומתפתח מוסד פרטי חדש. בדומה למוסדות פרטיים אחרים הוא מבטיח כיתה קטנה, יום לימודים ארוך ואפילו ימי לימוד בתקופת חופשות. אלו דברים חשובים לחינוך ילדינו, ולהורים בעלי קריירה הם גם מפתים. השאלה היא האם יש לכך מחיר, שהרי גם תשלומי הורים גבוהים אינם יכולים לממן בונוסים כאלה מבלי שיבואו על חשבון משהו אחר.

ההורים זועמים: הרמב"ם היומי מתאים רק לבנים?!

הורים לבנות בחינוך הממלכתי דתי זועמים לאחר שהתברר להם שהחמ"ד קבע שתלמידות ילמדו רק חלק מסוים מלימודי הרמב"ם היומי, בעוד התלמידים ילמדו את כולו. "אין מקום להפרדה מגדרית. הבנות לא שוות פחות מהבנים"

נושא השוויון המגדרי במוסדות החינוך של החמ"ד עולה שוב על הפרק ומעורר סערה, לאחר שבמסגרת לימודי הרמב"ם היומי, נוצרו שתי תכניות לימוד שונות, זאת על פניו ללא שום הצדקה.

מגרשים את החושך במקלות

רבנים שונים בציונות הדתית יוצאים נגד לימודי האקדמיה אך מחקר חדש מלמד שרוב בוגרי המגזר כבר נמצאים שם. במקום לברוח מן הבעיות צריך להתמודד איתן

עבור רבים מבני הציונות הדתית השאלה האם לימודים אקדמיים רצויים, וכן השאלות מה והיכן ללמוד באקדמיה, אינן מהוות סוגיה דתית או אידיאולוגית המחייבת ליבון. ברם, עבור רבים אחרים מדובר בנושא טעון מבחינה רעיונית ואף הלכתית שגורר לבטים ושאלות רבות. כנסים ופרסומים שונים עסקו בעשור האחרון בעניין היחס הרצוי ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, אולם עתה יש בידינו לראשונה גם נתונים הסוקרים את המצוי.

הצבעה ברגליים

מאמר: מה עושים כשמישהו מוביל את הפרדת הסניף והישוב עומד להיקרע?

"במקרים רבים מאוד, סוגיית הנפרד/מעורב אינה אלא סימפטום למחלוקות אחרות הקיימות באותה קהילה, וחשוב לדעת שבכדי לפתור את הבעיה, הדבר הראשון והכי חשוב הוא לתת מענה חינוכי אמיתי"

טלפון לפני כמה ימים:

-"מה עושים?" –מתקשר אלי קול מבוהל שאיני מכיר.

-"מישהו מוביל לכך שהסניף יהיה ניפרד. הקהילה גועשת ורוחשת וכל המחלוקות פתאום צצות: מי יותר דתי ומי פחות וכו'. תנו עצה".

"בני עקיבא" זה לא מה שהיה

כל מי שיביט על מה שמתחולל בשנים האחרונות ב"בני עקיבא", יראה שמשהו השתנה. משהו מבורך. הציונות במובנה הישן לא נעזבה, אך התווספו לה רעיונות חדשים: החל מאידיאלים חברתיים של צדק ושוויון – וכלה בשותפות אמיתית עם החברה הישראלית. גם כשטוב צריך לכתוב.
כשאני כותב על "בני עקיבא", אני מרגיש זקן – אבל הפעם יותר מתמיד. בשבילי "בני עקיבא" הייתה מפעל אדיר של ציונות. ציונות שעסקה בחיבור לאדמה – להתיישבות, לקיבוצים הדתיים ולהפרחת השממה. בימי נערותי כמעט ולא עסקנו בצדק חברתי. ערכים כמו שיוויון, דמוקרטיה וסובלנות היו נחלתם הכמעט בלעדית של ארגוני השמאל.

ואולם כל מי שיביט על מה שמתחולל בשנים האחרונות ב"בני עקיבא", יראה שמשהו השתנה. משהו מבורך. הציונות במובנה הישן לא נעזבה, אך התווספו לה רעיונות חדשים, שחניכי הדור העכשווי נושאים בגאון.

גם ילדה בת 7 חייבת לשמור על צניעות

בשנים האחרונות גוברת מגמת ההפרדה המגדרית בחינוך הממלכתי דתי. הורים רבים טוענים שהנזק העתידי גדול מהרווח "אנחנו מפסידים את הציבור החילוני בגלל ההקצנה". הרב אבינר: "הרצון לחינוך דתי יותר ומופרד, מגיע מלמטה, מהעם שמעוניין בכך"

"לא רציתי לחנך את הילדים שלי על פי השקפות שמרניות קיצוניות אבל בכל זאת באתי לראות את בית הספר הדתי תורני בשביל להבין מה הולך שם. כשהגעתי, ראיתי את הפרצופים העקומים שהסגל עשה לאמהות שבאו לא לגמרי מכוסות בזוויות הנכונות שאותם הם מחפשים, אולי אני מקצין אבל נתנו להורים ולילדיהם מן מבט כזה מאוד שופט". כך מספר אלון גורביץ, תושב חולון ואב לשלושה ילדים שלומדים בבית הספר הממלכתי דתי הרגיל.

השפעת תלמודי התורה על אופיו של החינוך הממלכתי- דתי: תקציר מחקרו של אייל ברגר

מת"ת לתתמ"ד – מגמות סיכום מחקר שהכין אייל ברגר מרכזיות בהתפתחות תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי", עבור תנועת נאמני תורה ועבודה תופעת תלמודי התורה הציוניים נמצאת בעשור האחרון במגמה של צמיחה וגיוון. במסגרת המחקר מופו 56 מסגרות של תלמודי תורה, שבהן לומדים כ-10,000 תלמידים, המפוזרים על פני כל הארץ ומשתייכים ברובם לפיקוח הממלכתי-דתי. תופעה זו קשורה לתהליכים חברתיים ודמוגרפיים שעברה הציונות הדתית בעשור האחרון, ובמיוחד לתוצאות ההתנתקות מגוש קטיף ולהתרחבות האדירה של הגרעינים התורניים בשנים האחרונות.

כבר לא תחת כיפה אחת

כשבן-גוריון הסכים לפתוח מסלול חינוך ייחודי ממלכתי-דתי, לא הוא ולא הנציגים הדתיים בממשלתו שיערו כי בחלוף כמה עשורים גם החמ"ד יתפצל לתתי-זרמים ולקבוצות. כיום יש בתוך הציונות הדתית לא מעט רשתות חינוך הפועלות במנותק מהחמ"ד ומציעות אלטרנטיבה הנוגסת בחמ"ד. לאחרונה הגישה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' עתירה לבג"ץ בבקשה למנוע תקציבים ממשלתיים מחלק מהמוסדות האלה. על התופעה – בעד ונגד, בדעות שלפניכם:

תקצוב החינוך הדתי

החינוך הממלכתי דתי אמור לקבל עוד כסף משום שהוא קולט אוכלוסיות חלשות, יותר מן הציבור החילוני. זהו נתון סטטיסטי מובהק! אך האם הוא אמור לקבל עוד כסף גם בשביל שעת תפילה למשל? זו דילמה מעניינת עם דעות שונות ורבות.

זהירות: חלק מהגרעינים התורניים הפכו לעסקנים

בתי ספר תורניים, אליטיסטיים, זוכים לתקציבים משמעותיים יותר מבתי ספר ממלכתיים. לא יתכן שכסף ינתן כשוחד פוליטי, על חשבון חלוקת משאבים דמוקרטית.

אך יש ממ"ד נוסף שמתנהג כאליטיסטי ומתנשא. בי"ס המסנן תלמידים בשיטות עקיפות ומקבל לשורותיו בעיקר את אלה שבאו מרקע סוציו-אקונומי גבוה. בהשוואה למגוון הצבעים שיש בממ"דים האחרים, הרי שכאן, רובם דומים אחד לשני. בבית הספר הזה ידברו ויחנכו את הילדים על "אחדות","קירוב לבבות", "עם ישראל" ועל תרומה לעיירה שדרות. אלא שהנתונים המספריים שבידינו מראים שאת האחריות לוקחים שני הממד"ים האחרים, הרגילים, ומדובר בפערים של עשרות אחוזים.

 הממ"ד האליטיסטי אינו אלא הממ"ד בו אנשי גרעין התורני פועלים. בשם ה"התחזקות התורנית" גורמים בפועל להדרה של אוכלוסיות אחרות, שהיו שם קודם.

רק בנים? דרושות חזניות בגני החמ"ד

לא באתי לשכנע אתכם להסכים עם תופעת המניינים האורתודוקסים השוויוניים. אני לא מתכחשת להבדלים בין המינים וכשומרת הלכה אני מאמינה בנחיצות ההפרדה בזמן התפילה. עם זאת, באתי לדבר על חינוך בנות למחויבות דתית. חינוך שמתחיל בגיל הרך.

אני לא זוכרת אם הייתי חזנית בגן, וגם אין לי שום תמונה בזיכרון של התנהלות התפילה בכיתות א' ב', מה שאני כן זוכרת זו הרגשה חזקה שאני רוצה להיות כמו אבא. לקחת סידור ביד בערב שבת, ללכת לבית הכנסת ולשבת קרוב לבימה. קרוב לחזן. קרוב לארון הקודש. קרוב לה'. להתפלל את כל התפילה ולחזור איתו הביתה לאמא ואחותי שחיכו שם וערכו בינתיים את שולחן השבת.

ברור שאת מעשיי נאלצתי להפסיק כשקצת גדלתי ואבא הסביר שזה כבר לא מתאים שאשב איתו. מבט אל המחיצה מאחורה הבהיר לי ששם אני לא יושבת וכך הפסקתי לפקוד את בית הכנסת לתקופה ארוכה.

לימודי מדעים: פער של 50% בין דתיים לחילונים

הרבה יותר חילונים פונים ללימודי מדעים, מאשר בוגרי החינוך הממלכתי-דתי – ולעומת זאת, שיעור הפונים למכללות להוראה גבוה פי-שלושה בחינוך הממלכתי-דתי מאשר בחילוני. על כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי שהתחיל ללמוד בטכניון, ישנם יותר מ-12 בוגרים של החינוך הממלכתי. 

בלי השגחה עליונה

החינוך החרדי מציג: כך תעברו על חוקי המדינה – ותקבלו ממנה מימון מלא

תנועת נאמני תורה ועבודה, הפועלת לקידום ערכים יהודיים וליברליים, הגישה באחרונה לבג"ץ עתירה נגד המדינה. העתירה, שהוגשה בשם התנועה על ידי פרופ' אביעד הכהן, היא מסוג העתירות שהיחס של המדינה אליהן הוא דו־ערכי. במלים ישירות יותר: זאת עתירה שהמדינה משתוקקת שהיא תתקבל, כדי שמישהו אחר – בג"ץ – יוציא בשבילה את הערמונים מהאש.

לחץ חרד"לי? ההורים יחליטו האם להפריד כיתות בחינוך הממלכתי דתי

שאלון אשר מופץ בימים אלו מאפשר להורים במוסד הלימודים בחמ"ד להחליט האם להפריד את הכיתות או לאפשר כיתות מעורבות. חשש מפני לחץ שיופעל על בתי הספר. החינוך הממלכתי דתי החל לאפשר להורים להחליט האם להפריד את הכיתות בבתי הספר של ילדיהם. כך עולה מתוך שאלון אשר מופץ בימים אלו בקרב ההורים מטעם הנהלת החמ"ד.

הרב שרלו: לא אשלח את הבן שלי לחינוך עם חילונים

ראש ישיבת אמי"ת "אורות שאול" ומבכירי הרבנים המתונים בציונות הדתית, הביע התנגדות לזרם החינוך המשולב: "לפני מפגש עם החילונות, צריך לבסס מחוייבות לתורה ומצוות". בחודשים האחרונים מקודם פרויקט "החינוך המשותף", שמטרתו לגרום לבתי הספר בישראל להפוך למשותפים לתלמידים דתיים וחילוניים. הפרויקט זכה לתמיכה של אנשי ציבור מסוימים מהציבור הדתי, ואף לתמיכה של שר החינוך, הרב שי פירון, שבמסגרת ראיון למגזין "מוצש" הביע תמיכה ברורה בפרויקט המובל על ידי תנועת "צו פיוס".

"בתי הספר הממלכתיים דתיים קטנים מדי והדבר פוגע ביכולתם ללמד מדעים"

כך עולה ממחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה"  מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין אומר בשיחה לאתר הידען כי אין סיכוי שיתאפשר איחוד בין בתי ספר לבנים ולבנות, אך אפשר לאמץ מודלים אחרים ובהם לימוד מרחוק ומודל של מרכז לימוד מדעים משותף

מחקר: תלמידות דתיות לומדות פחות מדעים

מחקר של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מציג תמונת מצב עגומה: אחוז התלמידות הדתיות הלומדות מדעים, נמוך משמעותית מול תלמידות בחינוך הממלכתי.

מחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מגלה ממצאים מפתיעים בנוגע ללימודי המדעים בחינוך הממלכתי-דתי. על פי המחקר, שנכתב על ידי מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין, תלמידי החמ"ד ממעטים להעמיק במקצועות מדעיים בגילאי התיכון.

מחקר: דתיים לומדים פחות מדעים

מחקר חדש של תנועת ´נאמני תורה ועבודה´ מוצא כי בעוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים תוצאות תלמידי החמ"ד סבירות, בתיכונים אחוז הלומדים לבגרות במקצועות מדעיים נמוך בהרבה מהאחוז המקובל בחינוך הממלכתי והערבי.

דתיים ניגשים לבגרויות מדעיות פחות מחילונים ומערבים

מדו"ח שנכתב על ידי תנועת "נאמני תורה ועבודה", עולה כי מספר התלמידים הערבים להם יש בגרות בשני מקצועות מדעיים גדול פי 4 מתלמידים דתיים

דו"ח חדש על לימוד מקצועות מדעיים בחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) מגלה כי שיעור התלמידים הניגשים לבגרויות מדעיות הוא הנמוך ביותר בחינוך הממלכתי, בפער ניכר מהחינוך החילוני והערבי. בדו"ח נאמר כי הישגי התלמידים הדתיים בבחינות המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים אינם נמוכים בהרבה מאלה של החילונים, ומועלית ההשערה שהסיבות למיעוט הלימודים המדעיים הן מיעוט הבנות הדתיות הלומדות מקצועות מדעיים, והיעדר עידוד לבנות ללמוד זאת בגלל דעות קדומות. הדו"ח נכתב על ידי חוקר של תנועת "נאמני תורה ועבודה", אריאל פינקלשטיין. לפיו, מיעוט העניין במקצועות מדעיים בחמ"ד בולט בעיקר במקצועות הפיזיקה והכימיה. ל-2.4% מהנבחנים… 

חינוך זה הכי אחי?

חינוך זה הכי אחי?
האם חייבים ללכת ללמוד חינוך כי זה ´הדבר´ במגזר והאם עיסוק באדריכלות, הנהלת חשבונות או כל מקצוע אחר משמעותו בריחה מאחריות לאומית של דאגה לעיצוב פני הדור הבא

2012- "ממ"ד של אתיופים". סיפור אופטימי

לפני שנתיים, החליטו שתי משפחות חברות הגרעין התורני, לעשות את מה שנכון לעשות מבלי לתת חשבון:
הן הכניסו את ילדיהם לבית הספר.

לפני שנה, החלטנו גם אנו להצטרף בעקבותן ולרשום את ביתנו לאותו מקום. עוד משפחה הצטרפה ועמדנו על ארבע משפחות שבאות ממה שמכונה המגזר הקלאסי של הציונות הדתית.

שר החינוך שי פירון מסתמך על פסיקת מרן הרב עובדיה

שר החינוך שי פירון החליט כשנכנס לתפקידו לממן את ההפרדה בין בנות לבנים בבתי הספר הדתיים. כעת, בתשובה לעתירה בבג"ץ נגד ההחלטה, משיב משרד החינוך כי הסתמך בין היתר על פסיקת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שכתב בעבר כי "חובה קדושה בכל בית ספר המתנהל על פי התורה, לדאוג להפרדה" (חדשות הארץ)
י"ד באייר תשעד 15:30 14.05.14

חינוך זה לא סלולר

בתגובה לטענת הרב חיים נבון במאמר, בו הציע לתת לכל הורה את היכולת לבחור בחופשיות את בית הספר של ילדיו, אומר שמואל שטח כי אין לבטל את שיטת הרישום הנוכחית

י"ג אייר תשע"ד, 13/05/2014 14:37
לפני מספר ימים, בגיליון האחרון של מוצ"ש, העלה הרב חיים נבון הצעה לפיה יש לתת לכל הורה את היכולת לבחור בחופשיות את בית הספר של ילדיו ולדאוג לפירוק המונופול הפוגעני, כדבריו, של משרד החינוך על מערכת החינוך.

מבקר המדינה: כשלים בהוראת המתמטיקה בחינוך הדתי

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף כשלים משמעותיים בלימוד המתמטיקה בחמ"ד. שעות הלימוד הם מהנמוכות בישראל והמורים לא הוכשרו להוראת מתמטיקה. פרופסור דורית פטקין "כאשר היסוד פגום, הלמידה תהיה פגומה עד הבגרות"

כ אייר תשע"ד, 20/05/2014 10:48

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף כשלים משמעותיים בלימוד המתמטיקה בחמ"ד. שעות לימוד המקצוע הן מהנמוכות מכלל המגזרים במדינת ישראל. שעות מתמטיקה שכן נלמדת בחמ"ד, על פי דו"ח מבקר המדינה נלמדות על ידי מורים שכלל לא הוכשרו להוראת המתמטיקה.

תקצוב דיפרנציאלי – מי בחינוך הדתי צריך לדאוג?

משרד החינוך החליט על תקצוב דיפרנציאלי למערכת החינוך ובחינוך הדתי היו מי שנבהלו. אבל האמת היא שמדובר ביוזמה שתביא לצדק, שרבים בחינוך הדתי ייחלו לו במשך שנים

22/5/2014 18:43

לפני יומיים פורסם על יוזמת משרד החינוך להכניס תיקצוב דיפרנציאלי למערכת החינוך. לאור הכותרות "כסף מהחינוך הדתי יעבור לחינוך הערבי", נבהלו רבים מההורים של החינוך הדתי. ואכן, לחלקם יש סיבות טובות לדאוג, אך למרביתם אין ממה לחשוש. להיפך, סוף סוף רבים בחינוך הדתי יזכו לקצת צדק שהמתין הרבה שנים בפתח.

"ובחרת בחיים" – הצעה לרפורמה (נוספת) במערכת החינוך

רוב התלמידים מסיימים את בית הספר ללא כיוון מקצועי. שבית הספר צריך לחנך לדרך ארץ ולמידות טובות, להצלחה בלימודים ולשאיפה למצוינות, אך בד בבד בית הספר יכול להכין תלמידים לחיים, פשוטו כמשמעו

כ"ז אייר תשע"ד, 27/05/2014 15:21

"'ובחרת בחיים' – זו אומנות", כך דורש רבי ישמעאל (ירושלמי פאה א, א , טו ע"ג ומקבילות). על-פי התנא רכישת אומנות (=מקצוע/עבודה) היא בחירה בחיים, שכן בזכותה יכול האדם להתפרנס ולחיות.

בחמ"ד ילמדו את תורת האבולוציה?

לאחר שנים בהן נמנע משרד החינוך מנגיעה בלימודי תורת האבולוציה, החל מהשנה הבאה ילמדו בכיתות ח´ ו-ט´ חלק מהתיאוריה הנוגע להתפתחותם של צמחים

ג סיון תשע"ד, 01/06/2014 12:25

וועדת מקצוע המדעים במשרד החינוך קבעה כי החל מהשנה הבאה תילמד חלק מתורת האבולוציה בכיתות ח' ו-ט' והיא תהיה חלק מתוכנית הלימודים בתחום המדעים.

תורת האבולוציה אשר קובעת בין היתר כי מוצאו של האדם מן הקוף, הינה תכנית שנויה במחלוקת ביהדות אך עם זאת, בשונה מהנצרות, היהדות פתוחה לקבל את התיאוריה ורבנים בכירים אף אמרו כי הדבר אינו סותר את היהדות. עם זאת, החלק אותו ילמדו בבתי הספר אינו עוסק במוצאו של האדם מן הקוף אלא בחלק אשר עוסק בצמחים ובביולוגיה.

"טעות ללמד את האבולוציה במתכונתה הנוכחית"

01.06.14 16:58 ג' בסיון תשעד

נשיא מכללת חמדת הדרום, פרופ' אבי לוי מתנגד להחלטה של משרד החינוך: "הורדת הנושא לכיתות חטיבת הביניים והפיכתו לנושא חובה ללא יכולת להציגו כראוי בהיבטים השונים עושה טעות למדע ולעקרונותיו". נאמני תורה ועבודה מברכים
"טעות ללמד את האבולוציה במתכונתה הנוכחית" החלטה לא נכונה. פרופ' אבי לוי (יח"צ)
נשיא מכללת חמדת הדרום פרופ' אבי לוי מתנגד להחלטת משרד החינוך ללמד את תיאורית האבולוציה בחטיבת הביניים.

בעצם מדובר על אליטיזם

האכיפה על ההיבט החברתי בלבד, תצמצם מאוד את העיסוק הבלתי אפשרי בסוגיות אידאולוגיות והלכתיות נפיצות. בנוסף, היא תעמיד את מגמת ההתחרד"לות במקומה האמיתי- מקום שבא ממניע הלכתי-ערכי ולא ממניע של רצון להיבדלות, כפי שנעשה לרוב.

לא ההבדלים בהבנת הלכות צניעות אלא דווקא השוני בתפיסה החברתית הוא נקודת ארכימדס של מגמת ההתחרד"לות. מי שרוצה למתן את "מלחמות היהודים" בין קבוצות המגזר, ראוי שיאחז בנקודה זו.

אפליה בגנים בפרדס-חנה: "לא דתיים מספיק"

הורים רבים בפרדס חנה מתלוננים כי הם מופלים לרעה ע"י המועצה בקבלת ילדיהם לגנים הסמוכים לביתם משום שאינם "תורניים"

 11/6/2014 11:52

אפליה בגני הילדים: הורים דתיים המבקשים לרשום את ילדיהם לשנת הלימודים הבאה לגנים ממלכתיים-דתיים בפרדס חנה, נענים בסירוב ומופנים לגני ילדים מרוחקים מאזור מגוריהם. בנוסף, בחלק מהמקרים ההורים נאלצים לרשום את ילדיהם לגנים ממלכתיים-חילונים. כך עולה מפניות שמגיעות בחודשים האחרונים לתנועת "נאמני תורה ועבודה".

החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים. תשרי תשע"ג

תנועת "נאמני תורה ועבודה" הוקמה בשנת 1978 על רקע דאגתם של הורים ממגמות ותהליכים אשר ביקשו להרחיק את החינוך הממלכתי דתי ממשנתו המקורית, משנת "תורה ועבודה". במשך כ-35 שנה מאז, עסקו פעילי התנועה בהעלאה תמידית של סוגיות, וביצירת שיח פנים מגזרי למען תיקון ובניית מערכת החינוך הממלכתית דתית. לשיח זה התווספה עשייה שכללה בניית קבוצות מחנכים, הורים, יצירת תכנים חינוכיים ופעילות ציבורית ענפה למען אותה מטרה.

בשנה זו בחרנו להתמקד בבדיקה מסודרת של עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים של תלמידי החמ"ד בחינוך היסודי והעל-יסודי. הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח.

ההנחייה לעורך המחקר היתה אחת: לבדוק את המציאות בשטח – האם חלה נסיגה או נסיקה בחמ"ד בתחומים אותם בחרנו לבדוק.
לשמחתנו ולגאוותנו, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה המעוררת הערכה רבה ביחס לחינוך הממלכתי דתי. תמונה זו מעוררת כבוד רב במיוחד עקב האתגר המורכב, המבקש לחנך לתורה ולהשכלה גם יחד, במקביל ללקיחת אחריות חברתית לעילא. עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר בעיות ומעלה נקודות ומגמות חשובות בקרב החמ"ד והציבור הדתי, שחובה עלינו לתת עליהן את הדעת ולדון בהן. המחקר מקפיד שלא להיכנס לביקורת אישית ופרסונלית אלא להצביע על מגמות ותהליכים רחבים המצריכים חשיבה. שאיפתנו הינה לתקף את המחקר באופן תמידי במהלך השנים הקרובות ובכך לבחון בצורה מקצועית את התהליכים העוברים על החמ"ד. כמו כן, מטבע הדברים מחקר זה התמקד בתחומים מסוימים, על אף שישנם עוד תחומים רבים בחמ"ד הראויים למחקר. אנו שואפים להציג בשנים הקרובות מחקרים נוספים בדבר המתרחש בתחומים נוספים בחמ"ד.

אנו מודים לכל אישי ונשות החינוך הרבים אשר עזרו לנו בביצוע מחקר זה, מהם ששמם ניזכר ומהם שבחרו לעמוד מאחורי הקלעים. וכמובן ברכת יישר כוח לאריאל פינקלשטיין אשר ניצח במקצועיות רבה על המשימה. 

להורדת המסמך כולו לחצו כאן!

לקריאת התקצירים, היכנסו לגוף הידיעה

לאחר ההצלחה: פירוק הדרגתי של הגרעין

פורסם בערוץ 7: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12132, 11/3/14

 "משלחת של השר יחד עם חברי כנסת ומפקחים במשרד החינוך, ביקרו השבוע בעיר פלונית. במהלך סיורם הם נפגשו עם מנהל הגרעין התורני, עם ילדי הגן של הגרעין ועם בית הספר שהגרעין מקדם…".

שורות אופייניות אלו עושות את מקומן לתקשורת המגזרית כמעט מידי יום, יחד עם תמונות של פוליטיקאים מחויכים.

לכאורה, איזה יופי! העיר היתה מתה והגרעין התורני הציל אותה.

ב"ה.

אלא שאת אותן שורות אנסה כעת לשכתב מחדש על פי המציאות המעט יותר מורכבת: "משלחת של השר יחד עם … ביקרה השבוע בעיר פלונית. הם לא ניפגשו עם מנהלי שלושת הממ"דים הוותיקים הקיימים בעיר. הם לא הלכו לראות את 6 גני הילדים הוותיקים של הציונות הדתית והם גם לא התארחו באף בית כנסת מתוך ה-40 הקיימים בעיר זו. הם סיירו רק לפי המתווה שיצר להם מנהל הגרעין".

מפעל הגרעינים התורניים הוא מפעל מבורך שגם אני באופן אישי נהנה ממנו. יתרונו הגדול הוא ביכולת להביא מסה של תושבים חדשים אשר יֵחיו מקום שהלך והזדקן מבחינה דמוגרפית.

המבנה הארגוני הקטן של הגרעין מאפשר לו לפעול באופן מהיר ויעיל ולהביא חיש מהר רוח רעננה לערים שבהן התושבים "נרדמו" ושההנהגה המוניציפלית הפכה ללא רלוונטית.

אלא, שכמו שעון מעורר, בשלב מסויים צריך לכבות אותו ולתת לחיים להתנהל כפי שהם צריכים להיות.

באיחוד הלאומי תקפו: קיום הג'ירו בשבת – פגיעה בסטטוס קוו

מזכ"ל המפלגה תקף את ההחלטה לאשר את קיום הקטע השני של המרוץ במהלך יום המנוחה, מה שגרר העסקה של אלפי עובדים: "ההתנהלות השקטה תוביל את המדינה לאבדון". השרה שקד: "אירוע חד פעמי"

אז איפה הן: מדוע יושבות שלוש נשים בלבד סביב שולחן המועצה? / חופית כהן אולאי

הייצוג הנשי בצמרת עיריית חולון מרשים, אולם סביב שולחן המועצה יושבות שלוש נשים בלבד – נועה צ'פלצקי, שרה כהן־גדול ורבקה עדן. ד"ר קרן גונן, שהפכה לאישה הראשונה שמתמודדת על ראשות העירייה, מבליטה עוד יותר את ההבדל הכמותי בין המגדרים בזירה. בשיאה של מערכת בחירות סוערת, הארבע נפגשו לשיחה על פער המינים הבלתי נתפס

חרם הוא חרם: שלילת תקציבים לא תפתור מחלוקות ערכיות

בוועידה האחרונה של תנועת בני עקיבא, בחרו נציגי התנועה לעסוק בנושא השבת במרחב הציבורי בישראל ולא להזניח זירה זו. בין תמיכה אישית לבין חרם שעלול להזיק

ליב"ה נגד השתתפות ראש עיריית רעננה בתפילה: "להט"ב מוצהר"

בארגון שיגרו מכתב לרב העיר ויו"ר המועצה הדתית ודרשו לבטל את הזמנתו של איתן גינזבורג, לתפילה חגיגית לרגל יום העצמאות בשבת הקרובה, "נמנה באופן מוצהר על אלה הרומסים ברגל גסה את ערכי המשפחה היהודית"

הדרך הנכונה לציין את יום השואה

אוכלוסיות רבות בישראל, לצד אנשי הדור השלישי, פחות חשים את הקושי שבאסון הנורא כפי שחווים הניצולים עצמם. לאור זאת, מציע הרב סנדרס להפחית את הנכחת השואה ולהתמקד יותר בזיכרון

הצעת חוק: לקבוע את יום המנוחה דווקא בשבת

מטרת ההצעה של ח"כ שטרן היא חיזוק מעמד השבת כיום המנוחה הלאומי של מדינת ישראל והעם היהודי. במסגרת החוק, שגובש על בסיס מחקר של נאמני תורה ועבודה, גם מי שנאלץ לעבוד בשבת יזכה למנוחה עם משפחתו

בשליש מהמדינות משולם שכר כפול ביום המנוחה

בעשור האחרון הסירו מדינות רבות את ההגבלות על המסחר ביום המנוחה, ובמקביל הורחבה חקיקת הזכויות לעובדים ביום זה כולל העלאת שכרם. החוק בישראל מחייב לשלם על עבודה בשבת 150% מהשכר הרגיל

בג"ץ הכשרות: לראשונה מסעדה רשאית להציג עצמה כ"מושגחת בלי הרבנות" / יעל פרידסון וקובי נחשוני

בית המשפט דחה את העתירה להפרטת הענף, אך קבע לראשונה כי בית עסק יוכל לפרט בכתב את הקפדתו בנושא, כל עוד המילה "כשר" לא תופיע ויודגש כי הרבנות איננה מפקחת על המקום

"יש להכריז על בד"ץ העדה החרדית מונופול בתחום שירותי כשרות המהדרין" / אורה קורן

לדברי תנועת נאמני תורה ועבודה, לאחר שטרה החליפה את בד"ץ אגודת ישראל בבד"ץ העדה החרדית כגוף המעניק כשרות מהדרין למוצריה, שולטת האחרונה בכ-63% משוק החלב

הרבנות הראשית: "יישום מסקנות ועדת הרב לאו יפתרו את הבעיות". הרב סתיו: "הפתרון-הפרטה"

הרב שטרן: "מה שבשליטתי שיניתי ומה שאינו בשליטתי לא תמיד שינתי בגלל אי אילו גורמים שאינם חפצים בכך". 'כושרות': "לפעול להקמת תאגיד כשרות ממלכתי". 'השגחה פרטית': "הציבור מאס במונופול הכושל והמכשיל של הרבנות"

מונופול הכשרות נסדק: "למה משגיח כשרות צריך לקבל שלושה חדרים במלון לחג שלם?" / גילי מלינציקי

יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה: "מערך הכשרות הממלכתי לא מתפקד ולמעשה פוגעת בצרכני הכשרות ובעלי העסקים" ■ הרב אהרון ליבוביץ': "מערך הכשרות של הרבנות מיותר ולא רלוונטי. מונופול הכשרות נסדק"

על בג"צ הכשרות בסורגים שבוע / אסף בנמלך

אז מי מבצע הונאה של הציבור? שני בעלי עסקים קטנים מירושלים שכתבו "השגחה" במקום "כשר" ומשתמשים בשירותים של גוף כשרות מקצועי? או מערך שלם ובלתי יעיל, שלמעלה מ-20 שנה מסרב להתייעל ולהשתפר

מי באמת אחראי להונאת הציבור בכשרות? / תני פרנק

אז מי מבצע הונאה של הציבור? שני בעלי עסקים קטנים מירושלים שכתבו "השגחה" במקום "כשר" ומשתמשים בשירותים של גוף כשרות מקצועי? או מערך שלם ובלתי יעיל, שלמעלה מ-20 שנה מסרב להתייעל ולהשתפר

עתירה לבג"ץ: בטלו את מונופול הרבנות הראשית בנושאי כשרות / משה ויסטוך

בהתאחדות המלונות, הצטרפו לעתירה לבית המשפט, בטענה שהנחיות הכשרות של הרבנות שרירותיות ולא תמיד עולות בקנה אחד עם ההלכה. הרבנות הראשית: "העותרים הם גורם בעל אינטרס עסקי"

"עלות הכשרות – 366 מיליון בשנה"/ לי אברמוביץ'

התאחדות המלונות ואיגוד המסעדות ביקשו להצטרף לעתירה נגד מונופול הרבנות – וטענו כי התנהלות המשגיחים והיעדר הנהלים גורמת להפסדים כספיים. עוד נטען בעתירה: המשגיחים מבקשים פנסיון מלא בסופי שבוע ובחגים – ומעלים דרישות "אווירה" שלא קשורות לכשרות: "העלויות מופקעות, התיירים מעדיפים חופשה בחו"ל"

נישואין אזרחיים- סקירה הלכתית ואפשרויות יישום

א. מבוא – נישואין וגירושין במדינת ישראל
מאז נחקק 'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)' בשנת תשי"ג (1953), החוק הישראלי מחייב שכל טקס נישואין, ללא יוצא מן הכלל, חייב להיות תחת שיפוטם של בתי דין הרבניים. חיוב זה הוא חלק מהסמכות השיפוטית המלאה בענייני נישואין וגירושין, המוענקת לבתי הדין הרבניים כלפי יהודים ישראלים.[1] מאחר שהיכולת להתחתן כהלכה תלויה גם בקביעת יהדותו של האדם, סמכות זו נותנת לבית הדין הרבני השפעה עקיפה גם על קביעת תוקף הגיור ועל קביעת הזהות היהודית. הרציונל שמאחורי חקיקה זו היה שמבחינה היסטורית, הנישואין הם אלו שהגדירו ושמרו על ההומוגניות של העם היהודי. פיקוח של בתי דין הרבניים על נישואין, גירושין, גיור וזהות יהודית, נטען בממשלה, ישמור על ההומוגניות הזאת. הפיקוח גם יבטיח כי במקרה של גירושין, נשים לא תֵחשבנה פנויות ללא גט כשר. בכך תימנע התפשטות של ממזרות.[2] החוק הישראלי הוא בעל תוקף מחייב, כך שיהודים יכולים להתחתן בארץ רק באמצעות טקסים דתיים כדת משה וישראל, שמפקחים עליהם רבנים שהוסמכו לכך על ידי לשכת הרבנות הראשית. למותר לציין שהרבנות מסמיכה לכך רק רבנים דתיים לפי הקריטריונים שלה.

שריפת בובות החיילים: לטפל בקיצונים/ ד"ר חנן מנדל

ההתקפות על חיילי צה"ל בריכוזים חרדיים קיצוניים אינן חדשות, אבל הן חושפות מגמה משמעותית שיש להתייחס אליה. דווקא ככל שהשתלבות חרדים בצבא גוברת, וככל שמראה חייל חרדי לבוש מדים נהיה אפשרי ברוב השכונות החרדיות בארץ, מחריפה ההתקפה עליהם. ההתקפה אמנם מחריפה, אבל לאו דווקא השותפים בה. למעשה, ייתכן שעוצמות ההתקפה גוברות ככל שמספר הפועלים בשירותה פוחתים.

נורא: כבר 17 שנה מחכה צביה גורודצקי לגט/ גיל קלנר

צביה גורודצקי מסורבת גט כבר 17 שנה. בעלה נשלח לכלא, אך מסרב לתת את הגט המיוחל. בשבוע האחרון היא שובתת רעב מול הכנסת. היום הגיעו סטונדטיות לתמוך בה

שוב מחליטים לא להחליט: הדיון על חוק השבת נדחה בחודש

ועדת השרים לחקיקה החליטה שלא לדון בהצעת החוק לאחר שראשי המפלגות החרדיות איימו בהטלת וטו. נאמני תורה ועבודה: "גרירת רגליים ופספוס הזדמנות". ליב"ה: "אפילו הרב מדן מתנגד להצעת החוק"

בעזרת הרב/ ליאור אל-חי

כך פעל והתערב הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, יצחק יוסף למען בחירת הרב של נשר • "התנהלותו של הרב הראשי פסולה", טוענים חלק מחברי הגוף הבוחר • "דיברתי על ליבם והפכתי את הראש שלהם", סיפר הרב יוסף בדרשה

סוג חתונה מיושן: נישואים אזרחיים/ הרב אבינר

הרב אבינר מתייחס לסקרים, לרבנים ולהצעת נאמני תורה ועבודה להנהיג בישראל נישואים אזרחיים: "וכי בגלל אותם מקרים מוזרים יוצאי דופן אנו נמחוק את קדושת הנישואים מכל עם ישראל?!"

להרגיע ולא לתת לקיצונים משני הצדדים להבעיר את השטח / שמואל שטח

לקריאת הכתבה כפי שהפרסמה ב, 22 במרץ, 2017 17:53 באתר כיפה לחצו כאן רגע לפני פגישתם של רבני הציונות הדתית עם הרמטכ"ל מפגש שמואל שטח להוריד את ההתלהבות וקריאות "ייהרג ובל יעבור" ולהתקדם בהידברות צה"ל והמגזר הדתי- דקה לפני מפגש הרבנים הערב "צדקנו", אומרים נציגי ארגונים מסויימים המנסים להוכיח את דרך התנהלותם הדורסנית מול צה"ל. בשורות […]

כיצד מתמודד רב במציאות שבה 70% מנישואי יהודים הם תערובת? / יוסי אשר

לקריאת הכתבה כי שהפרסמה בקול חי ב 04.03.2017 לחצו כאן  מה קורה כשיהודי על פי ההלכה רוצה להתחתן אם מישהי שאביה יהודי ואמא שלה גוייה וברור שהיא גויה? איך לקבל אותם בקהילה בארה"ב כשהאשה חושבת שהיא יהודיה, שכל חייה חיה כיהודיה, ולא רוצה לעבור תהליך גיור? רב קהילה בשיקאגו קיבל פניה מיהודי חבר קהילה, שסיפר […]

מתקפה על המלונות וארגון צהר: "יש בכך שידול לעבירה פלילית" / משה ויסטוך

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה בכיפה לחצו כאן 02 במרץ, 2017 14:0 בארגון כושרות תקפו את יוזמת התאחדות המלונות שביקשו מצהר לפקח על הכשרות בבתי המלון. "בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות". באיחוד הלאומי כתבו כי הם"רואים בחומרה מהלכים מעין אלו" הבוקר (חמישי) פורסם כי התאחדות המלונות בודקת מהלך של העברת נושא הכשרויות בבתי המלון להשגחת ארגון […]

ארגון ליב"ה החרד"לי גורם נזק כמו שוברים שתיקה / ד"ר חנן מנדל

לקריאת המאמר כפי שפורסם בסרוגים ב 01.03.17 18:39  לחצו כאן  על השר בנט להתעורר. לדאוג להעניש בחומרה את מנהלי המוסדות שנהגו בניגוד לחוק, להפסיק את התמיכה שמשרדו נותן לגורמים אנטי-ממלכתיים כמו ליבה, ולשקול אף איסור להכניסם לבתי הספר אם רוצים למצוא סיבה לחוסר המשילות שעליו הצביע לא אחת יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, אפשר פשוט להסתכל על האירוע […]

"משרדי העבודה והכלכלה נמנעים באופן מכוון מלאכוף את חוקי המנוחה בשבת"

לפרסום המלא כפי שהופיע באתר רוטר לחצו כאן  28.2.2017 דיון מיוחד בוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי לרגל יום העסקים הקטנים והבינונייםיו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר מאשים: "משרדי העבודה והכלכלה נמנעים באופן מכוון מלאכוף את חוקי המנוחה בשבת" מנתונים שהוצגו בוועדה עולה כי ב-2016 נסגרו למעלה מ-43 אלף עסקים בגלל תחרות בלתי הוגנת; 39 מתוך 196 מרכזי […]

כמחצית מהדתיים בישראל תומכים בנישואים אזרחיים בישראל

לקריאת הכתבה מערכת ערוץ הנשים | mako | פורסם 14/02/17 07:59 לחצו כאן  מסקר שנערך בקרב דתיים לאומיים עולה כי חל שינוי תפיסתי בכל הקשור למיסוד הנישואים בארץ, כאשר יותר ויותר אזרחים מאמינים שיש לאפשר איזשהו מודל של חתונה אזרחית. יו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה": "נבחרי הציבור הדתי אינם מעודכנים אודות עמדותיהם הנוכחיות של בוחריהם" 49% ממי שמגדירים את עצמם […]

'בג"ץ הכשרות': המדינה תתמוך במונופול הרבנות / נטעאל בנדל

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה ב10.2 בnrg לחצו כאן לקראת הדיון הנוסף ב'בג"ץ הכשרות' בהרכב של שבעה שופטים, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יגיש בשבוע הבא את עמדתו המנוגדת לעמדת קודמו יהודה וינשטיין: הפעם תתמוך המדינה בעמדת הרבנות הראשית, ותבקש מבג"ץ להמשיך לשמור את מונופול הכשרות בידי הרבנות. במסמך תשובת היועץ לבג"ץ שהגיע לידי 'מקור ראשון' נכתב כי "עמדת המשיבים העדכנית […]

ח"כ שטרן על סמכויות בתי הדין הרבניים: "אתם חושבים שאנחנו מפגרים?" / משה ויסטוך

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה ב 09 בפברואר, 2017 בכיפה לחצו כאן ח"כ שטרן לא אהב את החוק המאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק בסכסוכים אזרחיים, "אם הם היו מתייחסים שווה כלפי גברים ונשים כמו משה רבנו אז היה נהדר". פרופ' אביעד הכהן: "חוק ראוי מכיוון ששני הצדדים נדרשים להסכמה לדיון בפני בית הדין" מליאת הכנסת אישרה אתמול […]

איגוד הרבנים האורתודוכסים קבע: אסור לנשים לכהן כרבניות / לירון נגלר וקובי נחשוני

לקריאת הכתבה המלאה כפי שפורסמה  05.02.17 בynet לחצו כאן גדול הארגונים באורתודוכסיה המודרנית קובע במסמך הלכתי כי נשים לא ישרתו בתפקידי מנהיגות הלכתית בקהילותיהן. בקהילות הדתיות הליברליות – זעם: "מדובר בנסיגה של עשרות שנים אחורה". רבנים חוששים מפיצול והוצאת קהילות שבהן מכהנות מנהיגות הלכתיות צעד קדימה, שניים אחורה לנשים הדתיות: מסמך שפרסם איגוד הרבנים האורתודוכסים (ה […]

סוג חתונה מיושן: נישואים אזרחיים / הרב אבינר

הרב אבינר מתייחס לסקרים, לרבנים ולהצעת נאמני תורה ועבודה להנהיג בישראל נישואים אזרחיים: "וכי בגלל אותם מקרים מוזרים יוצאי דופן אנו נמחוק את קדושת הנישואים מכל עם ישראל?!"

כאלף הגיעו להפגין נגד נשות הכותל; המשטרה חצצה בין המתפללים / יאיר אטינגר

בחורי ישיבות ותלמידות אולפנה נענו לקריאת הרבנים והגיעו למחות נגד פשרת הכותל, שאינה מיושמת, לפיה תוקצה רחבה עבור מתפללים מהזרמים הלא-אורתודוקסים. הם הפגינו גם נגד תפילת ראש החודש של נשות הכותל

מי באמת אחראי להונאת הציבור בכשרות? / תני פרנק

אז מי מבצע הונאה של הציבור? שני בעלי עסקים קטנים מירושלים שכתבו "השגחה" במקום "כשר" ומשתמשים בשירותים של גוף כשרות מקצועי? או מערך שלם ובלתי יעיל, שלמעלה מ-20 שנה מסרב להתייעל ולהשתפר

עתירה לבג"ץ: בטלו את מונופול הרבנות הראשית בנושאי כשרות / משה ויסטוך

בהתאחדות המלונות, הצטרפו לעתירה לבית המשפט, בטענה שהנחיות הכשרות של הרבנות שרירותיות ולא תמיד עולות בקנה אחד עם ההלכה. הרבנות הראשית: "העותרים הם גורם בעל אינטרס עסקי"

כמחצית מהדתיים בישראל תומכים בנישואים אזרחיים בישראל

מסקר שנערך בקרב דתיים לאומיים עולה כי חל שינוי תפיסתי בכל הקשור למיסוד הנישואים בארץ, כאשר יותר ויותר אזרחים מאמינים שיש לאפשר איזשהו מודל של חתונה אזרחית. יו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה": "נבחרי הציבור הדתי אינם מעודכנים אודות עמדותיהם הנוכחיות של בוחריהם"

ח"כ שטרן על סמכויות בתי הדין הרבניים: "אתם חושבים שאנחנו מפגרים?" / משה ויסטוך

ח"כ שטרן לא אהב את החוק המאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק בסכסוכים אזרחיים, "אם הם היו מתייחסים שווה כלפי גברים ונשים כמו משה רבנו אז היה נהדר". פרופ' אביעד הכהן: "חוק ראוי מכיוון ששני הצדדים נדרשים להסכמה לדיון בפני בית הדין"

איגוד הרבנים האורתודוכסים קבע: אסור לנשים לכהן כרבניות / לירון נגלר-כהן וקובי נחשוני

גדול הארגונים באורתודוכסיה המודרנית קובע במסמך הלכתי כי נשים לא ישרתו בתפקידי מנהיגות הלכתית בקהילותיהן. בקהילות הדתיות הליברליות – זעם: "מדובר בנסיגה של עשרות שנים אחורה". רבנים חוששים מפיצול והוצאת קהילות שבהן מכהנות מנהיגות הלכתיות

הרב יצחק יוסף: "הפכתי להם את הראש"

טענות כנגד הרב הראשי הספרדי, יצחק יוסף המשמש גם כדיין, שפעל לכאורה בניגוד לכללי האתיקה של השופטים כשהתערב בבחירות לרב העיר נשר. נאמני תורה ועבודה מבקשים לבטל את הבחירות: "חיבור לא טהור בין פוליטיקה לרבנות"

מונופול הכשרות הוא לא עניין כשר / ח"כ רחל עזריה

לקריאת הכתבה כפי שהופיעה באתר מאקו לחצו כאן באדיבות מגזין נשים | פורסם 01/02/17 15:37 כבר כמה שנים שאני פועלת בתחום הכשרות. זה התחיל מסיפורים מסמרי שיער ששמעתי על בכירים במועצות הדתיות שמאיימים שייקחו לעסקים את התעודה אם לא ישלמו ב"שחור", על משגיחים שבמשך שנתיים לא הגיעו לעסק ורק דרשו כסף, על משגיח שמתנה את הכשרות […]

מאמר של תהילה בנושא גיוס בנות וברית המתונים / תהילה פרידמן

סרטון חדש פורסם השבוע במסגרת קרב המאסף שמנהלים רבנים חרדים לאומיים נוכח שיעורי הגיוס הגוברים והולכים של דתיות לצבא. הסרטון מציג נערה בלונדינית ותמה, הנכנסת לגוב אריות של גברים מפחידים, עושה עבודה משרדית משעממת, נשחקת מבחינה דתית וכלואה במסגרת הצבאית. המסר ברור – מפחיד בחוץ, תישארו בבית. התגובות הסוערות לימדו שוב על הקרב הסוער המתנהל בתוך המחנה הדתי־לאומי ואת המקום הייחודי שיש לסוגיית גיוס הנשים בקרב הזה.

"ים סוער של גברים": סרטון של ארגון חרד"לי מזהיר נערות דתיות משירות בצה"ל / יאיר אטינגר

בנסיון לעצור את העלייה בשיעורי הגיוס של הבנות הדתיות, מנסים בארגון "חותם" אמצעי שכנוע חדשים ומתריעים מפני חוסר יכולתן לשמור נגיעה

האם מונו נשים למועצות הדתיות? אזולאי: בטח ארגונים: "רק גברים" / אריה ריבקינד

השר אזולאי: "מאז כניסתי לתפקיד דאגתי תמיד למנות נשים – גם במועצות שהורכבו וגם בממונות" • ארגונים בוועדה: "לפחות עד לחודש אוגוסט – 24 מינויים של השר היו רק גברים" • נציגת סיעת התעוררות במועצה הדתית בירושלים: "הדברים מתנהלים כמו במאפיה"

כולם גוזרים קופון על השבת / חנן מנדל

פעם היו אומרים שבעבור כל בעיה מקימים ועדה. בימינו, נראה שלכל בעיה יש פתרון צולע אחר: להשאיר אותו לבג"ץ. בית המשפט העליון הוא המפלט האחרון של כל ראשי הממשלות, שלא מצליחים למצוא פתרון למתח במדינת ישראל. אין הסכמה בקואליציה? אי אפשר לגבש רוב? נשאיר את זה לבג"ץ, שהוא יפתור.

נאמני תורה ועבודה לסמוטריץ´: ההצעה שלך למערך הכשרות לא תעבוד / מערכת כיפה

על שולחן הכנסת מונחות כמה הצעות לשינוי מערך הכשרות בישראל. תנועת נאמני תורה ועבודה, שהכינה אחת מהן מבקשת מח"כ סמוטריץ´ הבהרות לגבי התוכנית שלו: "תופעות חדשות ישנות של שחיתות"

שוברים טאבו? ´נאמני תורה ועבודה´ בקמפיין לקידום נישואים אזרחיים / משה מאירסדורף

תנועת נאמני תורה ועבודה משיקה היום (ראשון) קמפיין שקורא, למעשה, לקידום אופציה מסוימת לנישואין אזרחיים בישראל. במסגרת הקמפיין הופק סרטון, לפיו, המצב כיום מייצר אנטגוניזם כלפי הדת משום שהוא כופה על אזרחי ישראל להינשא ברבנות, במקום להותיר בידם את הבחירה בנושא.

לראשונה: ארגון מהציונות הדתית בקמפיין למען נישואים אזרחיים / יקי אדמקריום

התנועה הדתית "נאמני תורה ועבודה" השיקה את הקמפיין בסרטון שנחשף לראשונה בוואלה! NEWS, ובו היא מציגה את המצב הנוכחי כמייצר אנטגוניזם כלפי הדת. "אנשים מתרחקים מהיהדות, צריך לשקול אופציות נוספות"

הצעת חוק: סוף למונופול הכשרות של הרבנות הראשית / אביטל טרקיאלטאוב

הצעת חוק שתהפוך את הרבנות הראשית לרגולטור בכל הנוגע למערך הכשרות במדינה תעלה היום לועדת השרים לענייני חקיקה. ח"כ עזריה יוזמת ההצעה: "מערך הכשרות הממלכתי נגוע בכשלים רבים וכל מי שרוצה לאכול כשר צריך להיות מוטרד מהמצב כיום"

שנתיים לכנסת ה 20- דו"ח מיוחד המתמקד בנושאים: שבת וכשרות

הכנסת ה-20 נכנסת בימים אלה לשנתה השלישית, וזה זמן טוב להביט לאחור ולבחון את הפעילות בתחום דת ומדינה בכנסת. בניגוד לדוחות אחרים, הדו"ח מסכם שנתיים ולא מושב כנסת כזה או אחר, בהתמקדות מעמיקה בשני נושאים המרכזיים בתחום דת ומדינה שיצרו תזוזה במערכת הפוליטית. בדו"ח אנו סוקרים את ההתפתחויות במערכת הפוליטית ומנסים לצייר תמונה מלאה של האירועים, כולל ציון של הדמויות הבולטות בכל נושא. מוזמנות ומוזמנים לקרוא את הדו"ח המלא בלינק הבא:

השבת: כאב הראש של בנט ודרעי / תני פרנק

השבת: כאב הראש של בנט ודרעי
בנט ודרעי נמצאים במלכוד: מצד אחד הציבור המסורתי דתי מצפה מהם להילחם על קדושת השבת ולמנוע את חילולה, מצד שני הם לא רוצים לכפות ולפגוע באנשים שמעוניינים לעשות בשבת מה שליבם חפץ. לתני פרנק יש הצעה שתעזור להם

בין פרשת ויגש להרשעת אלאור אזריה / צורי לוי,

יש לנו כולנו אב אחד, בני משפחה אחת כולנו, חייבים אנו, לאור תופעות הקיצון בחברה, לבכות זה על צווארו של זה ולאחר מכן לשבת יחד ולדבר, מתוך כבוד והבנה שחייבים להיות כללים שעלינו לשמור עליהם, המהווים את חוט התפירה של כותנת הפסים של החברה הישראלית

האיומים עזרו: סוגיית השבת נדחתה עד להודעה חדשה / אביטל טרקיאלטאוב

לאחר ניסיונות כושלים להגיע להכרעה בנוגע לחוק העזר העירוני לתל אביב, הוחלט בישיבת הממשלה היום כי יש מניעה להציג עמדה ברורה בנושא כל עוד נושא איחוד תל אביב ובת ים עומד על הפרק ללא החלטה חד משמעית

"הרבנות נכשלה כישלון חרוץ בתחום הכשרות"

תנועת נאמני תורה ועבודה זעמו על ממצאי תחקיר הכשרות שפורסם ב-"360 התמונה המלאה": "קוראים לשר לשירותי דת להפסיק להונות את צרכן הכשרות הישראלי". ח"כ שטרן: "מערך הכשרות הפך למערך של חלוקת ג'ובים למקורבים למפלגות מסוימות"

שחיתות, סיאוב ומרמה: הרבנות נגד הכשרות / תני פרנק

מערך הכשרות אמור לייצג את יהדותה של המדינה. בפועל, הזיהוי של הכשרות בקרב הציבור איננו של יהדות נקייה וזכה. הגיע הזמן לפרק את המונופול הרקוב ולהעביר את האחריות אלינו, צרכני הכשרות

שרנסקי חשף שיחה עם נתניהו; תיעוד מכנס 'מחריבי היהדות' בכנסת / יעקב גרודקה

סערת הכותל גורמת לארגונים הרפורמים להגביר את הלחץ על רה"מ. בכנס רפורמי שנערך בכנסת, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, חשף נתן שרנסקי שיחה עם נתניהו, בה אמר לו מדוע הוא נכנע לחרדים • וגם: מי החרדי שהופיע בכנס וטינף על הרבנות?

'יהדות ארה"ב לא תלחם על ישראל אם לא תכיר בנו' / צביקה קליין

הרב הקונסרבטיבי אליוט קוזגרוב: "יהדות ארה"ב לא תלחם נגד ההצבעה באו"ם אם ישראל תוסיף להגיד שהיהדות שלנו לא מוכרת על ידה. לשבר הזה יהיו השפעות מיידיות על רצון יהדות ארה"ב לתמוך בישראל בבמה הבינלאומית"

זינוק דרמטי בשכר ראשי המועצות הדתיות / יאיר שרקי

131 ראשי מועצות דתיות קטנות וגדולות ברחבי הארץ יזכו בקרוב לעלייה דרמטית בשכרם. יותר מחצי מהם לא נבחרו, אלא מדובר במינוי ישיר של שר הדתות מש"ס. המשרד לשירותי דת: "תוקן עיוות רב שנים"

נאמני תורה ועבודה-נמאסתם / חיים אטיאס

השבוע האשים מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, את ארגון ́צו אחד́, שהוא פועל בשיטת הפרוטקשן. לחיים אטיאס, מפעילי הארגון, נמאס שמה, שבאמת מעניין את שטח הוא "פרסום שמשמיץ את החרד"לים ולעזאזל העובדות"

הרב שלמה ריסקין: "אי אפשר להשאיר את היהדות רק לאורתודוקסים" / גיא עזרא

על רקע הסערות האחרונות, רבנים בציונות הדתית קוראים להוציא לפועל את מתווה הכותל: "ליצור את הכותל המערבי כמרחב שבו כל אחד ואחת יכול להקהל בו"

החרדים התקפלו חלקית: אשה תוכל לבחור רבנים אזוריים / יעקב גרודקה

ועדת הפנים אישרה את הסיכום שהושג עם משרד הדתות, ולפיו במקרים מסוימים תוכל אשה להצטרף לועדה שתבחר את הרבנים האזוריים • חבר הועדה ישראל אייכלר נמנע למרות הסיכום שהושג • ח"כ עזריה: "צריך רב שמבין את הצרכים של נשים"

יש כותל אחר / חנן מנדל

בטח אתם חושבים: הנה, הגיע נציג הקרן החדשה לישראל כדי לקדם את התנועה הרפורמית בישראל. עזוב, אל תקרא.
אז רגע, תשארו איתי. הנה, אסייע לכם לקבל את ההחלטה כן לקרוא את מה שאני כותב: אני נגד פשרת הכותל, שנותנת שליטה לרפורמים על חלק מהכותל, מחלק את הכותל לאזורים חשובים יותר ופחות ומפקיר את זכותן של נשים דתיות להתפלל לפי מנהגן ועם מחיצה ברחבה המרכזית. אני גם מתנגד חריפות לעמדת נציגי הרפורמים בישראל במגוון נקודות אחרות (הכשרות, הטבילה ועוד).

משרד הדתות: הרבנים זקנים? גם פרס תפקד עד יומו האחרון / קובי נחשוני

במשרד לשרותי דת נחלצים להגנתם של רבני הערים הזקנים בישראל, ומבהירים כי אין פסול בתפקודם הקוגניטיבי – וכי תנאי העסקתם מוגנים בחקיקה: "רב לא נדרש לכושר פיזי. הגיל בהקשרים האלה הוא יתרון"

בן 92, רב עיר כבר 65 שנה: היוזמה להגביל את כהונת הרבנים / קובי נחשוני

בן 92, רב עיר כבר 65 שנה: היוזמה להגביל את כהונת הרבנים

רבני הערים מהדור הוותיק יכולים לכהן ללא הגבלה, גם לאחר גיל 90 וכשמצבם הרפואי לא מזהיר. הצעת חוק שיוזמים "נאמני תורה ועבודה" מבקשת להסדיר את התקנות כדי שהרב יוכל למלא את תפקידו לא רק במילוי טפסים אלא גם "להוות משענת רוחנית ונפשית לתושבים

עימותים אלימים בכותל: נשים רפורמיות וקונסרבטיביות פרצו לרחבה עם ספרי תורה / אביטל טרקיאלטאוב

צעדה של 200 מבני הקהילה הרפורמית והקונסרבטיבית יצאה הבוקר משער האשפות בליווי ספרי תורה והגיעה לרחבת הכותל בכוונה לקיים תפילה משותפת, מהומות אלימות פרצו במקום

משרד הפנים ייאלץ לשנות את המתווה החדש למינוי רבנים במועצות אזוריות / אביטל טרקיאלטאוב

החשש: ועדות מינוי הרבנים יהפכו לכלי הנשלט בידי הרבנות הראשית ויתאפשר מינוי מקורבים. נציגי משרד הפנים התבקשו לערוך תיקונים משמעותיים ולהביא את המתווה לאישור מחדש

נציגי משרד הפנים התבקשו לתקן צו לשינוי מבנה הועדות לבחירת רבנים במועצות אזוריות בשל חוסר בנציגות נשית ובנציגי ציבור התושבים.

יונתן ואהרון רזאל ניגנו מול מגרש ריק / אביטל טרקיאלטאוב

כתב הדתות של ערוץ 2, יאיר שרקי, פירסם אמש סרטון בו רואים את האחים יונתן ואהרון רזאל מנגנים על במה מול שטח ריק בגן סאקר בירושלים. אמש התקיים אירוע הקפות שניות בגן סאקר אך המשטרה לא איפשרה לציבור להיכנס למתחם, בשל מחיצה שהוצבה על רחבת הריקודים.

התקפות הדדיות בין נאמני תו"ע ו´צו אחד´ / משה ויסטוך

הסקר על תחושתה הקשה של רוב הציונות הדתית כלפי הצבא מעורר סערה. נאמני תו"ע: "הרב עמיחי אליהו מנסה להפריד בין הציבור הדתי למדינה". הרב אליהו: "נאמני תורה ועבודה מקבל תרומות מגופים אנטישמים"